---

מה לא בסדר עם הדתיים-לאומיים/מתנחלים?

---

שלום יהודים יקרים,

אני לא בטוח אם ירדתי לסוף דעתכם, ולכן אני מעוניין להבין מה הטענה העיקרית שלכם כלפי המתנחלים. ברגע שיהודי מנהל את חייו על-פי השולחן ערוך, דהיינו, מקיים מצוות ומנהל את חייו על פי ההלכה, מה דעותיו האישיות משנות כלל?

הטענות שלכם לגבי גדולי הדור - שבגלל שהם החזיקו בדעות מסוימות גם אנשים אחרים צריכים לאמץ אותם, לא ברורה לי. ברור שלקהילות יהודיות בתקופות היסטוריות מסוימות היו גדולי דור נבדלים. ר' יוסף קארו בוודאי שלא הכיר בסמכות של רבנים אשכנזים (הוא אסר אפילו להשמיע מנגינות אשכנזיות בבתי כנסת) ואשכנזים לא הכירו בסמכות של ספרדים (כמו הרמב"ם, שכתביו הועלו באש על ידי רבנים אשכנזים). מה הבעיה שהמתנחלים מאמינים שמדינת ישראל היא סוג של כלי בעל יעוד רוחני/משיחי? (אתחלתא דגאולא). גם ר' עקיבא האמין שבר כוכבא הוא המשיח, אבל הדבר לא פגע בגדולתו. האם הבעיה עם המתנחלים שהם יושבים על אדמות שנויות במחלוקת? גם הישוב החרדי מודיעין עילית נמצא על שטח שנוי במחלוקת, אז מה?

האם זה בגלל שהמתנחלים מייחסים חשיבות רבה מדי לישוב ארץ ישראל? אולי יש פה בעיה, אבל האם הדבר בפועל בא על חשבון קיום מצוות מעשיות אחרות? אני באמת מנסה להבין מה הטענה המרכזית שלכם.

מה באורח החיים של הדתי-לאומי/מתנחל מנוגד להלכה ולקיום המצוות? זו השאלה. כי תמיד היו אמונות שונות בעם ישראל, כפי שאנו עדים עד היום, אבל ההסכמה הכוללת תמיד נשארה שהמצוות הם הם היסוד המהותי ביותר שמגדיר אדם כיהודי, ולדעתי כל עוד יהודי חי לפי העקרון הזה, האמונות הפרטיות שלו או של הקבוצה אליה הוא משתייך לא כאלה משמעותיות.

אני אשמח אם תעמידו אותי על טעותי.

תודה!

---

נקודה אחת בלבד ...

---

... מתוך רבות לאין ספור:

דעות משובשות עלולות להביא למעשים חמורים מוטעים ולהתנהג בניגוד גמור לתורה ול"שולחן ערוך" בעוד שהעושים זאת מחשיבים מעשיהם כמצווה אך למען האמת ולמעשה אלו הן החמורות שבעבירות, כגון הליכה לשירות לאומי והתגייסות לצבא של בנות שהוא אסור ב"יהרג ואל יעבור" וכן עבירות שיש בהם כרת אשר לדעת הלאומיים יש בהם מצווה, כחילול שבת בטיולים בשטחי יש"ע עם נשק צמוד, טלטול מכשירי קשר והליכה מחוץ לתחום למען הפגין לעיני הפלשתינאים את ריבונותינו על שטחים אלה. וכן העליה להר הבית אשר כל גדולי הפוסקים אסרוה, והם מבצעים זאת ממניעים פוליטיים ימניים הנובעים מדעותיהם המשובשות וכיוצא בזה.

---

שאלה לי לכבודו...

---

בתור מתנחל לשעבר מעיד אני עלי שמים וארץ, שמהכרות אישית שלי עם מתנחלים רבים אשר פרקו מעליהם עול מצוות במלוא מובן המילה, כולם נשארו נאמנים למה שאתה מגדיל "האמונות הפרטיות" שלהם. כולם נשארו נאמנים לדעותיהם הימניות, לישראליותם, לציוניותם, ללאומיותם, רבים מהם נאבקו עד זוב דם כדי להגיע ליחידות המובחרות ביותר בצה"ל. וראה איזה פלא, בכל הקשור לתורה ומצוות בעניינים שאינם קשורים באופן כזה אוחר ל"אמונות הפרטיות" שלהם, לא נשאר ולו צנצנת המן.

