---

שאלה שחשובה לי ביותר!

---

בס"ד

כל האתר מראה את התנגדותם של גדולי ישראל לציונות. כך גם לגבי "אורות" של הראי"ה קוק שגדולי ישראל אסרוהו. אך שאלתי היא: האם ניתן להגיד: אוקיי,יש מחלוקת בהשקפה,זה לגיטימי לגמרי,התורה היא עדיין אותה תורה. במילים אחרות: איך באמת ההשקפה משפיעה על חיי המעשה? כלומר,אם אני ציוני דתי ומשתדל בכל מאודי לקיים מצוות ולשאוף להיות גדול בתורה, במה אני נחות מן החרדי המקביל השואף לאותה מטרה? מדוע ציוני אינו יכול להיות צדיק וגדול בתורה אמיתיים?

הלא גם ראינו חלק(על אף שמועט) מגדולי ישראל שכן היו ציוניים ובכל זאת היו לצדיקים ולגדולים בתורה. אז האם באמת יש סתירה בין להיות "ציוני" לבין להיות "גדול בתורה"?

---

אכן שאלה חשובה מאד שאלת...

---

שדי בה בלבד כדי להעיד על גודל, עומק, ורוחב מימדי החורבן שגרמה ההשקפה הציונית דתית לצאן מרעיתה. עצם ההסתכלות על השקפה ועל חיי מעשה כשני דברים שונים שאין ביניהם כל קשר מקורה בחדירה של תפיסת עולם כפרנית שאין סותרת ממנה לתפיסת העולם היהודית ואסביר את דברי:

מותר האדם מן הבהמה אשר הינו הביטוי להיות האדם צלם אלקים הוא כח הדעת המבדיל בין פעולות האדם לפעולות הבהמה ואשר בעטיו פעולות האדם ופעולות הבהמה הופכות להיות שונות זו מזו בתכלית (גם אם הן נראות למראית עין דומות) וזאת באשר שרק אצל האדם (שהינו בר דעת ואינו שוטה) לכל פעולה קודמת מחשבה.

ומותר היהודי מכל גויי עולם הוא בכך שמאז הראנו לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו ולקבל מהקב"ה את חמדת גנזיו-תוה"ק, ישנה לכל יהודי את הזכות והאפשרות שכל מחשבה הקודמת לכל מעשה שיעשה תהיה מחשבה שחכמתו האין סופית של הקב"ה מסייעת אותה ומשתתפת עמה וזאת ע"י שישתף את התורה הקדושה ויחשיב את דעתה בכל הקשור לכל פעולה שחפץ לעשות.

השקפה פירושה מבט כללי המורכב מאוסף של מחשבות פרטיות רבות הקודמות למעשה אשר מהוה מכנה משותף כוללני לכל המחשבות הפרטיות ומעין "בנין אב" מחשבתי למחשבות הפרטיות ומקור לקיומן. ואם ללא המחשבה הפרטית אין מקום כלל לשום מעשה הרי על אחת כמה וכמה אין מעשה המנותק מהמחשבה הפרטית שקדמה לו יכול להיות מנותק מהמחשבה הכללית שהיא יסוד קיומה של המחשבה הפרטית.

נמצאת למד כי אין מעשה שאינו תוצאה ותולדה ישירה של השקפת האדם העושה אותו, ואדרבה המעריך היחיד האמיתי את כובד המשקל שיש לייחס לכל פעולה שעושה האדם (בין אם היא חיובית ובין אם היא חס ושלום שלילית) היא ההשקפה המקוננת בדעתו של האדם.

בספר משלי (כ"ז, כ"א) ישנו הפסוק הבא: "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו"וביאר רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שער ג' סי' קמח') ששלמה המלך עליו השלום החכם מכל אדם לימדנו כי הבחינה הטובה ביותר לעמוד על מהותו האמיתית של אדם היא לבחון את מה הוא מהלל (כלומר, להיכן נוטה כח ההילול שבו שהוא כחה של הדעת להעניק חשיבות לדברים בכלל ולמיינם לפי סדר חשיבותם בפרט. עיין היטב "פחד יצחק" למרן הגר"י הוטנר זצ"ל במאמר א' ממאמרי הפורים). דהיינו, לא המעשה החיצוני הנראה לעין הוא המגדיר את האדם אלא "מהללו" המעיד על נקודת ההשקפה הפנימית שלו שהיא המניע האמיתי לכלל פעולותיו וז"ל: "מעלות האדם לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושרש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את לבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות ולהבזות בעליהן, מבלי מאוס ברע ובחור בטוב. ואם יתכן כי יש בידו עונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שרש בבחירה, והוא מעדת מכבדי ה'. והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים - הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת השם יתברך". .

כלומר, יתכן אדם שמעשיו החיצוניים יכולים להיות כמעשיהם של הצדיקים שבדורו ולא ניכר לעין שום פסול בהתנהגותו ואף נראה כי כל תכליתו לגדול בעבודת ה' ובתורתו ובכ"ז אינו אלא רשע גמור ומחלל את עבודת ה' ולו רק מהסבה שמהלל הרשעים ומעשיהם, ועצם העובדה שהוא מהלל רשעים די בה כדי להשוותו לאלה שכל מעשיהם הינם רצף מלא של רשעות, מפני שבנקודת השרש שולט הריקבון של החשבת והערכת הרשעות ואם כן כל מעשי הצדקה גם יחד אין בהם כדי לשנות את השרש ואינם כי אם ענפים של שרש פורה ראש ולענה זה.

