אעפ"י שאנו רחוקים משלימות ותיקון המידות ויש בנו מגרעות לרוב, ובכלל מחשיב אני עצמי לבור ועם הארץ גמור בנושאים של תורה ויהדות עקב נסיבות חיי והעובדה שאינני מגיע מרקע תורני ולא זכיתי ללמוד בישיבה, ועדיין אני מוותר בשתי ידיים ובשתי רגליים על ה"תענוג" שנקרא הצה"ד.

אני מוותר על הכפירה, המינות והאפיקורסות מבית מדרשם של הר' קוק ובנו. מוותר אני על ההתלהמות, הגידופים והקללות. מוותר אני על ה"הגיון", ה"חכמות החיצוניות", הרצון להידמות לגויים וחילונים, להתחבר אליהם ולהחניף להם (כאשר בפועל נהיו גרועים לאין ערוך מאוה"ע, שאפילו דת משלהם אין להם אלא עשו הכל "קופי פייסט" מהתרבות החילונית, שזה ממש להיות חילוני עם כיפה ואח"כ הם ממילא מורידים את הכיפות שלהם). 

מוותר אני על חרחורי הריב, המדנים, הסכסוך עם השכנים הערבים, על המלחמות שלהם ושפיכות הדמים. מוותר אני על הע"ז הלאומית. מוותר אני על החמס, הגזל, ההתנכלות לתושבים הערבים, והבריונות של נערי הגבעות. מוותר אני על ה"אתחלתא דגאולה" (התבוללות ושמד עפ"י חזונו של העיתונאי האוסטרי). מוותר אני על מסירות הפש עבור מדינה הכופרת בעיקר ומורדת במלכות שמים. מוותר אני על צה"ל ומלחמותיו למען התבוללות, שמד, וחינוך לכפירה. מוותר אני כמו כן על רע-בנים (מסיתים ומדיחים).

בקיצור, תודה רבה. אנחנו מוותרים על ה"תענוג".