מאת: ד. אלחנן
00:01 | 6/5/2005

שלא לסור מדבריהם


לא לסור מדבריהם בספרך אתה מרבה לצטט אמירות של גדולי דור ומסביר שעל כולם לשמוע להם בגלל מצוות "שלא לסור מדבריהם". על אילו דברים מדבריהם מדברת מצווה זו? ובכן: החינוך ומשנה תורה להרמבם בהלכות ממרים מפרטים שמצווה זו מדברת בפירוש על 3 הסוגים של דברי חכמים שאליהם חייבים להישמע גם אם יגידו על ימין שמאל או על שמאל ימין וכולם כולם בנושא פירושם לדברי תורה, מצוות, ופסיקות בית דין. מצוות לא תעשה זו משלימה מצוות עשה גם היא בהלכות ממרים " לשמוע בקול בית דין בכל זמן". כל הציטטות שלך לא באו מבית דין אלא הם התבטאויות של אותם רבנים (שאני מאוד מכבד ומוקיר), ואני בספק מאוד מאוד אם מצוות " לשמוע בקול בית דין בכל זמן" או מצוות " שלא לסור מדבריהם" שייכות לעניין. אם עליהם מצוות אלו סמכת לאורך כל הספר שלך והם לא שייכות לעניין הרי שכל הטענות וההוכחות והציטוטים שהבאתה מגדולי הדור מיותרים ואינם שייכים. וכך כותב החינוך: "לשמוע בקול בית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו אותנו בדרכי תורה באסור ומותר וטמא וטהור וחייב ופטור............ ועל זה נאמר ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך" ( על זה ולא על דברים אחרים) בכל מה שהבאת בציטוטים מהרבנים לא ניטען על ידי אותם רבנים שדבריהם הם החלטת בית דין..... ורמב"ם בממרים על אותה מצווה: " על פי התורה אשר יורוך- אלו הגזרות והמנהגות. ועל המשפט- אלו דברים שילמדו אותם מן הדין באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהם..... " שוב גם פה הציטוטים שאתה מביא לא עומדים במבחן הלכתי זה. ועוד ובדיוק כמו שאתה מצטט את החינוך על מצוות לא לסור מדבריהם בעמוד כה של ספרך, אך יכל להיות שאינך שם לב על אילו דברי חכמים מדברת מצווה זו , למרות שאתה מעתיק אותם כלשונם. וכך כתוב ( וגם אתה כותב): "אילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה בידי כל אחד ואחד..... יפרש כל אחד מהם דברי תורה כפי סברתו.... ותעשה התורה לכמה תורות." ז"א מדובר בדברי חכמים הבאים לפרש כתובים ודברים שנכתבו בתורה. והעיקר הוא מה שאתה לא מצטט ממצווה זו: " מדיני המצווה שאמרו זיכרונם לברכה שאף על פי שהעובר על מה שפירשו חכמים בדברי תורה....." שוב מדובר בדברי חכמים שבאו לפרש דברי תורה. ובהמשך מצטט החינוך את דברי הרמבן ואח"כ : אבל הדבר הברור מכל שיבוש הוא שאין הלאו הזה דלא תסור אלא במה שאמרו זיכרונם לברכה בפרוש התורה כגון הדברים הנדרשים בגזירה שווה או בבנין אב ושאר שלש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם...וכן במה שקיבלו הלכה למשה מסיני..." שוב- שום ציטטה שהבאת מפי גדולי הדור לדעתי לא עומדת במבחן הלכתי זה וגם הרבנים שהתבטאו לא אמרו שדעותיהם על רב מסוים או תנועה מסוימת וכו הם לפי פסיקת בית דין או שדבריהם הלכה למשה מסיני או שדבריהם הם פירוש לתורה על פי 13 מידות.
10:45 | 6/5/2005

שלום ד'...


בתגובה ל: הודעה שצונזרה על-ידי המערכת ראשית לגבי דברי ס' החינוך: עיין שם בדבריו וראה שאכן הוא מדבר על הדברים שהזכרת אך כותב שם מפורשות וז"ל:

"ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים".

