---

מצא את ההבדלים...

---

באתר כיפה נשאל הר' שמואל אליהו (זה שלדעתו החרדים הוציאו עצמם מהכלל והחילונים הם "מאמינים בלב")האם לקרוא לשרון "רשע"? שימו לב לתשובתו של הר' שמואל אליהו ומיד לאחריה לתשובתו כשנשאל אותה שאלה לגבי תיאודור הרצל ותראו עד היכן יכולה הצביעות של רבני הצה"ד להגיע... תוכן השאלה בס"ד לרב, שלום וברכה!!! איך זה שאנשים כל הזמן קוראים לראש הממשלה רשע וכו´, והרי למרות התוכנית הנוראית שלו- את התתנתקות הוא עושה על מנת לשפר את המצב (לדעתו זה ישפר)? שמעתי אנשים ששקועים בתורה שאומרים דברים מזעזעים עליו ואני לא אגיד מה, כי פרסום באתר זה לא חיוני (לא אחד, ולא חמש אנשים כאלה שמעתי). האם מותר להשמיץ אותו בגלל התוכנית שלו ,ויש בזה איזושהי תועלת? תודה רבה!!! תוכן התשובה בס"ד אני שומע אנשים קוראים לשרון "רשע" וזה מאוד קשה לי אבל אני לא יכול לומר להם כלום. זה לא קשה לי בגללם - זה קשה לי בגללו. קשה לי שיש יהודי רשע. קשה לי לקרוא ליהודי רשע. אבל מה לעשות שיש דבר כזה בעולם. יש יהודים רשעים. אני לא קורא לו רשע ואולי זה חולשה שלי. אני אומר שהוא עשה מעשה רשע. אבל מי שקורא לו "רשע" כיון שהוא גורש מביתו - או שראה אחרים שגורשו מביתם - אין מי שיכול לומר לו דבר. מי שנהפך ל"פליט" בגלל שקרים של האיש הזה - יכול לקרוא לו "רשע" ועוד כמה מילים חריפות אחרות ומי שיעיר לו על כך הוא "צבוע" - נשאל את המעיר: איפה היית כששרון שיקר ורימה והרס? האם אז שתקת ומלאת את פיך מים ורק פתאום עכשיו נזכרת להיות מוסרי ואנין נפש? אני חושב שמי שנהפך ל"מובטל" בגלל ההתנהגות המופקרת של שרון יכול בהחלט לחשוב ששרון "רשע"! לי אין שום אפשרות לבקר אותו או להעיר לו שום הערה. אם מישהו חושב ששרון הפך את צהל לצבא הרס - הוא בהחלט יכול לחשוב על שרון שהוא "רשע". הוא וכל יועציו האחרים חלשי האופי. אני לא קורא לו "רשע" אבל אני גם לא מסתכל בפניו כמו שאסור להסתכל בפניו של שום אדם רשע. בתשעה באב היינו צריכים להפגש עם ראש הממשלה בנסיון אחרון לעכב את הגירוש עד שיכינו למגורשים בתים. והייתי בהתלבטות גדולה האם מותר להפגש איתו. היו רבנים שלא רצו להפגש איתו כי אסור להסתכל בפני "רשע". אני וכמה מחברי הלכנו להפגש איתו מתוך מחשבה שאנחנו אולי אולי אולי יכולים למנוע סבל מאנשים שסובלים היום כל כך. בדיעבד התברר שיש לו לב יותר מידי אטום. שהוא לא מוכן להקל אפילו במעט על סבלם של המגורשים. חבל. בכל מקרה הוזמנתי אחר כך להפגש על הממשלה בענין בתי הכנסת. בפעם זאת לא הלכתי כי לא רציתי להסתכל שנית בפניו - כי פשוט זה מקלקל והורס את הנפש לראות אדם כל כך מופקר מול עינך. דע לך! אם אני נתקל בתמונה שלו בעיתון או בכל מקום אחר. אני פשוט מסיר את עיני. אם היא תלויה במשרד שאני נכנס אליו. אני מבקש להורידה ובכל מקרה לא יושב מולה. וגם לך אני מציע לך לעשות כן. עם זאת אני לא מכנה אותו "רשע" כי זה מפריע לי לכנות יהודי רשע. אבל ברור לחלוטין שהוא לא מצטרף למנין ולא לשום דבר שבקדושה. אסור לשמוע ממנו שום דבר ושום רעיון כי הוא מוחזק כאיש רע מעללים שעושה מעשים רעים ואין לנו שום אמון לא בו ולא במעשיו. ואל תנסי ללמד עליו זכות כי הוא בעצמו שיקר יותר מפעם אחת בענין זה של ההתנתקות. ואם הוא כיוון לטובה - הוא היה יכול לדחות אותה עד שיכינו בתים למגורשים. הוא היה יכול להביאה למשאל עם. הוא היה יכול לשמוע לכל השרים שחשבו שהיא אסון ולא לכפות אותם לשנות את דעתם. הוא היה יכול למלא את הבטחתו שלו לשמוע בקול משאל מתפקדי הליכוד שהוא במו פיו הבטיח לשמוע בקולו ואנשים התאמצו להשיג שם תוצאות אמת. אבל הוא שיקר. איך אפשר ללמד עליו זכות? צריך לומר עליו שהוא איש מסוכן לחלוטין. אם לא תאמר כן אנשים עלולים להאמין לו ולהצביע לו בליכוד או בכנסת. וזה מסוכן מאוד מאוד. והוא רחום יכפר עוון ועכשיו שימו לב מה עונה הר' שמואל אליהו כשהוא נשאל על הוד מעלת תיאודור הרצל ושימו לב לצביעות הדתית לאומית במלוא הדרה... אנחנו לא אמורים לשפוט בני אדם. זה התפקיד של אלוקים. תפקידנו ללמד זכות ולא קשה לראות כמה מאות אלפי יהודים הוא הציל במעשיו. וזה דבר גדול. הוא גם שינה כיוון שהיה בתרבות היהודית של אירופה. כיוון חשיבה שראה את ההתבוללות כמכשיר לפתרון "הבעיה היהודית" ומיותר להסביר איזה נזק רוחני הלכתי לאומי גורמת ההתבוללות. הוא גם הבין שאין סיכוי ליהודים לחיות באירופה. והוא המשיך אותם לבוא לארץ ישראל בסופו של דבר. אם נמדוד את המעשה שלו במשקל הלכתי בלבד נמצא הרבה מאוד זכויות. אני מניח שאפשר למצוא גם חובות. במשקל שאני מכיר זכויותיו הם אלפי אלפי מונים על חובותיו. ולכן אני לא הייתי מעיז לשפוט אותו לחובה. מי שעושה כן מסתכן שגם אותו הקב"ה ישפוט לחומרה לחובה. כי מי יש שהוא נקי לגמרי ואין לו חובות!! ומי יכול להעריך את המעלה של הצלת יהודי אחד מממות לחיים. וכל שכן הצלת אלפי אלפי יהודים שעלו לארץ ישראל לפני השואה בזכותו. ועוד יש לו זכויות - רק התוותי את הכיון למחשבה של לימוד זכות ולא להפך חס וחלילה. התשובה נענתה על ידי: הרב שמואל אליהו (באתר מוריה) בברכה,יואל.

