סילופים של הר' אבינר
מתוך החוברת "בירורים שלא יעלו בחומה" בענין שלש השבועות, הובא גם בספר הלכות משיח לרמב"ם,
(החוברת כולה מלאה סילופים והוצאת דברים מהקשרם, ודברים שבדה מליבו וכתבם בשם גדולי ישראל, גם רוב המקורות של הגר"א הם מהספר המזוייף קול התור).
אביא כאן 6 דוגמאות
1. בסעיף ב4. 3 כתב בשם הרמב"ם שאסור להישאר בגלות כשיש גזירות רעות והנמנעים מכך הם עוברים ומחטיאים זולתם.
זהו סילוף ישן נושן של דברי הרמב"ם וכבר הובא כמה פעמים בספרי זקני המזרחי, וכבר הופרך בספר אור לישרים עמ' 13 והפלס שנת תרס"ה עמ' 156.
הרמב"ם כתב שאסור להישאר במקום שיש בו שמד וגזירות רעות שלא לקיים מצוות אלא חייב לעבור למקום אחר "והעולם גדול ורחב" ולא הזכיר כלל עליה לא"י,
והרמב"ם עצמו הרי יצא מא"י למצרים.
2. בסעיף ב4 .4 כתב בשם בעל הטורים שמטרת יסורי הגלות לעוררנו לעלות לא"י.
כל מי שיבדוק את דברי בעל הטורים (שמות ט,לג) יראה שאין שם שום זכר לדברים האלה.
הדברים נאמרו ע"י רב ציוני חברו של הרב טייכטל הי"ד והובאו בספר אם הבנים שמחה, והר' אבינר החליט לכתבם בשם בעל הטורים,
כנראה כדי לפאר את הציונות הדתית כאילו יש לה על מה להסתמך.
3. בסעיף ב4. 6 כתב בשם השל"ה שכבשן האש מטרתו לברר שיש מצוה לעלות לא"י.
השל"ה כלל לא כתב זאת, אלא המגיה של הספר (חתן בנו של השל"ה). וגם הדברים עצמם אינם נכונים, הוא כתב שהיה אברהם מחמיר שלא לצאת מבבל (כדעת רב יהודה) אך משום פיקוח נפש מותר לו לצאת מבבל, ולא הזכיר כלל שיש מצוה לעלות לא"י, והמחבר בדה דברים מליבו וכתבם בשם השל"ה.
והשל"ה בפרשת מסעי לא מנה מצות ישיבת א"י במנין המצוות, ובפ' מטות-מסעי האריך בענין הגלות שהיא לטובת ישראל לזככם ובפרשת וישלח כתב דבזמן הזה אסור לנו להילחם באומות (כלומר אין שום מצוה לכבוש את הארץ בזמן הזה עד ביאת המשיח).
4. בסעיף ב3 הביא מהפסיקתא "אין הקב"ה מראה סימן גאולה לישראל עד שיחזרו לדברים אשר מאסו... הארץ אשר מאסו אבותינו"
המחבר לא כתב היכן הפסיקתא הזו (כי היא לא קיימת) רק ציין כמקור את הספר יוסף חן (שנכתב ע"י אחד מראשוני חובבי ציון חברו של הרב קאלישר).
כאן הם כבר ממציאים דברים וכותבים אותם בשם חז"ל. יש מדרש דומה לזה בילקוט שמואל סי' ק"ו, אך שם כתוב ביהמ"ק ולא הארץ, ועי' בהושע (ג,ה) ברש"י רד"ק ואברבנאל ומלבי"ם שם וכן בב"י או"ח קפ"ח ג' בשם שבולי הלקט - בכל המקומות הללו הגירסה היא ביהמ"ק (ולא הארץ).
5. בסעיף ב4. 5 כתב בשם היעב"ץ שזוועת הגלות באו עלינו כי לא עלינו לא"י.
ובהערה שם "ציטט" כביכול מהיעב"ץ ורק השמיט כמה מילים ובכך סילף את כוונתו לחלוטין.
היעב"ץ כתב מפורש שסיבת השמדות היא "שאין מתאבלין על ירושלים כראוי... לפי שיצא האבל הלז מליבנו... מי ומי המתאבל ונאנח על חורבן הבית ושממות ארצנו כראוי ממעמקי הלב", כלומר הסיבה היא שלא מתאבלים כראוי על החורבן וחזר על כך שלש פעמים ולמרות זאת לא נמנע הר' אבינר להשמיט ולסלף את דבריו כאילו הסיבה היא שלא עלו לא"י.
וכבר כתב היעב"ץ בכמה מקומות את האיסור לעלות בחומה.
6. בסעיף יא. 3 כתב בשם מהר"ם חאגיז שפסק שהשבועות הם דברי צפצופים.
יש כאן שיבוש של אות אחת שמשנה את כל משמעות הדברים.
המהר"ם חאגיז כתב "וגם מחזיקים דברי צפצופם באומרם רבותינו ז"ל שלש שבועות השביע וכו'" כלומר את שאר צפצופם הם רוצים להחזיק בעזרת שלש השבועות, ולא שאמר ח"ו על דברי הגמ' שהם דברי צפצופים, חלילה לאותו צדיק שיאמר כך על דברי גמרא מפורשים שהביאום גדולי הראשונים.
(יש תשובות על כל דברי החוברת והבאתי כאן רק כמה דוגמאות)
שלום פ.א.
א.קבלת את החוברת על שירות לאומי? ב. סליחה על האיחור, אבל ראית את התשובה לשאלתך בפורום? (כאן:http://www.yab.co.il/forum.asp?page=266. ישר כח על המידע! נשמח לעוד... בברכה, יואל.
שלום רב
קיבלתי את החוברת החשובה, תודה.
אני עורך את החומר, מקוה לשלוח בקרוב.
בברכה.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|