אם כן נשאלת השאלה: אם המקור לאותם "אמונות פרטיות" הוא התורה הקדושה, מדוע נוצרים הם בנפשם רק את אותם "אמונות פרטיות", ומשליכים מאחורי גוום את כל מה שלא בכללם? למה את ה"מצוה" הזאת כן, ואת כל המצוות לא? מדוע החינוך ל"אמונות הפרטיות" הצליח, ואילו החינוך ל"אמונות הכלליות" נכשל?

ועל זה הדרך, תשאל את עצמך, אם אותם "אמונות פרטיות" מקורם בתורה, מדוע צריך להוסיף להגדרה "דתי" את ההגדרה "לאומי"? או "ציוני"? אם הציונות והלאומיות נכללים בדת משה וישראל, מדוע לא מספיקה ההגדרה – "דתי"?

---

אני לא מפקפק במה שאתה אומר

---

ואני בטוח שהרבה סוטים מדרך הישר ונכנעים ליצריהם. השאלה שלי האם לא מדובר בכל זאת, במקרים פרטיים? כלומר האם מהשיטה הציונית-דתית/מתנחלית מסיקים שחלק מההלכה כבר לא מחייב? האם יש משהו שונה בתפיסה הבסיסית של חיוב המצוות אצל רבני התנחלויות?

אני באמת שואל רק מתוך בורות.

---

בקיצור...

---

1.הטענה העיקרית כלפי המתנחלים היא קבלת השקפות זרות לתורה ובניית ההגדרות על פי אותם השקפות, הטענה השניה היא סילוף התורה בעקבות נסיון להצדיק את אותן השקפות זרות והטענה השלישית היא זלזול בתורה ומצוות שנובע מהאמור בטענה הראשונה והשניה. על הציבור הדתי לאומי הפשרן עד הבסדר פלוס היא על הכל, על החזקים ביותר בציבור החרד"ל הטענה הראשונה והשניה. הרחבה נוספת ראה כאן וכאן.

 

2.מי שמקיים את חייו ע"פ ההלכה באמת לא משנה מה דעותיו האישיות כל הטענה היא שהדתיים לאומיים לא מקיימים את ההלכה (בענייני דעות)

 

3.ראה כאן וכאן, כל מה שנאמר כאן לגבי גדולי הדור זה רק לגבי ההגדרה הכללית בגלל טעויות כמו רב ראשי=גדול הדור וכמו טענה שכולם מחויבים ללכת לפי הר' קוק בגלל שהיה גדול הדור אתה שואל באופן כללי מידי ולא ברור, איפה ראית את הטענה שלא יכול להיות מחלוקת הלכתית? ומה זה קשור באיזה שהוא אופן לגבי הטענה על הציבור הדתי לאומי?? (ראה סעיף 1 למעלה) [הערה צדדית לכבודם של גדולי עולם: ח"ו להגיד שרבי יוסף קארו לא הכיר בסמכות של רבנים אשכנזים, להכריע לפי מנהגי קהילות שונים זה לא חוסר הכרה במנהג קהילה שונה, הבעיה בניגונים שונים בגלל לא תיטוש תורת אמך וכדי לא לבלבל את הציבור וטענה זו מוזכרת עוד במהרי"ל שהיה מרבני אשכנז ובודאי ווודאי שאשכנזים הכירו ומכירים בסמכותם של ספרדים.

כתביו של הרמב"ם לא הועלו באש בגלל "ספרדיותם" ולא בגלל שההתנגדות הייתה בחלקה מרבנים אשכנזים  רח"ל מהאי דעתא!]

 

4.לגבי הבעיה שהמתנחלים מאמינים במדינת ישראל וכו' על מעין דברים אלו כתב הגר"א וסרמן: "מלכות ישראל אמיתית היא הזכות הגדולה ביותר, ראשי הציונים הם החייבים ביותר, וכל המאמין שיגלגלו את הזכות הגדולה על ידי החייב הגדול אינו אלא טיפש או מלגלג על דברי חז"ל, מדינת ישראל חילונית ומלכות ישראל המיוחלת הם תרתי דסתרי" (קובץ מאמרים ח"א עמוד קסא)

 

5.לגבי רבי עקיבא ההשוואה לא במקום לפי האמור לעיל בסעיפים 1 ו-4.