---

מצאתי הבדלים!!!!

---

בתגובה ל: מצא את ההבדלים... שרון הוא רשע כי הוא עשה פשעים לא מוסריים בכלל כמו לגרש להרוס להחריב בלי שום תועלת הרי הוא יכל קודם לבנות ערים חילופיות למתיישבים בגוש ולמצוא עבודה ובית ספר
אבל הרשע הזה זרק אותם לעזאזל כי הוא מפחד מכל מיני דברים
לעומת זאת
הרצל - היה אדם אכפתי לעם ישראל ורצה לעזור לו על פי שיטתו שלו שהוא בכלל היה כופר אבל תינוק שנשבה הרי אביו היה מתבולל ובזכותו נצלו מאות אלפי יהודים מהתבוללות(שים לב מה קורה באירופה עכשיו) הוא לא עשה דברים לא מוסריים ולא אנושיים לעומת שרון שכן עושה וממשיך לעשות

---

עזרת הרצל...

---

בתגובה ל: מצאתי הבדלים!!!! לא לנו הרצל רצה לעזור. אמנם רצה לעזור לעם היהודי אבל לא לעם "יהודי". הפתרון שלו היה פתרון השטן. שניהם לדבר אחד נתכוונו ,הפתרון הסופי לבעיית היהודים. אלו דרך חיסול פיזי ואילו הוא דרך חיסול רוחני; אם ע"י המרתם במקומות מושבותיהם ,ובאין ברירה בארץ להם. אין פלא שלפני שישים שנה שיתפו ממשיכי דרכו פעולה עם השטן.

---

יופי של הבדלים...

