שבניגוד למתיוונים ולצדוקים שהתהדרו באיצטלא דרבנן עד שהיה צריך לכנות אותם בשמות מיוחדים כדי לזהותם, בחרו להם "רבני" המזרחי סממנים חיצוניים המסגירים את מהותם ומזהירים מפניהם את החס על חיי נשמתו. וכל המכיר מהותו של "רב" מרבותיהם יודע כי העדר זקן הוא מעלה לעומת שאר חסרונותיו וכלל נקוט בידך: מי שפניו אל הזקנים ויודע מעלתה של הזקנה אינו מתבייש בזקן. מי שמפנה עורף לזקנים וחי בדמיונות ש"בנין נערים בנין" רוצה גם הוא להיראות כנער כדי למצוא חן בעיני נערים ונערות [במיוחד שבציבור הדת"ל ניתן לראות התענינות כלשהי ברבנים רק בגיל הנערות (יחד עם התענינות בספורט, קולנוע, אלילי זמר חילונים וגויים, פייסבוק ושאר תרבות יון כמובן) ומזָקָן מתפעלים שם רק אם הוא סביב פניהם של אפיקורסים כמו הרצל, ברנר וכד'.]
בברכה, יואל.
שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|