שלום צחי...
אחד הדברים החשובים ביותר כשרוצים לדון בצורה ענינית בנושא כלשהו היא לנסות ולהשתדל לזכור את הנאמר עד עכשיו בדיון ולא להגיב תגובות המתעלמות ממה שנאמר עד עכשיו בדיון. (על אחת כמה וכמה כשלא מדובר בדיון כל כך ארוך אלא בדיון שרק החל.).
אחרי שכבר הסכמנו שמלחמות בזמננו שהנן מדין פקוח נפש ומלחמות בזמן שהיה מלך ישראל או שופט וסנהדרין המוציאים את ישראל למלחמה על פי ה' הן שני ענינים שונים מבחינה הלכתית אתה מנסה להביא ראיה למצב של פקוח נפש מדוד המלך ומתעלם מכל מה שנאמר עד עכשיו בדיון. וממה שכתבו הפוסקים להלכה!
ונכון שעוד לא מלך דוד על כלל ישראל אז אבל עיין שם בפרק הקודם (פרק כב') שם בא שאול בטענה כנגד אחיטוב הכהן אשר שאל לדוד באורים ותומים ופי' רש"י טענת שאול וז"ל: "עשיתו מלך, שאין נשאלין באורים ותומים להדיוט"
והשיב לו אחיטוב הכהן: "היום החילותי לשאל לו באלקים" ופי' רש"י: "בתמיה, זה ימים רבים שצורך הצבור בו, שמינהו מוציא ומביא את ישראל, ומאז אני שואל לו באלקים". הרי לך שלדוד המלך היה מינוי מאת המלך להכניס ולהוציא ישראל למלחמה, אז איך אתה מביא ראיה ממנו למצבנו היום ומשווה אותו (להבדיל אלף אלפי הבדלות) לראשי המדינה והצבא האפיקורסים??. וגם שם לא הכניס דוד את כלל ישראל בסכנה או קרא לכלל ישראל להלחם עמו אלא הלך עם אנשיו שהיו עמו בלבד. ובכל הפוסקים ליתא זכר לחיוב היכנסות בסכנה לכל יושבי הארץ כשנכנסו גויים לספר. וחוץ מזה, מדוע שואל דוד באורים ותומים אם יצליח או לא?? אם מצוה היא שיקיימנה ומה דהוה הוה, אלא שמדובר בהכנסת חיי אדם בסכנה גם אם ברור לדוד המלך שמבחינת שאר ההלכות הכל כשורה לא מסכנים אם לא מקבלים אישור מהקב"ה שיצליחם. על אחת כמה וכמה כשמדובר באפיקורסים הכופרים בקב"ה וכל תורתו בעיניהם הפקר ודם ישראל בעיניהם הפקר ואסור למנותם לשום מינוי בישראל באופן שאין על כך חולק וכמו שכותב מרן הגר"מ פינשטיין וז"ל: (שו"ת אגרות משה חלק יו"ד חלק ב' סימן מ"ה): "ובכלל הרי מינוי כופרים ורשעים ודאי אינו כדין התורה כמפורש ברמב"ם פ"א ממלכים ה"ז וכל מי שאין בו יראת שמים אע"פ שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל ואף דוד לא זכה אלא לכשרים עיי"ש וכ"ש שכופרים ורשעים אין ממנים לשום מינוי ובזה כו"ע מודו ומפורש זה גם בחינוך במצוה תצ"ז תצ"ח ואין שייך לחלוק ע"ז דעיקר תכלית מינוי מלך הוא רק לחזוק התורה והמצות כדאיתא בספ"ד ממלכים וכן כל המינויין בישראל".
וחוץ מזה הגמ' שציינת בעירובין סותרת את טענתך כי בעניני מלחמה לא שואלים דעת תורה כי אם "מומחים צבאיים" וכאן במלחמה שהיה בה לטענתך סכנה לכלל ישראל אומרת הגמ' ששאלתו של דוד בדבר איסור או היתר לצאת למלחמה היתה צריכה להישאל לבית דינו של שמואל הנביא (היינו לגדולי ההוראה שבדור)...
כמה כואב הלב שאברך בישיבת הסדר יכול בכזו קלות להשוות את דוד המלך לאפיקורסי זמננו.
ומה שהבאת מדברי ה"ציץ אליעזר" שהוא חיוב ולא רשות הכונה מצד ההיכנסות לחילול שבת אך לא דבר שם כלל מחיוב הכנסות בסכנה כשהוא נמצא מחוץ לסכנה. ועיין בסכום דבריו שם שכתב וז"ל: "ונלמד מכל זה שה"ה בזמנינו כאן בארץ ישראל, בהכונן בע"ה משטר יהודי, כשתעמוד לפנינו שאלה של קריאת המשטרה היהודית בשבת להצלה מפני גנבים ושודדים, אם מותר להם בכדי למהר להצלה לחלל את השבת בנסיעה במכונית או לצאת בכלי זיין, ולירות באויר, וכדומה, אזי יהיה עלינו לפסוק לפי הענין ולפי תנאי הזמן והמקום, ובכללות, אם רק יש ספק שמתוך שלא יוכלו לעמוד על ממונם יהרגום, אזי מותר לחלל עליהם את השבת בכדי למהר ולבוא להצלה".
הרי לך שהציץ אליעזר כותב מפורש שמשטר יהודי זה משטר ששואל את גדולי התורה לפני שהוא מסכן חיי אדם וגדולי התורה דנים בכל שאלה כפי הזמן והמקום ודנים כל נושא לגופו ומשטר כזה לא התכונן עדיין (ומה שהתכונן זה משטר שראשיו ומפקדי חיילותיו מתחילה מתגרים באוייב בגאוותם המטופשת ובמרדם באלקים ובאזהרותיו וסופם שלא רק שאינם מגינים על ערי הספר כי אם מעניקים את ערי הספר מתנה לאויביהם כדי שנקל יהיה בידם לכבוש כל הארץ ולסכן אחב"י. ורק שוטה יכול לאמר כי למצוה ייחשב להכנס להיות פקוד שלהם מרצון ולעשות ככל אשר יורהו פיהם). ואדרבה כל חייל נוסף רק מוסיף לגאוותם ולבטחונם בעצמם ובכחם.
גם מה שהבאת מהרמב"ם (פרק ב' הכ"ג
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|