הספר והאתר מוגשים באהבה לאחינו ואחיותינו בני ובנות
הצבור הדתי לאומי כחומר למחשבה בלבד, ואינם באים לפסוק
הלכה למעשה בשום ענין. בכל שאלה למעשה המתעוררת מקריאת
החומר בספר או באתר יש לפנות למורה הוראה שהוסמך ע"י גדולי הדור.
בסוף התפילה שהוא קריאת מזמורי תהלים בעלמא, ואין שום הבדל בין אמירתו ביום ה' באייר לאמירתו בכל יום אחר בשנה. ואדרבה יכוון ביום זה שזכות מזמורי התהלים שיאמר תעמוד לעם ישראל שגלותם בידי הערב רב (שהיא הגלות הקשה ביותר) שחמסו השלטון על עם הקדש וארץ הקדש בה' באייר תגמר מהרה ונזכה לביאת משיח צדקנו בב"א.
נראה מדבריו של מרן המנחת יצחק שאסור לומר הלל בכל יום בלא ברכה (לפחות לפי המהרש"א המובא להלן), ואם כן יש בהסכמה לאמירת המזמורים מעין 'הסכמה' שאין זה כאמירת הלל שלא בעתה. וז"ל המנחת יצחק (בקונטרס שהבאת כאן באתר):
"ובאומר הלל אף בלא ברכה לשם מצוה, יש גם משום מה שאמרו (שבת קי"ח ע"ב) כל האומר הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף, ופירש"י (שם) וז"ל: שנביאים ראשונים תיקנו לומר בפרקים כדאמרינן בערבי פסחים, וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ (ועי' בדברי רבה"ק בעל הגאולה ועל התמורה אות ל"ד עמוד ע"א). והנה אף דאומר רק ביום אחד שבדה מעצמו אינו בכלל "הקוראה תמיד" ועי' (במג"א רס"י תקפ"ד), אבל הוי בכלל "בלא עתה", וגם לפי מה שכתב המהרש"א שם בטעמו של דבר, דמי שאומרו בכל יום, לא יתפרסם אומרו על הנס, בימים הראויים לפרסם ניסא עיי"ש, זה שייך אף אם אומרו רק ביום אחד שבדה מלבו, אף דיהיה ביום שאירע לו ניסא, מ"מ גורע בזה, הימים הראויים מתקנת חכז"ל לפרסם ניסא, וכדברי רבה"ק (אות ל"ד שם), ובנוגע לר"ה, עיין מש"כ בס' חתן סופר (ח"ב בקונט' נר מצוה) עיי"ש."
מה שאני התכוונתי זה דלאותה דעה המקלה שמביא הגר"ע יוסף ביביע אומר (חלק ו' סי' מא') לומר בסוף התפילה בלי ברכה אין הבדל בין ה' באייר ליום אחר אבל ודאי לכתחילה אין לומר כלל זולת בימים שתקנו רז"ל וכמ"ש מרן ה"מנחת יצחק" וכמו שמסיק גם שם ביביע אומר.