כך, שאם השקפתו של אדם מעוותת אין כל סיכוי שמעשיו אינם כאלה ואם לעינינו נראים הדברים אחרת הרי שזה תוצאה של מגבלת הראות שלנו שאינה יכולה לעמוד על נקודת אמת ולכן נאסר עלינו לתור אחריה ("ולא תתורו אחרי עיניכם").

מי שרוצה לגדול בתורה מתוך הכרה בחשיבות התורה לא יכול להעריץ אנשים שהפנו עורף לתורה וכל שכן לא כאלה הלוחמים בריש גלי כנגדה. מי שאפיקורס חובב נצרות כמו תיאודור הרצל נחשב אצלו כצדיק עד כדי שאינו יכול שיעבור עליו שיעור של כדי אכילת פרס בלי להביט אל תמונתו (הנמצאת על שלחן העבודה שלו לצד תמונה של מרן ה"חפץ חיים") אולי אפשר ויתכן כי גם רוצה לגדול בתורה אך לא כי רוצה להגדיל תורה ולהאדירה מחמת חשיבותה אלא מחמת שרוצה להגדיל עצמו ומשתמש בתורה כאמצעי לשרת את מטרותיו (וסופו שלא רק שלא יגדיל תורה אלא שיחריב ויהרוס את תלמידיו ותלמידי תלמידיהם עד סוף כל הדורות רחמ"ל).

אדם שטוען כי הוא רוצה מצד אחד לגדול בתורה ולקיים מצוות אך מצד שני הוא ציוני הוא בדיוק כמו אדם  שטוען כי הוא נגד אנטישמיות ומאידך גיסא הינו חבר פעיל במפלגה ניאו- נאצית. 

ואם אינו מרגיש את הסתירה שבין המצוות שמקיים להשקפתו הרי זה רק בגלל שהאופן שבו הוא מקיים את המצוות בנה אצלו את ההשקפה שתתאים לאופן זה ולכן אינו רואה את העיוות ואת ההשפעה המעשית של השקפתו על חיי המעשה כי חיי המעשה הם המעצבים את השקפתו ולא להיפך. אבל אם היה נותן להשקפת התורה להיות הקובע והמגדיר של מעשיו בכמות ובאיכות או אז היה רואה עד כמה קוטבי המרחק בין חיי המעשה שלו לחיי מעשה אמיתיים ונכונים!! אם נשאל אדם שהיכרותו אודות היהדות שטחית ביותר מה ההבדל בין יהודי החרד לדבר ה' לרפורמי בנוגע לקיום מצוות התורה (לדוגמא..) הוא יאמר כי שניהם מקיימים מצוות ועובדים את ה' אלא שהם חלוקים בהשקפה. הסיבה לתשובה זו תהיה שהשקפתו על המושג "קיום מצוות" אינה לקוחה מן התורה אלא מעולמו האישי אשר חסר כל הגדרה מסודרת למושג זה ולכן די בכך שפלוני יאמר לו כי מעשה מסוים שהוא עושה הינו בבחינת "מצוה" כדי להכניסו בכלל שומרי המצוות.וכן הם הדברים לגבי שאלתך. העובדה שאינך רואה כל הבדל בחיי המעשה בין היהודי החרד לציוני הדתי היא רק משום שהגדרות שמקורן בתפיסה הדת"לית (ואין להן כל קשר להשקפת היהדות) הן המעצבות את השקפתך וממילא הם הקובעות אצלך מהם חיי מעשה תקינים וכתוצאה מכך אינך רואה הבדל. אם תעיין בספר "דת הציונות" תמצא כמה וכמה תחומים של חיי המעשה המראים כיצד אפשר לעבור על דברים בסיסיים ביותר בהלכה היהודית באופן הרסני ביותר כתוצאה מהשקפה מעוותת (לימודי כפירה של ביקורת המקרא בישיבות הסדר ובמכללות דת"ליות, החשבת הפקרת בחורים צעירים לסכנת נפשות במסגרת צבאית שמקבלי ההחלטות בה בנוגע לדיני נפשות הם אנשים שאסורים על פי הלכה לדון אפילו בדיני ממונות של פחות משוה פרוטה, הפקרת בנות לשירות לאומי בניגוד לפסק ייהרג ואל יעבור, חשיפת צעירים לשירה/ספרות/תיאטרון/טלויזיה של אפיקורסים ומומרים ועוד הרבה הרבה דברים). וכבר כתב מרן החזו"א שהנכנס לחברתם של הציונים "נכנס מלכתחילה לעבוד את פסילם המקיף בעבודותיו את כל תחומי החיים"...(דוק- את כל תחומי החיים!!!) והרבה אפשר עוד להוסיף בזה שלא יכילנו הדף. בברכה, יואל.