אמנם כל זה עד שפגשתי ספר זו הפורש שמלה עקובה מדם בשם כהניה חמסו תורתי והכניס בי קצת בלבול בדברים, לאחרונה נשקפה לי מגירה של חומר בעניינים הללו, אם כי הרבה ממה שכתוב יש זה כי, בניגוד להר' חזן, לדעתי אי אפשר לסמוך על מה ש"סיפרו" או "אמרו" בשם גדולי ישראל כי הרבה שקרים גלויים וידועים נאמרו בשמם, אני לא אשתמש כי אם במה שמצאתי מצדיקי עולם דווקא, ואלו הדברים (יכול להיות שכבר דנו בזה, ואדרבא, תענו לי בבקשה):

מרן החזון איש בשאלה הלכתי בשיעור שוה פרוטה להגראי"ה: הרב הראשי הגאון רא"יהכהן קוק, להוד כבוד מרן שליט"א

מרן הגרי"ז כותב בשנת תרצ"ד: ברכה (?) מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א קוק רב דעיה"ק ירושלים נעימות בימינו נצח

הגרא"ז מלצר והגרמ"מ אפשטיין כותבים במכתב מחאה על מעשי הפראים קנאים צעירים נגד הגראי"ה: כבוד ידידנו הגאון הגדול מופת הדור מו"ה אברהם יצחק שליט"א רב הראשי לארץ הקודש

האדמו"ר הריי"צ מליובאביטש כותב: כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח בעל מדות תרומיות כש"ת וכו'

הרה"ק ר' מרדכי מבילגרייא זצ"ל שכבודו כתב בפורטם שכביכול כתב בשם אביו נגד הגראי"ה וכותב עליו ימ"ש כותב: ברכת כוח"ט תחיל על ראש רב האי גאון המפורסם ראש הרבנים כליל המדעים פאר היחס עוטה מעל (?) כש"ת מוה"ר וכו' נשיא הרבנית הראשית האה"ק

אם כי יש תח"י לשונם של עוד רבות רק ארשום מקצת שמות מקוצר הזמן

על מכתב להגראי"ה בתוארים מופלגים חותמים הרה"ק אמרי אמת מגור זי"ע

הה"ק מאוסרובצא זי"ע

הה"ק כר' מרדכי יוסף מראדזין זי"ע

ועוד אחד שקשה לפענח שמו

הה"ק ר' יזקאל מאוסרובצא זי"ע הי"ד

הה"ק ר' מנחם נחום מרחמיסטריווקא זי"ע

אחיו הה"ק ר' זאב מרחמיסטריווקא זי"ע

הה"ק ר' שאול ידידי' ממודזיץ

הגאון ר' ברוך בער זי"ע בתוארים מופלגים

ועוד רבות

 

אעיר רק שלש הערות נוספות בקצרה:

א. העובדה שתשעים שנה אחרי מותו של הר' קוק הראיה היחידה שמנסים להביא לגדלותו היא תארי כבוד שכתבו לו גדולי ישראל בפנייתם אליו היא בזיון של הר' קוק  שאין כדוגמתו, כי היא הודאת בעל דין שגם אלה שכתבו לו תארי כבוד סלדו והתנגדו לדרכו ולשיטתו ולא ציינו בדברי תורתם שום מראה מקום לדבריו.

ב. כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה וז"ל: "וידוע הוא אצל בעלי השכל שרוב אלו הכינויים שמכנים לאדם זהו לשון הבאי ופיטומי מילי בעלמא ובקיאי הדעת ממעטין מהם ושונאים אותם אבל אוהבי הגדולה הרודפים אחר השררה מרבים בהם ואוהבים אותם שהם גדולתם ומעלתם" (קובץ תשובות הרמב"ם סי' רנ'). וא"כ מי שמנסה להצביע על גדלותו של הר' קוק ע"י הצגת תארי כבוד שהשתמשו בהם גדולי ישראל בפנייתם אליו מודה שלא מצאו בתורתו עצמה שום מעלה (והלואי שהיו מצליחים להבין את המילים שבהן הוא משתמש בכתביו).

ג. גם הרוצה להתכחש לדברים שבע"פ שנאמרו עליו ע"י גדולי ישראל ומעמיד פנים כאילו רק מה שנכתב מעניין אותו (מה שלא עשו באף ספר מהספרים שהוציאו מעריציו ותלמידיו על תולדות חייו שרובם מבוססים על סיפורים בע"פ בלי מראה מקום מאין נלקחו סיפורים אלה) ולוקח כראיה רק מה שנכתב ונחתם ימצא בזה חומר למכביר ויגלה כי כל מה שהבאנו דברים שבע"פ לגביו זה בבחינת "יהודה ועוד לקרא" למה שכתבו נגדו מפורשות גדולי ישראל ורק כדוגמה: גדול תלמידי החפץ חיים כותב עליו מפורשות: "רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה".