לגבי השמוש בציטוטי גדולי ישראל לגבי הציונות: ההתנגדות לציונות לא מתחילה בגדולי הדור שאת דבריהם צטטתי בספרי אלא בחומש ובחז"ל בראשונים ובאחרונים. ציטוטי גדולי ישראל הובאו רק כנגד הטענה החצופה של הציונות הדתית שגדולי ישראל שתקו לנוכח הציונות או שלא ידעו איך "לאכול" את התנועה הזו כמו שכותב הר' אבינר בחוצפתו. אך לגבי הטעמים להתנגדות כבר אמר מרן הגר"א וסרמן הי"ד כי כדי לדעת את דעת התורה אודות הציונות והציונות הדתית מספיק חומש עם רש"י (וזה היה בימיו, אך היום גם בלי רש"י אפשר לדעת זאת לאור מצבה של מדינת ישראל בכל הקשור ליהדות.

בברכה,יואל.

מאת: ד.אלחנן
15:06 | 6/6/2005

באילו מדבריהם נאמר שלא לסור מדבריהם.


בתגובה ל: שלום ד'... יואל שלום.
שלא לסור מדבריהם.
השאלה במקורה הייתה על אילו דברים מדבריהם נאמרה מצווה זו?.
ואחדד את השאלה- לו יצוייר שגדול דור כתב מכתב פרטי לבנו האם נאמר שאם לא נעשה כדבריו שהוא כתב במכתב אנו עוברים על מצווה זו. ודאי שלא. וכן אם הוא אמר שהוא קנה שטריימל מהודר האם מיד כולנו צריכים לקנות שטריימל מהודר ? וודאי שלא.

אך בבואנו לדון בשאלה של קיום מצווה או הלכה עלינו לקרא מה ואיפה נכלל באותה מצווה.
מתשובתך האחרונה הבנתי שיש לאחד משנינו שגיאת עיון ואולי שגיאה עקרונית בהבנת הנקרא. ביתיים נראה לי שאתה מצטט קטעים שאין להם קשר להלכה שנפסקה ואולי כי מטרתך היא לכלול במצווה זו כל מילה שנאמרה על ידי גדולי התורה שאתה מצטט בספרך תחת מצווה זו של לא תסור מדבריהם. אודה על האמת כותרת זו של מצווה זו לא תסור מדבריהם אכן עלולה להטעות ולהביאנו לחשוב שמדובר על כל מילה מדבריהם. מה נפסק להלכה?
אם זו מטרתנו עלינו לפתוח ספרי הלכה.

ובכן ספר החינוך כולל בכל מצווה 3 חלקים.
א. מהות המצווה ומקורה במקרא ובחזל ב. שורש המצווה וטעמיה. ג. דיני המצווה. ד. על מי חלה המצווה.
החינוך בגישתו ובחוכמתו העצומה כנראה היה ער לסכנת הבלבול שעלולה להיות בין החלקים האלו ולכן הפריד ביניהם ונתן להם כותרת בכל מצווה ומצווה.

בכל פעם שנרצה להבין מה תכלס נפסק להלכה יש לעיין ולצטט מדיני המצווה ועל מי היא חלה. ולכן דעתי היא שהציטוט שהבאתה ושאינו לקוח מתוך "דיני המצווה" לא שייך ומיותר לשאלתנו. הרי גם הוא בחלק זה של דבריו לא מגדיר באילו מהדברים מדובר אלא משאיר זאת לחלק "מדיני המצווה" כי שם מקומם.

היות והחינוך סומך את דבריו על הרמבם וכך הוא כותב : " וכתב הרמבם זכרונו לברכה בעניין לאו זה דלא תסור....." אני מציע שנלך בעצמנו לרמבם להלכות ממרים א, ב, כדי להבין מה נפסק להלכה:
הכתוב בסוגריים הו תוספת שלי.
סימן א- " בית דין גדול שבירושלים הם עיקר התורה......". " וכל המאמין במשה רבנו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולשען עליהן" ( על מי ? על בתי הדין!)
סימן ב- " כל מי שאינו עושה כהוראתן ( של מי? של בתי הדין!) עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ( סוף סוף ניתן להבין על מה נאמר אשר יגידו לך ימין ושמאל). ואין לוקים על לאו זה......". שכל חכם שמורה על דבריהם מיתתו בחנק..." ( דבריהם של מי? הוא כבר אמר לנו מקודם- אלו דבריהם של הדיינים בבתי דין. על אילו מדבריהם הוא מיד יגדיר")
ועכשיו יביא הרמבם את הדברים שעליהם כתב מקודם לא תסור ואתמצת מבלי חלילה לשנות:
אחד דברים שלמדו מהתורה שבעל פה (בתי דין)
ואחד דברים שלמדו מדעתם מן המידות שהתורה נדרשת בהם ( מי למדו? בתי דין).
הגזרות התקנות והמנהיגות....

