הספר והאתר מוגשים באהבה לאחינו ואחיותינו בני ובנות
הצבור הדתי לאומי כחומר למחשבה בלבד, ואינם באים לפסוק
הלכה למעשה בשום ענין. בכל שאלה למעשה המתעוררת מקריאת
החומר בספר או באתר יש לפנות למורה הוראה שהוסמך ע"י גדולי הדור.
מאת:
יצחק
11:54 | 1/15/2006
יואל, לגבי מרן הגר"ח מבריסק
שלום לך,
ראשית, עלי להוקיר לך תודה על שנתת לי ולחברי ספרים חינם!!
יש ספר (שנראה חדש, כנראה יצא לאור לא מזמן) חידושי הגר"ח על המסכתות בבא קמא ובבא מציעא, שנאספו מתוך כתי"ק.
באחד הכרכים (סה"כ שניים, אני לא זוכר באיזה מהם) יש אגרות של הגר"ח בסוף, וליד כל מכתב יש תצלום של המכתב בכתי"ק של הגר"ח.
יש שם אגרת (אתה מוזמן להסתכל שם, אין שם הרבה אגרות יחסית) לראי"ה קוק, בעת שהיה אב"ד ביפו. הוא פונה אליו בתור "הרב הגאון המפורסם (מוהר")ר אברהם יצחק הכהן נ"י קוק הגאבד"ק יפו". (אם אני זוכר נכון את ההתנסחות, עכ"פ, אני זוכר את התוארים "גאון" ו"מפורסם"). האגרת מתדברת בענין ת"ח חולה ביפו ואכמ"ל בדבר שאינו קשור לעניננו, אך די באגרת זה כדי להוכיח שהסיפור בו הגר"ח מבריסק אומר שהוא מכיר את הראי"ה כאפיקורס "כבר מוואלאז'ין", ודאי לא נכון. לכן, יהיה ראוי להפסיק להשתמש בסיפור זה.
אגב, המכתב נכתב בשנת תרס"ט.
תודה!
בתגובה ל: יואל, לגבי מרן הגר
בפתיחה למכתבים (ראה בעמודים הראשונים של הפורום) והסברנו שאין בכך שום ראיה לכלום, כי ישנן הרבה סבות לתוארי כבוד שאינן קשורות לדעתו האישית של הכותב. (כמו למשל מניעת מחלוקת). ואם לדעת מרן הגר"ח מבריסק היו חלק מדעותיו של הראי"ה קוק פסולות זה לא אומר שכשהוא כותב אליו מכתב הוא צריך לפתוח אותו בתואר: "לכבוד בעל הדעות הפסולות אשר דעותיו הפסולות מוכרות לי כבר מהיותו תלמיד מוולוז'ין...".
לא צריך כ"כ להידחק כדי להגן על הסיפור. אם הגר"ח ראה אותו בתור אפיקורס והוא היה זקוק למשהו ממנו (או אפילו למנוע מחלוקת) הוא יכל לפנות אליו בתור "הרב". הרי הרב קוק היה יחסית צעיר בתרס"ט וזה לא היה מתפרש כפחיתות כבוד. וגם למה להרחיב יותר מ"הגאון", עכ"פ?
היום אני חוזר בע"ה לישיבה. את שם הספר המדוייק (ואת שם המו"ל) אתן לך בלי נדר, אם אזכור. אגב, כפי שכבר ציינתי ראיתי את תצלום כתי"ק של הגר"ח במו עיני.
בתגובה ל: תגובה
איני מתאמץ להגן על הסיפור, ובאמת אין שום נפקא מינה אם הוא נכון או לא.פשוט, באופן עקרוני תואר כבוד אין בו ראיה לכלום (ולאו דוקא כשמדובר בראי"ה קוק)
דעותיו של הראי"ה קוק נפסלו ע"י כל גדולי דורו. אף לא אחד מגדולי הדור בדורו תמך בדעות אלו או הצטרף אליהן, והן סותרות את דעת התורה בנושאים אלה כפי שמקובלנו מרבותינו הראשונים והאחרונים. (וזה בלי לקחת בחשבון את מה שעשתה שיטתו בפועל לכל אלה שהלכו אחריה...).
כשדעת התורה של גדולי הדור לגבי ספר "אורות" התפרסמה הראי"ה קוק לא טרח להבהיר את עמדותיו באופן שיעלו בקנה אחד עם דברי חז"ל והמקובלים אלא אדרבה הודה בפני האדמו"ר מגור מרן ה"אמרי אמת" כי הוא חוזר בו מכל הלשונות שבספרו (ואף נתן לו הודאה זו בכתב).
גם נסיונו של תלמידו חברו הגרי"מ חרל"פ לצאת להגנתו בקונטרסו "טובים מאורות" לא נתקבלה ע"י אף חכם בישראל (ומרן הגרי"ח זוננפלד אחרי שראה קונטרס זה אמר כי הוא מלא אפיקורסות מדפו הראשון ועד דפו האחרון).
בתגובה ל: אם הספר "טובים מאורות" מלא אפיקורסות..
לא כל הגדולים היו בדעה לצאת בהכרזות גלויות לגביו, כי חששו מסבות שונות שההכרזות יגרמו נזק יותר מתועלת. והתלבטות זו ליותה הרבה תופעות שליליות בתולדות עם ישראל, ומסתמא גם בסוגית הראי"ה קוק או תלמידו לא כל הדעות היו שוות לגבי אופן ההתנגדות ואופן גילוי הדעת לגבי הסכנה. והדבר מסור לשיקול דעתם של גדולי הדור איך ובאיזו צורה להגיב, ומה, ומה לא להכריז או לגלות ברבים.
על כל פנים אין זה משנה כהוא זה את העובדה שהיכן שראה מרן הגרי"ח תועלת לומר את הדברים אמר שדברי הרי"מ חרל"פ הם אפיקורסות.
בברכה, יואל.
אין שום נפקא מינה אם לפרסם סיפור זה או לא? הרי לפחות חלק מגדולי ישראל כיבדו מאוד מאוד את הגראי"ה, הגרש"ז אויערבאך ב"מנחת שלמה" מכנהו לא פעם בתואר "מרן רבינו הגרא"י קוק", כך שלפחות לחלק מהשיטות אתה אפיקורס אם אתה ממציא שקרים על הגראי"ה.
אל תבין אותי לא נכון. אני לא טען שאתה אפיקורס בגלל הצגצ ראיות נגד הראי"ה, אך לומר על מישהו שמוכח שכיבד אותו, שהוא אמר עליו שהוא אפיקורס זה גרוע משקר רגיל. והיות ופרסמת סיפור זה בטעות, כי לא ידעת שהוא לא נכון, יהיה ראוי למוחקו.
הלא כן?
בתגובה ל: אין שום נפקא מינה?
או על כל אדם אחר הוחזק לת"ח היה בזה משום טענה של "מבזה ת"ח" שאמרו חז"ל בסנהדרין שהוא בכלל אפיקורס.
אך לא מיניה ולא מקצתיה. כל מה שהובא בספר דת הציונות הובא בו עפ"י שאלת חכם מה להביא ומה לא. ואותו חכם (שהוא בנו של אחד מגדולי תלמידי הראי"ה קוק כמו שמעיד הרמ"צ נריה בספרו "בשדה הראי"ה").
זה שמרן הגרש"ז אויערבך מכנהו "מרן רבינו" לא מבטל את דברי מרן הרוגוטשובער, או את דברי מרן האדמו"ר מסאטמאר, או את דברי שאר גדולי ישראל בדורו של הראי"ה קוק שחרצו דינו שהוא אפיקורוס אלא רק מראה שיש מי שלא סבר כך.
עכ"פ, מה שהבאנו שכתוב בספר "הדור והתקופה" שהראי"ה קוק הורחק מוולוז'ין הוא אמת לאמיתה כי אכן כך כתוב שם בדיוק, ואם עובדה זו לא נכונה אזי השקר שייך למחבר "הדור והתקופה". וכיון שמחבר ספר זה הוא ראש ישיבה ות"ח בעצמו. כל טענה ההופכת אותו לשקרן בלי כל ראיה (ושום תואר כבוד במכתב אינו פירכא לדבריו) היא עצמה בכלל מבזה ת"ח.
לכן, אין מדובר בפרסום ב"טעות" (אם כי מטעמים אחרים כבר הבהרנו במהדורה הנוכחית של ספרנו שהספור הנ"ל לא יופיע במהדורות הבאות של הספר), מה גם שהספור מקבל חיזוקים ממקורות אחרים כמו למשל ספר "משכנות הרועים" חלק ג'.
בברכה, יואל.