---

בתגובה ל: מצאתי הבדלים!!!! אמרת שהרצל לפי שיטתו רצה לעזור לעם
- תהיה בטוח שגם שרון בטוח שהוא עוזר
לעם - האם הוא אי פעם אמר אחרת?
ושרון הוא לא תינוק שנשבה?
אלא מה, המבט החילוני שהחדירו לך על העולם גורם לך להתייחס למעשה שרון
כמעשה "לא מוסרי", ולרצות להטביל יהודים לנצרות לא מתנגש לך עם המוסריות.
ומי קובע את המוסריות?
התורה! ( למי שעוד מאמין בה )

אז צריך להחליט:
שניהם תינוקות שנישבו,
שניהם לפי שיטתם פועלים לטובת העם.

אחד מהם גירש אנשים מביתם, ואחד רצה להעביר אותם על דתם.

למסקנא: אתה פשוט חילוני.

---

כדי לקרוא ולהבין לפני שמגיבים

---

בתגובה ל: יופי של הבדלים... ההבדלים ברורים שרון עשה וטרם חזר בתשובה והרצל לא עשה ואף חזר בתשובה.
זה גם חוזר בתגובה "אחד גירש... ואחד רצה..."
וכדאי להפסיק עם האמירות השחור -לבניות האלה, שכל מי שלא חושב כמוך אוטומטית הופך לחילוני.אין לך מונופול על היהדות ואתה בטח לא מוסמך כמגדיר בני אדם. אז די לצביעות.

---

אפשר בבקשה לקבל את המקור..

---

בתגובה ל: כדי לקרוא ולהבין לפני שמגיבים לתשובתו של הרצל??

בברכה,יואל.

---

הרצל

---

בתגובה ל: אפשר בבקשה לקבל את המקור.. אכן, בצעירותו היה הרצל רחוק מאוד מן היהדות, תינוק שנשבה בעומק השבי. הבלבול שלו הגיע עד שהוא חשב על התנצרות כללית של האומה כדי לפתור את הבעיה היהודית. אך במשך הזמן הוא עזב את התעתועים האלה, וכידוע אסור להזכיר לבעל תשובה את מעשיו הראשונים, ואין זה מן היושר ומן האמת ומן המוסר ומן התורה לטפול על הרצל האשמות בדברים שהוא חזר מהם. מאוחר יותר, הוא אפילו סירב לנשק את ידו של האפיפיור כאשר נפגש אתו ובזה היה קידוש השם גדול.

באשר לאוגנדה, אכן היתה זו טעות גדולה, אבל הוא חשש משואה הממשמשת ובאה ופחד לאחר את המועד. יתר על כן, גם אנשים רבים יראי שמים חשבו כמותו.

נכון שהרצל לא היה ירא שמים, אבל הציונות לא היתה רכושו הפרטי, אלא מצוה מן התורה. ריבונו של עולם ציוונו לעלות לארץ, לבנותה ולהקים בה מדינה, כמו שכתוב בתורה פעמים רבות: ``והורשתם את הארץ``. כלומר, ריבונות לאומית על הארץ וכדברי הרמב``ן: ``שלא נעזביה ביד זולתנו מן האומות`` (סהמ``צ לרמב``ם מ``ע ד` לנוספות), אלא שהארץ הזאת תהיה בידי העם הזה, כלומר, מדינה יהודית.
כותב מרן הרב קוק: ``יש אפשרות לכופר להיות גם כן ציוני או לאומי, כמו שיש יכולת לכופר להיות זהיר בכל המצוות שבין אדם לחברו מפני השכל והנימוס, וכי בשביל זה נעזוב אותן אנחנו. ואנחנו נעשה אותן מפני דבר ד` `` (גנזי הראיה ג 24).

משל למה הדבר דומה, לקבוצה של אנשים לא יראי שמים, שיתארגנו לסייע לכל מעוטי היכולת בארץ ישראל ולעשות להם חסד. האם נאמר שמכאן ואילך החסד הנו פסול ולא נצטרף לאותו ארגון של חסד בטענה שמייסדו אינו ירא שמים?!

בזה שאנו תומכים בציונות שהיא צו אלהי, איננו נותנים לגיטימציה לכך שהרצל לא היה דתי. כך כתב מרן הרב קוק לחותנו הגאון האדר``ת: ``בדברי לא ספרתי כלל בשבחו של ד``ר הרצל מצד עצמו, רק אמרתי, כי מחשבה כזאת של הטבת מצבה של ישראל בארץ ישראל, כדאי. אם היינו מוכשרים לה… היתה הולכת בהצלחה`` (גנזי הראיה ג 18).

משל למה הדבר דומה, אומר מרן הרב קוק, לא בגלל שהורדוס בנה מחדש בית שני, צריך ללמוד מזה סבלנות למעשיו והליכות חייו (אגרות הראיה ג קנח, אג` תתעא).

