זכרונות מישיבת ניר קרית ארבע

אחד הדברים שאני זוכר שמנעו ממני בכלל לבדוק מלכתחילה את ההשקפה (עד שה' זימן לידי את הספר "דת הציונות") כשהייתי בקרית ארבע היה היחס המתנשא, הייתי בטוח שרב שמדבר ככה חייב להיות שמכיר את הצדדים ועל פי זה פוסק, לא שיערתי שמדובר ברמה כל כך ירודה של לימוד והיא היא הגורמת לכך שהרב בטוח בדבריו, כך לדוגמא כל שנה לפני פסח לעג הר' דב ליאור לחרדים ש"לא שותים מי כנרת בפסח" (עד כדי הגדרתו של אלו שנמענים מלשתות מי כנרת בפסח "טועים בדבר משנה"!) ו"שמים חותמת כשרות לפסח על מוצרי נקיון" אחד מתלמידיו אמר בעקבות הדברים שכשרות של בד"ץ אינה טובה כיון שהם נותנים חותמת כשרות גם על דברים שאינם צריכים... הוא הציג את החרדים ככאלו שאינם יודעים ללמוד (כמו מה שסיפר שהגיע למקום אחד והיה שם תלמיד מפונוביז' שלא ידע הלכה פסוקה בשו"ע כאילו שתלמידי ישיבת פונוביז' צריכים את האישור שלו לרמתם הלימודית) ורק הוא "שראה את הקץ המגולה" יודע לפסוק (הר' אליעזר ולדמן אמר על הר' ליאור שזכור לו ממרכז הרב שהוא היה היחידי שכשהגיע למרכז בהתחלה שביום העצמאות לא הסתפק האם מותר להתגלח) הראיות שהר' דב ליאור חוזר עליהם לגבי מי כנרת: הריטב"א במסכת ע"ז ולגבי כשרות על מוצרי נקיון לפסח: פסול מאכילת כלב אבל ב"הגדה של פסח מנחת אשר" דן בכשרות מי כנרת והריטב"א מוזכר רק בכמה שורות (בין היתר השאלה היא אופן סינון המים) ולגבי כשרות מוצרי נקיון לפסח הרי שו"ת שואל ומשיב (וכן שמעתי ממו"ץ תלמיד של הרב וואזנר שליט"א שכן סוברים הגרי"ש אלישיב והרב וואזנר שצריך לנהוג לכתחילה) מבאר שלא שייך לומר "פסול מאכילת כלב" בדבר שאינו מיועד לאכילה, אני לא מדבר על פסיקת הלכה (כי לא הגעתי לזה עדיין) אך מדוע הר' דב ליאור לא הראה את הצד השני והציג את החרדים כ"לא יודעים ללמוד" (כמו כן אמר כשהיינו אצלנו בשבת והיו שאלות על הטלת פתיל תכלת בציצית בזמננו על הפוסקים שאומרים שאין להטיל היום פתיל תכלת היום שהם "ישנים" (רדומים) בעוד שהגרי"ש שסובר ככה מביא כראיה את הישועות מלכו שכל כך אוהבים לצטט מסימן סו שלו) אחרי שהוא לא מכיר את הנושאים האלו טוב מספיק? האם באמת רבנים שמתמודדים עם שאלות של עשרות ומאות תלמידים ששולטים במסכתות רבות (ומהם שסיימו את הש"ס) לא יודעים מה שהר' דב ליאור מלמד אצל התלמידים שהגיעו לקרית ארבע בלי שסיימו מסכת אחת כדבעי? כך לדוגמא נשאל הר' ליאור באתר "ישיבה": כותרת:יחס גדולי דורו אל הרב קוק שאלה: מה היה יחסם של גדולי דורו של הרב קוק, אל הרב, האם הגדירוהו כגדול הדור, האם ישנם מקורות כתובים על כך, אם לא, אז מהיכן נובעת סמכותו הגדולה של הרב אם שאר גדולי הדור חולקים עליו, האם ניתן להגדיר את הרצי"ה כגדול הדור הקודם? תשובה: יש ספרים בו מקובצים מכתבים שכתבו גדולי ישראל לרב קוק, בו אנחנו רואים את היחס שלהם אליו. הם כותבים בצורה מכובדת ובהוספת תארי כבוד רבים, ומתוך זה אנו רואים את הערכתם אליו. בתחום ההלכה היו אז הרבה גדולי תורה, אולם בתחום מדע האמונה הוא היה ללא ספק מגדולי דורו, כדוגמת המהר"ל בדורו. הרצי"ה המשיך את דרכו בזה. השאלה היא מה עם כל הספרים שלא מציגים את הרב קוק כמו שהר' ליאור רוצה שיציגו אותו אלא כמו שהם סברו? ממה נפשך אם הוא לא מכיר שלא יפסוק בדברים שהוא לא מכיר ואם הוא מכיר למה מעלים מידע מהציבור