---

מדוע לא להודות לקב"ה על המדינה?

---

שאל אותי היום אברך מהצפון המוסר שיעורים לציבור הרחב מה לענות לשואלים: סוף כל סוף עם כל המגרעות של המדינה איננו תחת הגויים ואין עלינו אימת מלכות גויים כמו שהיה בעבר. השבתי לו בדוגמה אקטואלית מוחשית שהיתה לו לעזר והחלטתי לשתף בה את מבקרי האתר.

 

נתאר לעצמנו כי נשיא סוריה אסד הולך בארמון הנשיאות ולפתע שומע מאחד החדרים קול שמחה וצהלה וכשהוא נכנס לחדר הוא רואה שלחן ערוך עם מאכלים משובחים וסביבו יושבים שריו ועבדיו הנאמנים ביותר. הוא שואל את הבכיר שבהם:מה פשר השמחה הגדולה והסעודה? והלה משיב לו יש כאן סעודת הודיה להוד מעלתו נשיאנו האהוב והנערץ. ועל מה מודים אתם לי?-שואל שוב הנשיא אסד ואז משיב לו נאמנו אנו מודים להוד מעלתו על כך שהיום מלאו ארבע שנים למרד נגדך ומציינים את שמחתנו על כך  שהמרד מחזיק מעמד כבר ארבע שנים!! מישהו יכול לתאר לעצמו מה היה העונש על תשובה זו?. מדינת ישראל במהותה ובהתנהגותה היא שלטון של מרד מוצהר נגד הקב"ה ותורתו, מרד זה מתבצע כבר 66 שנים כשחוצפתו ועוצמתו הולכת ומתגברת מידי שנה. והנה באים אנשים ומודים לקב"ה על כך שזכינו לשלטון המורד בתורתו ועל כך ששלטון זה מתקיים כבר 66 שנים. היש שטות ועון חמורים מכך?? האם לא פשוט כי מי שחוגג את המרד ומודה על הצלחת המרד   ייחשב כחלק מהמרידה ויתן חלילה לבסוף את הדין יחד עם המורדים עצמם ו"הודאתו" לקב"ה תהא גופא הסיבה להחשבתו בכלל המורדים ולהכללתו חלילה בפורענותם?!

 

ואכן, מודים אנחנו לבורא עולם שאחרי 66 שנה של קיום מדינת המרידה בקב"ה אשר בשקר ובזיוף וללא כל הצדקה מינימלית מכנה עצמה "ישראל"

אנחנו יודעים כי יום אידם אינו יום שמחה לאף יהודי היודע מהותו של עם ישראל מהו, היודע כי יסוד היסודות של עם ישראל הינו "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"-עם ה' ומי שנמנה על עם ה' אינו יכול להימנות על המורדים בה' ולחגוג עמהם את הצלחת מרידתם ואם חושב שבכלל "מודה לה' " הינו יידע כי הודאתו גופא הינה מרידה בה' ובגידה בנאמנות לו ולתורתו.

 

בברכה, יואל.

---

קראתי בשם מרן האדמו"ר מסאטמאר זיע"א

---

שכל מי שחוגג את יום העצמאות הקב"ה אינו מקבל את שמירת החגים שלו.

---

ומה המקור בו קראת זאת?

---

נשמח אם תציין אותו.

 

בברכה, יואל.

---

המקור הוא...

---

חידושי תורה סוכות עמ' ק"י.

 

"מי ששומר חגם, הוי גם מועדי ד' שלו שנואים לפני הקב"ה".

---

גם במערב אירופה

---

מתקופת האמנציפציה עד השואה עבר זמן שהוא כפעמיים זמן הקיום של מדינת ישראל מבלי שהיהודים שם חוו "אימת מלכות" והיה להם שויוון זכויות ולא ראינו שהיהודים אז קבעו מועד על השינויי במעמדם. אותו הדבר בארה"ב מאז שיהודים הגיעו לשם מתחילת המאה ה-20 ובעצם בכל המדינות המערביות שיש שם יהודים, כך שמציאות של יהודים במקום שאינם נמצאים בסכנה קיומית עם תנאי חיים טובים אינו בלעדי למדינה