אלא שהקדוש ברוך הוא בוחר לו את שליחיו ``הקב``ה עושה שליחותו על ידי כל מה שברא בעולמו`` (גנזי הראיה ג 26). אין לנו להקשות קושיות על ד` אלא אדרבה להשתדל להבין את סדרי ההשגחה האלהית (עיין לשלשה באלול סע` כח). בוודאי ד``ר הרצל לא היה גרוע מהמלך האלילי כורש, שהקדוש ברוך הוא בחר בו כשליח. כותב מרן הרב קוק : ``לפעמים, הכח הזה [של כנסת ישראל] שולח כברק חיציו למרחקים מופלגים מאוד… ומכל מקום הכשרת הגאולה הולכת ומתכוננת על ידם. חזון כזה היה בימי יסוד המעלה של בית שני, כשניצוץ זעיר מאורו של משיח נתלבש במקום הרחוק מאד, בנפשו של כורש המלך האלילי, עד שמצד האור הדק דק הזה מאורו של משיח, קראה אותו הנבואה בשעתו בשם משיח (ישעיה מה א): `כה אמר ד` למשיחו לכורש` `` (מאמרי הראיה 309).

זה הכלל, לא מפיו של הרצל אנו חיים, אלא מפי דבר ד`, אלא שהוא, הרצל, עורר לדברים הכתובים בתורה. יש לו זכות עצומה וצריך להכיר לו טובה בזה. אבל, כאמור לעיל, הדברים אינם מתחילים ממנו אלא ממשה רבנו, משה אמת ותורתו אמת. כאמור, בתורתנו הקדושה כתוב שצריך לעלות לארץ, לשבת בארץ, ליישב את הארץ, לבנות את הארץ, לרשת את הארץ, לכבוש את הארץ, להקים צבא בארץ, לצאת למלחמה על הארץ, לקיים ריבונות בארץ, להקים מלכות בארץ.

זאת מסר לנו ריבונו של עולם אלפי שנים לפני הרצל. גם אם אדם מחליט להכיר טובה להרצל - אין זה פותר אותו מלשמוע אל דבר ד`.

אבל אדם ישר יכיר טובה ל``מרים דגל תחיית האומה`` (אגרות הראיה א עמ` שלה, אג` רצו) ``לאיש אשר ברוחו הרים את דגל הלאום`` (שם א שלו, אג` רצו) - כלשון מרן הרב קוק. הוא גם כותב לחותנו הגאון האדר``ת אחרי שציין לשבח את מחשבתו של הרצל על הטבת מצב ישראל בארץ ישראל: ``ומה אעשה שלדברים נכונים כמו אלה, נמצאים אחדים שחושבים שהם סניגורין חלילה לדברי רשעים``. ``מי שהוא חשוד לעבור על מצות עשה `בצדק תשפוט את עמיתך`, אין לנו להיות אחראים עליו, לחוש לדבריו ולחלומותיו`` (גנזי הראיה ג 18-16).

במיוחד שבמשך השנים הלך הרצל והשתפר. מי שכותב: ``השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל היהודים`` (ספר הימים א 57), אינו כל כך אפיקורוס. וכן מי שכותב: ``אין אומתנו אומה אלא באמונתה`` (שם), מה שדומה קצת לדברי רבי סעדיה גאון, שאין אומתנו אומה אלא בתורותיה. או: ``אנו מכירים את עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו`` (שם).

בספרו אלטנוילדנד, שם הרצל בפיו של הגיבור פרידריך את המילים הבאות: ``יושיעך אלוקים אלקי אבותינו, - ובעצמו תהה על דבריו לאחר שעלו על שפתיו, למן ימי ילדותו בלכתו אחר אביו אל בית הכנסת לא ידע עוד פרידריך מאומה על אלקי אבותיו``.

בוודאי הציונות של הרצל אינה סוף דבר ואחרית דבר, אלא רק התחלה ויסוד. כך כותב מרן הרב קוק, שהאומה אינה יכולה להסתפק בציונות ``המצטמצמת רק בהעוגה (תענית ג ח) הצרה של חלומו של ד``ר הרצל ז``ל – עם כל יופיו ועוזו לפי הערך`` (אגרות הראיה ב עמ` רח-רט).

