מאת: ג.ש.
20:45 | 7/21/2025

שאלה לגבי נושא בריאות הנפש וההלכה..

כאשר אדם סובל ממחלת נפש ל"ע כמו סכיזופרניה או סוגים אחרים של התקפים פסיכוטיים, האם הוא מוחזק כאחראי למעשיו ? כלומר, האם במצב כזה יש לו עדיין חופש בחירה בין טוב לרע ?

אני שואל את השאלה הזאת, בין השאר, כי קראתי שהרצ"יה קוק היה משוגע (כפי שעולה, בין היתר, גם מדבריו לתקשורת). כלומר, הוא סבל ממחלה נפשית. אבל גם סטלין ימ"ש סבל מסכיזופרניה ועדיין מדובר בארכי-צורר ובוודאי נושא באחראיות לכל פשעיו ועל כך נידון בגיהנום לדורי דורות, על אף היותו חולה נפש. כלומר, לא כל חולה נפש מאבד אוטומטית את היכולת להבחין בין טוב לרע, אפילו כשמדובר במחלות די קשות. 

אבל כיצד אנחנו, כבני אדם שאינם בוחני כליות ולב, נדע בוודאות שמאן דהוא פועל לא רק מתוך שגעון גרידא, אלא גם מתוך זדון ויש לו מודעות והבנה שכלית ברורה שהוא עושה את הרע בעיניי ה' ?  האם ישנה חזקה הלכתית ?

נ.ב. הבנתי שאין שום נפק"מ לגבי זדון ומודעות כאשר מדובר בדין רודף, כי כאן יותר מסתכלים על הסכנה הנשקפת מאותו אינדיבידואל ואפילו עובר שמסכן את אימו יש לו דין רודף עפ"י ההלכה, הגם שאינו פועל מדעת.




תגובה לג.ש.
מאת: יואל אלחנן
22:11 | 7/30/2025

אם לא שלמדונו חז"ל...

שאין טוענין למסית (היינו שלא מנסים ללמד עליו זכות בגין הסתתו) וכל שכן כזה שפרי הסתתו מעבר לדעות כוזבות ואפיקורסיות לאלפים הוא גם שפיכת דמם כמים במשך עשרות שנים וגם בימינו אלה היה אפשר אולי לטעון שמי שאביו ביטל את המחיצות בין טוב לרע ובין אפיקורסות לאמונה, ומי שאביו גרם לו כבר בצעירותו להתרועע עם גדולי האפיקורסים של דורו (כמו י.ח ברנר שר"י וחבריו עוד בהיותם ביפו) עד שהאפיקורס הרצל נחשב אצלו כצדיק שלא גילח את זקנו כדי לא לעבור על חמשת הלאוין מדאורייתא של השחתת זקן, ומקס נורדאו נחשב אצלו כבעל תשובה במלוא מובן המילה כי לא הסכים לקבל על עצמו את הנהגת התנועה הציונית בגלל היותו בעל גויה, אנוס על סילוק דעתו ממנו ובכלל שוטה הפטור מכל התורה כולה...






תגובה ליואל אלחנן


שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |