---

מדוע מדינת ישראל אינה בגדר מלכות

---

בספר "המליכו ולא ממני" שהוציא הרב גיס מהישוב בית אל
ועל הספר הסכמות של גדולי הדור של הציבור הדתי לאומי
כגון הרב דב ליאור והרב משה צוריאל.

יש לציין שהספר הזה הרבה יותר משכנע מאשר דת הציונות של י.א
משום שהמיקוד העיקרי שלו הוא בחקר ההלכה ולא בהטלת רפש על רבנים.

---

האם יוכל מר לצטט לנו את המובאות הברורות?

---

בתגובה ל: מדוע מדינת ישראל אינה בגדר מלכות המוכיחות תורנית שמדינת ישראל קרויה מלכות???

אמנם הביא בשו"ת "היכל יצחק" או"ח סימן ל"ז וז"ל: "ואין לנו מלך, אבל הציבור כולו, או רובו, כפי שביאר כבר קודמי הגאון זצוק"ל בשו"ת משפט כהן [סימן קמ"ד אות י"ד], יש לו הסמכות של מלך ישראל." ככ"ל וכל המעיין שם ב"משפט כהן" רואה שאין ראיה לדבר, רק עם יש לישוב כאן דין דכלל ישראל, אך לא הביא שם ראיה לקרוא את המדינה מלכות עיי"ש היטב ותראה.

אז אולי תחכים אותנו עמי הארצות שדוקא כן השתכנענו מהכתוב בספר "דת הציונות".

ובאי לאו הכי הרי שאין כאן לא תורה ולא יראה. (אגב לפלא הדבר שלא ציין מר את שמו אלא חתם בניק ללא מראה מקום).

---

אז עכשיו גם הרה"ג הרצוג זצ"ל...

---

בתגובה ל: האם יוכל מר לצטט לנו את המובאות הברורות? לא יודע מימינו לשמאלו???????!!!

---

את זה נשאיר לך להחליט...

---

בתגובה ל: אז עכשיו גם הרה"ג הרצוג זצ"ל... אבל הראי"ה קוק לא דבר כי אם על כך שבאין נביא, הציבור (ומי שפורש מדרכי ציבור הוא לא חלק מהציבור) ביחד עם בית דין בוחרים את המלך (העומד בקריטריונים ההלכתיים הבסיסיים ונמצא על פיהם "ראוי למלכות" ואם אין בו יראת שמים אין שום הוא אמינא שראוי שהרי גם דוד המלך לא מזכה המלכות לזרעו "אלא לכשרים").
וכיון שאין שום ביד דין שמייצג את כלל ישראל כיום אין שום אפשרות להמליך מלך על כלל ישראל גם לשיטת הראי"ה קוק ב"משפט כהן", גם אם יהיה המועמד ראוי (וכש"כ אם אינו ראוי) ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו-אמן.

בברכה, יואל.

---

לא אמרתי דבר כזה!!!

