---

הגנה על הארץ

---

בס"ד
לרב יואל שלום
א.האם יש מצוות הגנה על הארץ?
ברור שבכך שאדם מתגייס הוא אינו מקיים מצוה אך אם הוא התגייס לקרבי הוא עוסק בכמה פעילויות.
1.שמירה(בישובים,בגבולות וכו")
2.מארבים.
3.מבצעים.
ועוד..
ב.האם בביצוע אחת מהפעילויות הללו הוא מקיים מצווה מעצם זה שהוא מגן על יהודים, הורג אויבים ומונע מהם לפעול.
ג.האם בזה שהוא מונע מאויב להשתלט או לבוא לחלק מסויים בארץ ישראל הוא מקיים מצווה?
ד.אדם שחונך לאידאולוגיה הציונית דתית והוא רוצה לעשות את רצונו של הקב"ה והוא חושב שבזה שהוא מתגייס הוא מקיים מצווה מה דינו? יש לו שכר על זה?
ה.אם אני רואה אדם מבוגר והוא אפיקורס(נולד חילוני) האם בהכרח הקב"ה
נתן לו אפשרות לחזור בתשובה במהלך חייך והוא בחר שלא? ואם זה אדם מאמין אך לא דתי? ואם זה דתי לאומי - האם בהכרח הקב"ה נתן לו אפשרות לחזור בתשובה לדרך האמת(החרדיות) והוא בחר שלא?
ואם זה לא מבוגר אלא צעיר? האם יש גיל שממנו והלאה אני יכול להיות בטוח שהיתה לו פירצה לחזור והוא לא בחר בה?
האם יכול להיות שאצל אדם מסויים לפי יעודו בחיים הוא אמור לקבל את הפירצה לחזור בתשובה רק מגיל מסויים?

---

שלום יניב...

---

להלן תשובות לשאלותיך (בהתאם לסעיפים שציינת):

א.אין מצוה ל"הגן" על הארץ. יש מצוה לשמור על קדושת הארץ ובכלל זה להימנע ככל שאפשר מכך שגורמים אשר אורח חייהם מהוה חילול קדושתה ימצאו עליה.

לגבי הגנה על חיי אדם- המגן היחיד על חיי כל פרט בבריאה הוא הקב"ה וכל השתדלותנו בשמירה על חיינו או בדאגה לשמירת חיי הזולת היא כדי לגלות דעתנו שחיי אדם מישראל הם ערך חשוב עבורנו (וגם זה רק כי אדם חי יכול לעבוד את בוראו אשר זולת זה אין כל ערך לחיי האדם וטוב מותו מחייו).

השתדלות זו כמו השתדלותנו בכל אשר ציוונו מלכנו הקב"ה יש לה תנאים וסייגים אופנים מותרים ואופנים אסורים. מי שעוסק בהשתדלות זו עפ"י גדרים אלה ראוי להכרת טובה מצד הצבור והוא בכלל העוסקים בצרכי ציבור באמונה. מי שמתעלם מאופנים אלה ועושה ההשתדלות עפ"י שרירות לבו וכל שכן אם מבעט בגדרים המחוייבים של השתדלות זו ובכך מסכן את חייו ואת חיי הזולת אזי או שראוי לגנאי אם עושה זאת בכוונה או שראוי לרחמים על מסכנותו אשר מדמיין שהוא תורם ל"הגנה" בה בשעה שהוא שותף להגברת הסכנה, ולהשתדלות להחזירו למוטב ולהוציאו מאפילה לאור גדול וממיתה לחיים.

פעולותיו של צה"ל הן בשמירה הן במארבים, הן במבצעים והן בכל סדרי פעילותו הן בניגוד חמור לכל הקשור להשתדלותנו בשמירת חיי אדם וזאת מהסיבה הפשוטה שבראש המערכת הצבאית לדורותיה ועוד יותר בראש המערכת המדינית המפעילה את הצבא ומסמיכתו לפעול לדורותיה עומדים אנשים אשר הטובים שבהם מתעלמים לגמרי מתוה"ק בכל אורחות חייהם והגרועים שבהם אף לוחמים כנגד התוה"ק בכל מה שיכולים.
שמירה או מארב או "מבצע" שאינם מתנהלים עפ"י גדרי ההלכה ואינם מקבלים אישור פעולה מצד גדולי התורה המובהקים שבדור שהם הסמכות היחידה לדון ולאשר כל פעולה שיש בה ספק ספיקא של סיכון חיי אדם בסכנת מיתה רחמ"ל אינם מצוות הגנה אלא הכנסת חיילים (ואולי גם אזרחים) בסכנה שהוא עבירה חמורה ביותר.
ב. יעודו של צה"ל כפי שקבעוהו מקימיו וכפי שמושבעים חייליו בראשית גיוסם בטירונות הוא לשמור על המדינה ולא על עם ישראל, והיינו לאפשר למדינה להוציא לפועל את שאיפותיה ולהתקיים. צא ובדוק מהן תוכניותיה ושאיפותיה של המדינה, השווה אותן לאלו של התורה ואז תוכל להבין לבד האם המשרת בצבא שמטרתו הגנה על המדינה הוא שותף לדבר מצוה או שותף להגשמת רעיונות העומדים בסתירה מוחלטת לערכי התורה.

ג.לגבי שאלתך האם מניעת אויב מלהשתלט או לבוא לחלק מסויים בא"י היא קיום מצוה- אם כונתך מצד חשש לחיי אדם מישראל ע"י האויב אין שום נפ"מ אם מדובר בא"י או בכל ארץ אחרת, אם כונתך מצד ישוב א"י יש בזה מצוה (שוב, כשהיא נעשית עפ"י גדריה ובכלל זה שהיא לא מסכנת חיי אדם הדוחים מצות ישוב א"י כמו גם את רוב התורה כולה) אבל זאת בתנאי שמי שיושב כרגע בשטח א"י שעליו רוצה האויב להשתלט הוא אדם המותר בישיבת א"י.(ולמשל, אין שום מצוה בכך שדואג שאויב לא יוכל להשתלט על קרקע מא"י וזאת כדי שישראל מומר העובר על כל התורה או מחלל שבת בפרהסיא יוכל לשבת עליה).

ד. אם אין בזה מצוה מחשבתו לא משנה מאומה אלא רק מחלקת בין מזיד שוגג או אונס. אם אדם לא חונך שתפילין צריכים להיות מעור בהמה והניח תפילין מקרטון אין לו שום שכר של מצות תפילין.

ה. "הנסתרות לה' אלקינו"-אין עסקנו כלל באיזה אופן פוקח הקב"ה עיני הרשעים ההולכים בחושך לשוב בתשובה ומתי עושה זאת במהלך חייהם (ו"רשעים בחייהם קרויים מתים") חובתנו היא או לשמור מרחק מכל מי שלא הולך בדרך הישר או במי שהוכשר לכך לקרבם חזרה לכלל ישראל ולחלצם מן השביה. חובה זו היא הן כלפי צעיר והן כלפי מבוגר הן כלפי תינוקת בת יומה וזקן בערוב ימיו. והקב"ה ברחמיו יחזירנו בתשובה שלמה לפניו ויגאלנו ברחמיו במהרה ע"י משיח צדקנו אכי"ר.

בברכה, יואל.