ואחר כך מגדיר הרמבם ( הרמבם הוא איש הסדר- תודה לך בורא עולם שנתת לרמבם את היוכלת לעשות לנו סדר בסיכלותינו) את המחלוקות שיכולות להיות בין בתי הדין לאחר שבית דין גדול פסק מלהתקיים ואת דרכי הפתרון מה נעשה אם בית דין יפסוק א, ובית דין אחר יפסוק ב.ומסכם. רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו וזב אוסר וזה מתיר....
ופה הוא נותן כלל, מה עלינו לעשות במחלוקות בית דין: " בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל." (והכל נאמר על בתי דין).

יואל, לא הייתה בכוונתי להיכנס איתך לדיון הלכתי שאני בטוח ללא צל של ספק שאתה חזק ממני, ומתמצא בכל ההלכות יותר ממני, ומכיר את הרמבם יותר ממני. ואני כל מה שאני מעיין וכותב עולה לי מאמצים רבים. ספרייתי דלילה , וכן הבנתי. קראתי גם את הסייגים על הרמבם בנושא זה אך אפילו לא אחד מדבר על כך שייתכן שמצווה זו נאמרה או כוללת רעיונות מכתבים בירורים של רבנים ואפילו שהם גדולי דור, שלא נפסקו להלכה או יצאו בפסיקת בית דין. וגם כותבי אותם דברים שאתה מצטט בספריך אינם טוענים כך אלא אתה טוען בשמם כי אתה מפנה אותנו למצווה זו. ומכאן עלולה לצמוח תקלה גדולה. הנה התברר גם שבתשובתך האחרונה אילי באתר זה אתה מצטט אמנם שהחינוך כתב שלא לסור מדבריהם אך אינך כותב באילו מדבריהם מדובר .


בהוקרה
ד.אלחנן

12:12 | 6/9/2005

ד. הנכבד שלום...


בתגובה ל: באילו מדבריהם נאמר שלא לסור מדבריהם. אתה מערב בין שני דברים שונים וזה מקשה עליך את ההבנה. דין זקן ממרא על כל עניניו הוא דבר אחד.( והוא אכן שייך למעשה רק לתקופה שיש סנהדרין) והמצוה לשמוע לדברי חכמים בכל ענין אשר יורו היא דבר אחר ואין לה שום קשר לנוכחות של סנהדרין. כל מלה שנאמרה ע"י גדולי ישראל ליחיד או לצבור צריכה לעניין כל יהודי באשר הוא שרואה את עצמו מחוייב למה שהתורה אומרת באשר דבריהם הם הדרך היחידה להתחבר לדברי תורה מאז אבדנו בעוונותינו את הנבואה ואת הסנהדרין. ולפלא עליך, אתה מאריך על כך שרק בית דין הוא מחייב ומביא לכך ראיה מהרמב"ם??!! האם הספר משנה תורה להרמב"ם הוא אסופת פסקים של בית דין?? אם כן איך אתה מביא ממנו ראיה?? אלא פשוט הא ברגע שחכם יגע ועמל התורה והגיע למסקנות מתוך יגיעתו ועמלו ודאי שמסקנות אלה יחייבו כל יהודי אלא אם כן אדם שעמל בתורה כמו הרמב"ם חולק עליו ואינו סובר כמותו. ואין שום הבדל בזה בין הרמב"ם בדורו למרן החזו"א או ה"חפץ חיים" בדורות מאוחרים יותר. כך שכל הדבורים על בית דין וסנהדרין לא שייכים כלל לדיון אודות ההתנגדות לציונות מה גם שכבר כתבתי לך שההתנגדות לציונות לא מתחילה ב"אבני נזר" או ברבי חיים מבריסק אלא בשלש המלים הראשונות של החומש: "בראשית ברא אלקים" כי מי שמתכחש לקיומו של אלקים אין לו חלק באלקים ואין לו חלק בתורה וממילא אין לו חלק גם בעם ישראל או בא"י כי קודשא בריך הוא אורייתא וישראל- חד הוא!! בברכה,יואל.
מאת: ד. אלחנן
19:20 | 6/9/2005

סיבכת אותי


בתגובה ל: ד. הנכבד שלום... סיבכת אותי . עשית לופ בסברות . אנסה לעשות סדר בטענות בהמשך.

ברוך תהיה



שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |