מאת:
יצחק ב
00:53 | 9/8/2005
תגובה ב לעידו
בתגובה ל: תגובה ליצחק ב נ"י

אני מבקש סליחתך על הטעות המצערת. בהחלט אני מצטרף לדבריך. התגובה שלי היתה מכוונת בעצם למנחם.
אף פעם לא הבנתי.איך אנשים שלא יעלה על דעתם לפסוק בענינים המבוארים היטיב בפוסקים, ושאינם נוגעים רק ליחידים, מסמיכים את עצמם לפסוק בדברים העומדים ברומו של כלל ישראל, הזקוקים להמון סייעתא דשמיא לזכות לשיקול דעת נכונה, לה אינם זוכים אלא הצדיקים המועטים ששתלן הקב"ה בכל דור.
ועוד מתנשאים לומר , אל תגיד לי הרב אמר כך; אדרבה- עליהם תפארתינו ,אלו השומרים שמסר הקב"ה עולמו בידיהם.
אגב- בענין השלש שבועות שיש טוענים שאינם להלכה כי לא הובאו בספרי הפוסקים ,הרמב"ם וכו' .ועוד טענה, שעתה הוא ברשיון האומות. דקדקתי מלשון הרמב"ן בספר הגאולה (עמ' רע"ד) "ואם תאמר שהיה רשיונו [של כורש לעלות] על הכל, לא רצו שאר השבטים לעלות, שלא אבו לדחוק את הקץ".
א) הנה כתב הרמב"ן בפירוש שהשבועות נוהגים גם אם קיבלנו רשות מהאומות.
ב) דיוק לשונו "שלא אבו" ולא כתב "שאסור". נראה מכאן דעת קדשו של הרמב"ן שישראל בעברם על שבועות אלו אין דינם כעובר על איסור שבועה, אלא שחמורה עונשם ביותר.
דוגמא לדבר, "ומה היא השבועה שמשביעין אותו [לולד במעי אמו] תהי צדיק ואל תהי רשע "(נדה ל:). ולא מצאנו בש"ס שהעובר על לאו מן הלאוין , עובר בנוסף גם על שבועה זאת. ואין שבועה זאת כשבועה שמושבעים ועומדים אנו מהר סיני, שהעובר עליה עובר על שבועה.
על כרחך דשאני בהר סיני שקיבלו עליהם השבועה, שם דינם כמושבעים ממש, משא"כ שבועה זאת אינו אלא להחמיר על הולד חומר שמירת התורה.
הוא הדין בשלש שבועות הללו, הרי לא ענו עליהם ישראל אמן לקבלת השבועה. אלא החמיר הקב"ה ביותר על ישראל קבלת עונש הגלות "עד שתחפץ". והזהירם שאם יחשבו לבעוט בעונשו יכבד הקב"ה עונשו ח"ו עוד יותר.
מעתה מובן, אף כי הרמב"ם הזהיר את קהל עדת תימן שלא לעבור על שבועות אלו, לא הביאו להלכה. כי אין זה דין,לעבור עליהם בלאו.
ומובן גם למה הרמב"ן לא כתב "אסור" אלא ש"לא אבו" לדחוק את הקץ מגודל פחד העונש.
ונזכה לישועתו בקרוב, בב"א.