 

6.לגבי הישיבה של מתנחלים באדמות שנויות במחלוקת ומה ההבדל בין זה לבין מודיעין עילית ראה כאן (מאמצע ההודעה, ההתייחסות לשאלתך מתחילה במילים: "לגבי ההשואה בין עמונה לקרית ספר וביתר ועוד מקומות...")

 

7.לגבי השאלה "האם בגלל שהמתנחלים מייחסים חשיבות רבה מדי לישוב ארץ ישראל" התשובה היא לא! עניתי על השאלה מה הסיבה בסעיף 1  אין קשר לארץ ישראל (בטענה היסודית והעיקרית אין שום קשר) 

 

8.לגבי הטענה ש"תמיד היו אמונות שונות בעם ישראל, כפי שאנו עדים עד היום"   זו בדיוק הבעיה שבמזרחי (וגם אצל חרדים שלא מכירים את הנושא בכלל) מתייחסים להשקפות המזרחי כאמונה שונה במסגרת התורה בגלל אותם סילופים של ניסיון להתאים השקפות של ז'בוטינסקי הרצל ואחד העם לדעת תורה, כאשר הטענה שהשקפות אלו הם חוץ לתורה שזה מעולם לא היה בעם ישראל (ומתי שזה היה אותה תנועה יצאה מהכלל כצדוקים קראים ושבתאים)

 

9."אבל ההסכמה הכוללת תמיד נשארה שהמצוות הם הם היסוד המהותי ביותר שמגדיר אדם כיהודי, ולדעתי כל עוד יהודי חי לפי העקרון הזה, האמונות הפרטיות שלו או של הקבוצה אליה הוא משתייך לא כאלה משמעותיות." - זהו בדיוק, שבציבור הדתי לאומי הסכמה זו לא קיימת, לא מגדירים את המצוות כיסוד המהותי ביותר ומי שנחשב "אחד מגדולי הרבנים" (אם לא הגדול שבהם) בציבור הדתי לאומי (הרצי"ה) החשיב מישהו רחוק ממצוות (הרצל) כנשמה פלאי פלאים ואברך אחרי תשע שנות לימוד בישיבה המרכזית של הדת"ל (מרכז הרב) מגיע למסקנה מתוך דברי הר' קוק שלהגיד "קאט" ו"אקשן" יותר חשוב מ"ברוך אתה ה'" ו"אמר אביי"

 

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל ישראל

בברכת "כתבנו וחתמנו בספר "החיים למענך" אלקים חיים"

---

תודה רבה על התשובה המפורטת

---

אני אקרא בעיון את הכתוב בקישורים שבהודעתך. ואני מתנצל מראש אם כתבתי דברים לא במקום, מסתבר שהבורות שלי באמת עמוקה מאוד ויש לי עוד המון ללמוד.

שוב סליחה!

ותודה רבה!

---

תופעה הזויה

---

הציונות אשר איבדה לגמרי מערכיותה ברחוב החילוני ואפילו בקרב ההנהגה החילונית נתפשת כנטל ו"אלטע זעכן", נישאת היום על כפיים דווקא ברחוב הדתי. זהו דבר מדהים משום שניתן היה לצפות מהחלק הדתי בעם ישראל לגלות מעט תבונה ופיקחות ולא כן הוא. לעומת זאת, הצעירים החילונים (שאם יישאלו לא ידעו להשיב מי היו אשכול, בגין, גולדה, דיין וכד') חסרי מוטיבציה לשרת בצה"ל ורואים בגיוס גזירה המפקירה אותם לסכנות ומשעבדת אותם לאידיאולוגיה הזויה שהם אינם מאמינים בה. מה שאין כן אצל הדתיים.  