ב. לא מצא בתורתו שום מעלה?! באמת?!, אפשר לשכנע רק את מי שעוד לא עיין בהם

ג. אני לא מבין מה זה "מעמיד פנים כאילו רק מה שנכתב עליו מעניין אותו", לא אמרתי שתלמידיו לא משתמשים בתוכנית זו וזה בעיה.

אוכל להוכיח דבריי לא לקבל דברים שבעל פה, מקור אחד שהוא - אגב - מקור לרוב סיפורים בנושא זו ובקנאית בכלל (וכבודו אף הביא לאחרונה סיפור שהוא מקורו) ידוע למגזים גדול ומסלף דברים, לא רק שזה מוכח מדבריו אלא שכל בני ביתו (קנאים כמונו בלי נגיעה לומר אחרת) מודעים בזה,

א. בשום מקום לא כתבנו כי כולי עלמא חשבו על הר' קוק שהוא אפיקורס, מסית ומדיח, רשע גמור, שכל דבריו דברי מינות וכד' ולא הסתרנו את העובדה כי היו בין גדולי ישראל כאלה שהעריכוהו בצורה חיובית אם כי  גם הם התנגדו נחרצות לכתביו ולמעשיו וחינכו את תלמידיהם בשיטה ההפוכה לגמרי לשיטתו, ובאמת לאחר מותו אין נפק"מ מי חשב עליו כך או מי חשב עליו אחרת אלא מה שנשאר אחריו ובזה כולי עלמא או שהתעלמו ממנו ומשיטתו לגמרי או שהתבטאו נגד שיטתו אלא שתלמידיו בשקריהם וכזביהם הציגוהו כמי שכולי עלמא הסכימו עם שיטתו והעריצו אותו ורק קומץ "קנאים" שלא נודע שמם ולא נודעה מעלתם הם שהקניטוהו וחירפוהו ועל זה הבאנו דבריהם כדי שיידע כל מבקש אמת שאותם "קנאים" לא היו יושבי קרנות אנונימיים אלא היו מגדולי הת"ח בדורו. וכשדבריהם אלה נוספים לעובדה שלשיטתו כולם התנגדו יש בזה עזר להציל אחב"י מהתקרבות לשיטתו ולתלמידיו המסיתים ומדיחים להתקרב אליה וגם להראות איך שגדולי ישראל אלה ראו מה ייצא משיטתו עוד כשהיה לה ספודיק ומראה חיצוני של חסידות וקבלה וגאונות וגם קרבה למלכות וכבר אז ראו כי השורש הוא שורש פורה ראש ולענה של דעות כוזבות ומינות והזהירו מפניו כי ידעו שמשרש נחש יצא צפע.

ב. לגבי מה שכתבת שרק מי שלא עיין בתורתו יכול להשתכנע שאין בה שום מעלה, כבר כתבנו בעבר כי את תורתו המחשבתית של הר' קוק אפשר ללמוד בעיון רק בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה שם ניתן להשוות בין תורתו לתורתם של אחד העם, ברנר, שפינוזה,  ושאר פילוסופים והוגי דעות אפיקורסים שכתבו ככל העולה על רוחם ודמיונותיהם מבלי שראו חובה לעצמם לבסס דבריהם או לכל הפחות להראות מקום לדבריהם בדברי חז"ל. באשר ללימוד בעיון במובן האמיתי השייך ללימוד תורה התנאי הבסיסי כדי שניתן יהיה ללמוד בעיון דברי חכם כלשהו הוא שאותו חכם יראה מקום למקורות שמהם שאב את דבריו ואז ע"י עיון במקורות אלה ניתן יהיה לעמוד על דבריו ולהבינם (מה שאין בכתביו ה"מחשבתיים" של הר' קוק כלל וכמו שהעיר לו על כך אביו כשיצאו נגדו ונגד כתביו גדולי הדור בארה"ק ובחו"ל).

בנוסף לנ"ל, כתבי הר' קוק המפורסמים המהווים את משנתו הם קטעים חתוכים מכתבי יד שונים שלו שנערכו ע"י בנו הרצי"ה קוק כך שאפילו חיבור מסודר שחיברו המחבר מתחילתו ועד סופו אין בידינו באופן שניתן יהיה לעיין בהם ובפרט שבשנים האחרונות מתפרסמים כתבים מקוריים שלו וכשמשווים אותם לכתבים הערוכים ע"י בנו ניתן לראות שסילף, שיכתב, חתך פסקאות וקטעים כאוות נפשו באופן שלא מאפשר כלל לימוד בעיון כראוי של הדברים.

ג. דבריך סותרים את עצמם. אתה כותב כי אינך מקבל דברים שבע"פ כי אחד המקורות לדברים שבע"פ שנתקלת בהם הוא מקור שידוע כמגזים ומסלף דברים שכל בני ביתו מודעים לזה אך לא הבאת ראיה מן הכתב לטענתך כי הוא מסלף או מגזים או שבני ביתו מודעים לזה ואם אין לך מקור מן הכתב לזה כיצד אתה מאמין לטענות כלפיו? ואם יש לך מקור מן הכתב לטענות אלה מדוע אינך מציגו ומפנה אותנו אליו?