היש סיבה למסיבה?

(קטעים מתוך מאמר שפורסם ב"יתד נאמן" כ' אייר תשס"ט עמוד 13 תחת השם " הרגש הניס את השכל" מאת הרב קארפ, עבר שינויי קלים)

מעשה שסיפר אברך בשם מ. – לפני כעשרים וחמש שנים הוא הוזמן על ידי גבאי בית כנסת של אנשי המזרחי בבני ברק להופיע בפניהם בליל ה' באייר ולהסביר לחברי ביה"כ את עמדת היהדות החרדית לגבי יום זה , מדוע אין לעשותו יום חג, משתה והודיה.

מ. הגיע בליל ה' באייר ורואה שחברי ביה"כ יושבים ליד שולחנות ערוכים, אוכלים, שרים ושצחים. גבאי ביה"כ הציגו בפני הנוכחים ולמולו את א. שהיה אחד מעורכי עיתון "הצופה" שהוזמן להפריך את דברי מ.

פתח מ. ואמר: "אינני מבין מדוע הוזמנתי להשבית את שמחת החוגגים, הלא לאחר שתשמעו את דברי, תיאלצו להפסיק את החגיגה כי תבינו שבה' באייר אין סיבה מיוחדת לחגוג וביחוד שאלו ימי הספירה בהם אין נוהגים לחגוג. אך מכיון שהזמנתם, אזכיר לכם שעל המדינה שאתם חוגגים עתה את הקמתה הכריזו יהודים שמטרתם היתה להקים מדינה חילונית מנותקת ממסורת ישראל, מתורת ישראל ומקיום מצוות הבורא.

מקימי המדינה כפרו בריבונו של עולם וכך חינכו את בניהם ואת כל ילדי המדינה שלמדו בחינוך ממלכתי. אם כן איך אתם חוגגים את הקמתה של מדינה שמקימיה ומושליה מורדים בבורא עולם ובתורתו?"

עורך "הצופה" השיב למ.: "למה אתה מקטרג על המדינה, על מקימיה וממשלתה? הבט וראה את הדברים הטובים שיש בהקמת מדינת ישראל: מעת שהקימו את המדינה, שעריה פתוחים בפני כל יהודי החפץ לעלות ולהשתקע בה. הצבא מגן על היהודים מפני אויביהם, כל יהודי החפץ לקיים תורה ומצוות יכול לעשות זאת באין מפריע! האם אין זו סיבה טובה לחגוג את הקמת המדינה?"

השיב מ.: ...למה הקיטרוג על מייסדי המדינה וממשלתה? תשובה לכך נתן כבר רשב"י לפני כ-1900 שנה, כשגינה את השלטון הרומאי בגלל שחשש שהיהודים יחבבו את השלטון, יתקרבו אליו ויושפעו ממנו לרעה.

אתם אנשי המזרחי, מספרים תדיר בשבחי השלטון הישראלי ובשבחי הקמת המדינה והתוצאה – אתם ובניכם מחבבים את השלטון הכפרני, מתקרבים אליו, מתמזגים בו, מושפעים קשות ממנו, ורבים מכם נופלים שדודים לרגליו ומתפקרים, נוטשים את המסורת שגדלתם וחונכתם עליה ומקבלים עליכם את התרבות החילונית.

לעומת זאת הציבור החרדי ורבותיו מגנים את השלטון החילוני, מתרחקים ממנו ואינם מושפעים ממעשיו. הציבור החרדי ובניו נשארים נאמנים לד' ולתורתו ומתרבים אלו הבאים לשמוע את דבר ה'"

ועוד המשיך מ. לתאר בארוכה את מעלליהם של מקימי המדינה וכן של ראשי הממשלות והשרים שירשו אותם.

לעומתו המשיך עורך "הצופה" לשבח את מקימי המדינה, ממשלתם ויורשיהם. מ. רואה שעורך העיתון מחפש כל בדל של מעשה טוב ומתאר אותו בהרחבה ואינו מוצא כל פסול בכל מעשיה של הממשלה החילונית., אמר להם: אין טעם להמשיך בויכוח בצורה כזו כשאתם מכסים עיניכם ואינכם רואים את כפירתם של מקימי המדינה, את מטרותיהם ואת מעשיהם הנלוזים. על כן אשאלכם שתי שאלות, ענו לי עליהם ובזה יסתיים הדיון והנוכחים הסכימו לכך.

