מאת:
ישראל קרמר
23:38 | 5/5/2005
לגבי הנושא של מנהג גויים ועמידה בצפירה
בס"ד
1. לגבי מנהגי גויים באופן כללי: שמעתי שיעור מהגב"צ מוצפי שליט"א בעניין מנהג גויים, והוא אמר שלפוסקים רבים, אשכנזים (ובהם הרמ"א, גדול פוסקי אשכנז בדורות האחרונים) וספרדים (הרב מוצפי מנה כמה וכמה שמות של פוסקים אשכנזים וספרדים שסברו כך, אך אינני זוכר את שמותם), לא כל מנהג גויים אסור, אלא רק מנהגי פריצות, מנהגי ע"ז, ומנהגים שאין בהם טעם. מנהגים שאין בהם, לא פריצות, לא ע"ז ויש להם טעם, אין בהם כל איסור שהוא. הרב מוצפי נתן בשיעורו דוגמה שרבנים גדולים, וגם מגדולי הדור בעדות המזרח לבשו גלימות כמו של הקדים המוסלמיים, ולא חששו לאיסור מנהג גויים. לכן, למשל, לשים זרי פרחים על קברים, לפי אותם פוסקים, אין בהם כל איסור מעיקר הדין, כיוון שזה לא מנהג פריצות, לא מנהג ע"ז ויש בזה טעם של כבוד המת, ומי שנוהג כך, לא עבר על איסור. כך גם לגבי עמידה בצפירה לזכר הנספים בשואה או לזכר חללי מערכות ישראל, אם זה מנהג גויים, ובזה נדון בסעיף הבא:
2. לומר שעמידת דום בצפירה לזכר חללים היא מנהג גויים, פירושו לומר שיש מדינות בעולם שנוהגות כך. אך זה לא המצב: מנהג זה הוא חידוש של מדינת ישראל, והצפירה היא כנראה חיקוי לקול השופר (לא חיקוי מוצלח, יש לומר, אך זה סיפור אחר...). לפני מספר שנים, אחד הר"מים מ"מכון מאיר", הלך וטרח ובירר בין עולים ישנים וחדשים מכל רחבי העולם, אם הכירו במקום מוצאם מנהג כזה של עמידת דום בצפירה לזכר חללים, ואף אחד מהנשאלים לא הכיר מנהג כזה. אז איך יכול להיות מנהג גויים בלי שיש מקום של גויים שנוהגים כך. בכל מקרה, כאמור לעיל, גם אם זה מנהג גויים אין בזה איסור כלל מעיקר הדין.