לגבי המדרש, כמדומני שהנך מתכוון למדרש הבא (המופיע במכילתא דרבי ישמעאל פר' בשלח מס' דויהי פתיחתא ד"ה ויהי בשלח):
"ד"א כל שכן לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר אמר הב"ה אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן.
לגבי המעשה עם מרן הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל: הוא מובא בספר "שדי תפוחים" (להר' יוסף שבתאי (שני) חלק ב' עמ' שמט' הוצ' המכון לתודעה יהודית "שער יוסף" ע"ש החיד"א זיע"א,ירושלים, התשנ"ז) וז"ל: "ומעיד אני עלי שמים וארץ, שבהיותי יושב ולומד לפני מורי ורבי עטרת ראשי, רבי יהודה צדקה זצ"ל, שנכנס בקר אחד ואמר: עכשיו הלכתי לבית החולים לבקר את ר.פ. [שהיה ידוע כאדם ירא שמים מרבים, ונדיב גדול מאד] שחתכו לו הרופאים את לשונו בגלל גידול ממאיר, ואמרתי לו בזה הלשון: "אשריך ר.פ., שהלשון שאמרה הלל ביום העצמאות (פעם אחת בחייה, בשנה ראשונה שעלה ארצה) שנחתכה בעולם הזה ולא תענש בעולם הבא ביסורים קשים ומרים על חטא זה". אלה היו דבריו. ע"כ. [אגב, על נכונותו של מעשה זה העיד באזני גם הרה"ג בן ציון מוצפי ראש ישיבת "בני ציון" ומח"ס "שו"ת מבשרת ציון", ו"שיבת ציון" ב"ח על שבת קדש, בשיחה שהיתה לי עמו.]
"