"ערב שירה" ("ערב חסידי") - בירור הלכתי:
אמרתי לבאר בע''ה כמה נקודות מדוע ההליכה לערבי שירה הנקראים CONCERTS ע''י משוררים נוגדת את ההלכה, באשר יש הרבה תמימי דרך שאינם מבינים ולא שמיע להו הטומאה והאיסורים הטמונים בחיק ענין זה. ואם היו מבינים חומר הדבר ואיך שזה הורס קדושת החיים ואיזה איסורים קשורים בהצגות אלו היו פורשים מהם. ובאמת ידועה דעת גדולי ישראל שהזהירו וחזרו והזהירו על הקלקול והטומאה החמורה היוצאת מערבי שירה או 'ערב חסידי' כמו שנקרא היום, דהיינו CONCERTS ששרים בו משוררים בחורים וגברים, והבאים לשמוע אותם הם זכרים ונקבות.
המאמר המלא באתר "שופר":
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9650
הוא גיס של הרב מ.ח. סלומון שליט"א (משגיח דלקעווד), ונראה שזהו סימן א' מהרבה סימנים של שו"ת.
כדאי שתתמצת, כי למי יש כח לקרא תשובה של 30-35 עמ'?
הנה תמצות :
א) בקונצ'רטים יש הרבה התלהבות שגובלת בשיגעון וזה 'קלות ראש' שעשויה להביא את האדם להרבה עברות, (ובפרט למכשולים בעניני עריות), ולכן חז"ל אסרו אותה (עי' למשל במס"י פ"ה).
ב) מותר לבנות להסתכל על בנים רק ראיה שאינה מושכת האשה לאיש, אך הסתכלות רגשית ויצרית אסורה. ולכן אסור לבחורה צעירה לצפות בהופעה מדליקה של זמר צעיר ונאה.
ג) כשהבנות מסתכלות על הזמרים - זה גורם לזמרים להסתכל עליהם, בבחינת "כמים הפנים לפנים וכו' " - כשאשה כרוכה אחרי איש גם הוא יהיה דלוק עליה (בדר"כ).
וכיוון שאסור לזמר להסתכל ביופי של בנות - נמצאות הן מכשילות אותו ועוברות ב"לפני עוור לא תתן מכשול".
ד) המשוררים בהופעה הם רוקדים כל מיני ריקודים משונים, שמקורם בגויים, וההסתכלות עליהם גורמת שריקודים אלו נכנסים למחנינו. וכשרוקדים ריקודים כאלו זה מחזק את התאוה או הגאוה או שניהם (תלוי בריקוד).
ה) המנגינות שהם מנגנים אינם של שירי נשמה, אלא של שירים וולגריים המגרים את היצרים.
בנוסף, שיר שבכל העולם משתמשים בו לגירוי לעניני עריות הוא נמאס לגבוה, ואסור לשיר בו שירי קודש.
ו) אסור לשיר פסוקים אלא לצורך עבודת ה', ואם לא התורה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך ככינור שמנגנים בו ליצים (סנהדרין קא., מ"ב סי' תקס ס"ק יד-טו).
ז) אסור לשמוע כלי זמר זכר לחורבן (סוטה מח., גיטין ז., שו"ע או"ח סי' תקס סע' ג), ואף להמתיר שלא במשתה יין (רמא שם) במקום שמחה יתירה אסור (תוס' גיטין ז. ד"ה זמרא).
ח) אסור לאדם למלא שחוק פיו בעוה"ז (ברכות לא. או"ח סי' תקס סע' ה) - אך זה אינו איסור גמור.
ח*) באו"ח סי' שז סע' טז הובאה מח' בין השו"ע לרמ"א (שהיא מח' ראשונים גדולה) האם הקורא 'ספרי מתח', ספרי מלחמות וכל מיני דברים דומים לזה (- ש'תופסים' את כל האישיות: הרגש, הדימיון, הריכוז וכו') שכתובים בעיברית, עובר באיסור "אל תפנו אל האלילים" ודרשו חז"ל (שבת קמט.) "אל תפנו אל מדעתכם", כלומר אל תצאו מדעתכם. [- כותב המאמר לא מנה איסור זה בשל היותו שנוי במח' ראשונים גדולה].
ט) קונצ'רטים נכנסים בגדר של "מושב ליצים" (תהילים א, א) שאסור (ע"ז יח: או"ח שם), ואינם שונים מטאטראות שאסרו (מ"ב שם ס"ק נט).
י) עובר על "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג).
(זהו סיכום של התשובה שהובאה באתר שופר: http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9650)