ובכן אמר מ.שאלה ראשונה: "מה היה קורה אם בה' באייר לא היו בן גוריון וחבריו מכריזים על הקמת המדינה, אלא השלטון הבריטי ששלט עד אז בארץ היה מכריז על הקמת המדינה היהודית, פותח את שערי המדינה החדשה בפני כל יהודי החפץ לעלות אליה ולדור בה, בונה ערים חדשות לישב בהן את העולים, מקים בתי ספר לכל התושבים. הצבא הבריטי היה מגן על האזרחים מפני כל מתנכל ואויב. הכל באותה שיטה ואותה דרך אלא בהבדל אחד – שהשלטון בריטי, הממשלה, הפקידות הבכירה, השופטים, ראשי הצבא, המשטרה ושאר זרועות השלטון כולם בריטים. האם גם אז הייתם חוגגים את ה' באייר יום הקמת המדינה ליהודים?"

"מה השאלה?", ענו כולם במקהלה, "בודאי שלא היינו חוגגים, הלא זו תהיה ממשלה בריטית ולא ממשלה יהודית!"

"הלא אתם אמרתם" – התריס לעומתם מ. "שאתם חוגגים את הקמת המדינה רק משום מעלותיה הטובות, ומניתם אחת לאחת את הטובות שיש במדינה מיום הקמתה. ואם כן גם הממשלה הבריטית תיתן לכם את כל הטובות שמניתם, לא תחסר טובה אחת, ואף תוסיף טובות כהנה וכהנה. אם כן מדוע לא תחגגו את יום הקמת המדינה ל ידי הבריטים?

אלא לא הטובות שמניתם הם הסיבה שבגללה אתם חוגגים אלא שמקימיה ושליטיה הם יהודים – זו סיבה חגיגתכם. והלא מקימיה ושליטיה הם כופרים במזיד בכל תורת ישראל ומורשת העם לדורותיו, ועל מה תחגגו?".

שקט השתרר, השאלה הביכה אותם ולא היה בפיהם מענה. מ. ניצל את השקט ואמר: "השאלה השניה היא  - מה היה קורה אילו מייסדי המדינה ושליטיה היהודים היו מתנכלים להוריכם, למשפחותיכם ולכם, מגדפים אותם, מכים בהם, משליכים אותם לכלא ומתעללים בהם, כך לאורך כל שנות המדינה? האם גם אז הייתם חוגגים את הקמת המדינה?"

"ודאי שלא!", ענו כולם במקהלה, "מדוע שנחגוג הקמת מדינה שמכה בהורינו, משפילה אותם ואוסרת אותם מאחורי סורג ובריח?"

"אם כן", שאל מ. "מדוע אתם חוגגים את הקמת המדינה ששליטיה מגדפים שם שמים, זורקים את תורת ד' מביתם ומבתי החינוך, ר"ל, מלגלגים על מקיימי המצוות ומצערים את אבינו שבשמים?.

אם יעשו זאת להוריכם לא תחגגו, ואם עושים זאת לאבינו שבשמים אתם כן חוגגים? זאת משום שאבינו שבשמים אינו אביכם!לו היה הוא אביכם לא הייתם חוגגים, הן כך אמרתם בעצמכם!"

שוב השתררה דממה, מ. קם ממקומו, נפרד ממארחיו והלך לדרכו. בטוח היה שעוד רגע קט כל החוגגים יקומו גם הם ממקומם, יחדלו מחגיגתם וישובו לביתם חכמים יותר. אך מה רבתה הפליאה כשעוד לא הספיק להתרחק מביה"כ ושוב נשמע קול השירה בוקע מפיות החוגגים.

איך יתכן, הרהר מ. בלבו, הן תשובות לשאלות לא היו בפיהם ואיך חזרו לסורם?