---

העמדה על טעויות

---

רציתי ברשותכם לעמוד על הנקודות לקמן שכתבת יחיעם:

"מה הבעיה שהמתנחלים מאמינים שמדינת ישראל היא סוג של כלי בעל יעוד רוחני/משיחי? (אתחלתא דגאולא). גם ר' עקיבא האמין שבר כוכבא הוא המשיח, אבל הדבר לא פגע בגדולתו. האם זה בגלל שהמתנחלים מייחסים חשיבות רבה מדי לישוב ארץ ישראל? אולי יש פה בעיה, אבל האם הדבר בפועל בא על חשבון קיום מצוות מעשיות אחרות? אני באמת מנסה להבין מה הטענה המרכזית שלכם."

 

הנה תגובתי:

המתנחלים והדת"ל ב"ה יש מה ללמוד מהם מאהבת א"י והמצוה של ישובה, אבל לפעמים הם מוכנים "לקיים" את המצוה בכל מחיר גם אם זה גולש להיות ההיפך מהמצוה, ואני מתכוון שוב על האיסור העברה על השבועות כגון כיבוש הארץ או מלחמה ומרד או התגרות עם האומות שיש בזמן הזה עד ביאת משיחנו, הביאו כבר כאן בפורום את דעת גדולי ישראל חובבי ציון (שהפכו אצל הדת"ל ל"מבשרי הציונות") כגון הרב קלישר הרב מוהליבר והרב עלישברג ואפילו הרב קוק זכרונם לברכה, שכתבו מפורש שאין לעבור על הג' השבועות. אז השאלה עליכם היא גדולה איך אתם עושים או תומכים באלה שעושים היפך מרבותינו שגם עליכם הם מקובלים.

מאוד חשוב לנו להדגיש לכם אחינו הדת"ל והמתנחלים שמאמינים שמדינת ישראל היא בעלת יעוד רוחני ומשיחי היינו אתחלתא דגאולה, שהם טועים טעות גדולה, טעות שעלולה וכבר הביאה יהודים לעשות שגיאות חמורות ומסוכנות כגון העברה על ג' השבועות כפי שראינו בעבר. אין שום מקור בדברי חז"ל ורבותינו שתומך לכך שהמדינה כפי שנתהוותה היא בעלת יעוד משיחי ואם ידוע לך אדרבה תביא, ההיפך, גדולי ישראל (כגון הסטייפלר הרב שך ר' אלחנן וסרמן  הרבי מסאטמר הרבי מלובוויטש ז"ל ועוד) אמרו על המדינה שהיא אינה אתחלתא דגאולה אלא שלב עמוק של הגלות הרביעית, איך אתה משוה את מה שהיה בביתר עם רבי עקיבא ובן כוזיבא למדינת ישראל, הרי הרמב"ם בהלכות מלכים פי"א כותב איזה מאפיינים צריך שיהיה למשיח, בחזקת משיח ומשיח ודאי, ובהלכה ד': "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבע"פ ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת משיח." ובהלכה ג' שם אומר שהמשיח א"צ בהכרח לעשות מופתים והוכחה מבן כוזיבא, עצם זה שרבי עקיבא והחכמים דימו שבן כוזיבא הוא המשיח משמע שהיה לו את המאפיינים שיש למשיח בחכמה בקדושה ושראוי לנבואה, שהרי אמרו חכמים "נחזי אנן אי מורח ודאין" וזה מדרגה גבוהה מאד משמע שודאי היה לו את המעלות האחרות, עיין בספר "פרי צדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין שכותב: "רבי עקיבא וכו' אמר היינו מלכא משיחא וכו' ומן הסתם כיון שטעה בו רבי עקיבא היה באמת ראוי [בן כוזיבא] לכך". אז לר"ע ולחכמים היה יסוד חזק להאמין שבן כוזיבא הוא מלך המשיח (בחזקת משיח), הן מחמת יחוסו לבית דוד (ירושלמי תענית פ"ד), הן מהסיבה שהעיד על עצמו שהוא המשיח (סנהדרין צג), והן שהצליח ונצח במלחמותיו והסיר את השעבוד הרומי והגזרות השמד שהטילו על ישראל שלא למול ושלא לשמור שבת וכד'. אבל לבסוף בן כוזיבא מת, וכיון שכן, ידעו שהוא לא המשיח הודאי, שכן גם לא קבץ נדחי ישראל ולא בנה המקדש במקומו. ובאמת אם היה קם היום מלך אחד מבית דוד והיה לו המעלות והמאפיינים הנ"ל היה יסוד להאמין תגובה לאמיתי