---

בתגובה ל: אז עכשיו גם הרה"ג הרצוג זצ"ל... פוק חזי לשון שו"ת "משפט כהן" סימן קמ"ד אות י"ד. וזה לשונו: "ומש"כ כת"ר ראי' לדבריו, דעכ"פ ציבור של ארץ מיוחדה יהי' דינו ככלל ישראל כולו, אע"פ שצריך להודות עכ"פ ציבור קבוע וחשוב של עיר מיוחדת הם כיחידים מראי' דנינוה (תענית י"ד:), עפ"ד הרא"ש בתשובה (כלל ד' סי' י') בענין שאלת גשמים במקומות שעונת הגשמים שלהם היא חלוקה מא"י ומבבל. ענין הרא"ש שם אינו נוגע כלל לריבוי בני ישראל ומיעוטם בארץ ההיא, שאפילו בעיר גדולה או אי אחד או אחדים, שאינם מחולקים חלוקה אקלימית חשובה, אין עונת הגשמים שלה חשובה להחשב כרבים, לשאול שלא בזמן הקבוע מחכמים בא"י ובבבל לכ"א כדינו, אלא דוקא בארץ שלמה, החלוקה באקלימה, אפילו אם יהיו ישראל מעטים בתוכה, ואין הטעם מפני שהם נחשבים כרבים מצד ריבוים, אלא מפני שהדעת נותנת שהולכים בכל ארץ אחרי צרכיה, וכמו שראינו שחלקו חז"ל במקומותיהם בין א"י לבבל כן יש לחלוק, לפי דעת הרא"ש, בין כל ארץ וארץ לפי טבעה, ומי שמזדמן בארץ, שטבעה שונה מטבע א"י ובבל, צריך להתפלל לפי צורך הארץ שהוא יושב בה. ואין זה ענין כלל לענין חשיבות הארץ כמו כלל ישראל כולו, שלא מצינו חשיבות זו לארץ מיוחדת כ"א להקהל היושב בא"י, וכמש"כ עפ"ד הגמ' בהוריות מקרא דכל הקהל מלבא חמת עד נחל מצרים אבל בכל שאר ארצות כ"ז שאין שם רוב האומה כיחידים דמי. ולפי דעתי צריך מגדר מילתא כזה אומד מיוחד, ולא יצא מן הכלל לומר שאין צריך אומד, מפני שהוא דבר שב"ד מסכימים ע"ז, ושליחותייהו קא עבדינן, כ"א הכלל כולו או רובו, והיינו עובדא דיעל ואסתר. ובגוף הדבר לא נתקבלו דברי הרא"ש בזה, ואנן קיי"ל בשו"ע סי' קי"ז, שגם בארץ שלמה ג"כ אין משנים ממטבע שתקנו חכמים, בא"י בז' במ"ח ובבבל ובכל חו"ל ס' יום אחר התקופה, אע"פ שאין הטבע של הארץ נוטה לזה, ודינם כיחידים. וכפי הנראה שהטעם הוא, דס"ל דא"י לעולם כרבים דמו, כמש"כ, דהקהל שבא"י חשוב ככלל ישראל, ובבל, כיון שאז היתה רוב האומה כפי הנראה בבבל, הי' ג"כ דינה ככל ישראל, (ועיין תוס' ברכות י"ד ד"ה ימים, שאפילו ציבור קורא יחיד כיון שאין כל ישראל ביחד) וכיון שתקנו אז חכמים שוב אין משנים. ובאמת יוכל להיות, שאם היו רוב ישראל בארץ אחת משונה בטבעה יודו להרא"ש." עד כאן לשונו. אלא לאחר שעיינתי שוב בתשובה הנ"ל, הייתי אומר שט"ס הוא וכונת ה"היכל יצחק" היא לדברי "משפט כהן" באותה תשובה אות ט"ו- א', העוסקת אכן בנדון זה, אך גם שם לא הכריע בסברה ברורה, לקרוא למדינה מלכות אלא אולי להעניק לפרנסי הצבור תוקף של נימוסי מלכות ו/או החלטות מלכותיות כאשר הוא מסייג את דבריו שיתמנו "ע"פ דעת הכלל ודעת בית דין"!!! כך כתוב שם. לפום ריהטיה הוא מציין כבדרך אגב מדעתא דנפשיה ללא כל ראיה וז"ל שם: "וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה." הבנת את זה???!!! שים לב "נראים הדברים" ללא ראיה אלא כמובאה בעלמא. ואף אם תאמר שאחר כך ממשיך שם עם ראיה לגבי שופט, הרי ערבך ערבא צריך כי מן הראיה שהביא דוחה דברי עצמו בפרוש. זאת מלבד שגם ההו"א של ראייתו היא בדין שופט בזמן הנביאים ולא בזמן הגלות. אם למדן אתה מר "תמיההה" פוק חזי והסבר לי!!! כי אף אנכי אתמהההההההההה.... והפשט הוא לכאורה, שגם הרב הרצוג מסייג דבריו וסומך על "משפט הכהן" שגם הוא לא כותב דבר ברור בנושא, כל עוד מדובר בתשובה הלכתית, עם מקורות וציטוטים ברורים. כאשר מגיע הדבר לרגש לאומני, מחוייבות מדינית וכדו', יתכן שהרבנים הנ"ל התירו לעצמם לדבר יותר בפתיחות ולקבוע מסמרות ללא אסמכתא.... אבקש שוב ממי שיוכל לסמוך את עצם מציאות המדינה כמלכות על בסיס ספרות חז"לית והפוסקים בלבד ובסברא ישרה שיש בה מילתא בטעמא, ברוכים הבאים!!!! אולם ללא התשובה הנ"ל שאני המצאתיה אל בית מלוננו זה, שכן אילו זמן היה בידי, ניתן לפרוך את הנאמר בין שיטיה מיניה וביה, ובפרט שלא ביסס בבירור הדבר יעויין שם היטב, (שוב ליודעי תורה ולא למסתפקות ותמהים...) בברכה יהודה מלאכי