יש להבחין בין הגוף לנשמה. התנועה הציונית היא ``הגוף הציוני`` ויש למלאו בנשמה. ``הציונות המעשית והעיונית, הפוליטית והדיפלומטית וכל ענפיה יחד, כמו שיצאו מן הכח אל הפועל עד היום, יש בהם עניינים נשגבים ונעלים, שאנו נקראים ממעמקי הווייתנו הישראלית לתומכם בכל כוחותינו הגשמיים והרוחניים. אבל כל אלה יחד אינם כי אם הגוף הציוני. אבל קרואים אנו מיד לזרוק את הנשמה בגוויה המחוטבת הזאת, כדי שתהיה ראויה באמת לשמה``.

אז תוכל למשוך את כולם לתת לציונות מה שמקורה התנ``ך נותן לה. ``לא הד קול, שעם שנאוי בעולם, הולך לבקש לו מקלט בטוח מרודפיו`` (שם), ``אלא שגוי קדוש, סגולת העמים, גור-אריה יהודה, נעור מתרדמתו העתיקה``. יש לתת לתנועה הגדולה… דחיפת חיים, להוציאה מקטנותה (שם).
``יסוד חסרון ההצלחה שבכל המבוקש שלהם; מפני שאינם שמים את יסוד היסודות בראש, כקדושת ד` יתברך ושמו הגדול, שהוא הכח המקיים את ישראל, כמשל המפתח והשלשלת הגדולה שבדחז``ל. ולאידך גיסא, מוטל גם כן על יראי ד`, להתייחס אל כל מי שרוצה לעשות איזה דבר טוב לישראל אפילו באופן חומרי ורחוק, באהבה ושלום ולהמשיכו לדרך ד` הטובה`` (גנזי הראיה ג 16).

לסיום, נביא קטעים ממכתבו של הרצל לאדמו``ר מגור בעל שפת-אמת: ``כבוד קדושת איש מורם מעם, רב וגדול בישראל``. ``כל אחד ואחד מבני עמנו, אם כי מאמין הוא בהשגחת השם יתברך הפרטית, לא יחדל גם מלהשתדל לעשות מה למען הטיב מצבו``. ``השקפתי זאת, אשר לפי דעתי, לא תוכל להיות מתנגדת לדעת תורתנו האמיתית, המריצה אותי להרעיש את עולם היהודים לאסוף אסיפות ולייסד ציונות``. ``על דגלנו, אנו עומדים, יהודים מיהודים שונים, אשר לא נוכל לקבל אחריותם עלינו, בהם אלא אשר אין רוח חסידים נוחה מהם, ובהם חרדים וחסידים רבנים יושבים על מידין, אך מטרתנו אחת היא: לדאוג כאיש אחד ולעשות מה לטובת עמנו, והשם יתברך יעזור על ידינו``. ``בשם רבבות אלפי ישראל, אשר מתגרת זרים מצבם יתמוטט, בשם רבבות אלפי ישראל הנגועים ברעב ושולחים ידם בכל משלוח יד למען שבר רעבונם, בשם רבבות אלפי ישראל ההולכים מדחי אל דחי… ויתערבו בגויים ויחללו שם ישראל, בשם משפטי התורה ההולכים ומתבטלים במצבנו כזה, ובשם השם המחולל בגויים, הנני מחלה פני קדשו…``. ``ואשאר מוקיר ומכבד את דברי קדשו`` (ספר רגלי מבשר להרב דוד מושקוביץ עמ כ).

מתוך אתר עטרת כהנים.

---

אתה מוזמן לראות כאן באתר..

---

בתגובה ל: הודעה שצונזרה על-ידי המערכת את התגובה לדבר המצחיקים של הר' אבינר בחלק המאמרים במאמר: "בעל התשובה של הר' אבינר"

בברכה,יואל.

---

לא הבנתי

---

בתגובה ל: אתה מוזמן לראות כאן באתר.. מה שהרצל אמר לרבי מגור ועוד אמירות יהודיות זה כדי לסחוף את ההמונים לרעיון הציונות אבל מה שאמר למלך איטליה ואחרים הם מחשבותיו האמיתיות? על סמך מה קבעת?
בכל מקרה גם אני איני חושב שהרצל היה צדיק הדור וודאי לא היתה כוונתו להחזיר את עמ"י כולו בתשובה אבל הוא כן עשה רבות למען הצלתו של עמ"י וזו זכותו העיקרית בניגוד לשרון שזקנתו מביישת את בחרותו ועושה דברים שהם סכנה קיומית ממשית ועכשווית לעמ"י. אין ספק שהצלת הנפש היא חשובה אך ללא גוף גם לנפש אין ממשות בעולם הזה.ואם לא יהיה בגשמיות גוף שקוראים לו עמ"י אז לא עשינו ולא כלום.