המהרש"ב מליובאוויטש מזהיר את הדת"ל

בדומה לאזהרתו של מרן רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זצוק"ל בשעתו, וז"ל הדברים:

"...ואם ח"ו יעלה בידם להחזיק בהארץ כמו שמדמים בנפשם יטמאו וישקצו את הארץ בשיקוציהם ובמעלליהם הרעים ויאריכו בזה ח"ו את אורך הגלות. ואחר כל הדברים האמיתים האלה התבוננו אתם אחינו היטב האם באנשים כאלה חפץ ה' והאם על ידן תהי' ישועתן של ישראל ? לא, לא נקבל זה בשום אופן גם את טוב האנשים האלה נזרוק לפניהם, לא בטוב הזה אנו חפיצים, כ"א בהטוב אשר יתן לנו ה' ע"י קיום התומ"צ כמ"ש אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם כו', בזה אנו חפיצים ולזה כל תקוותינו, והמסייעים בידי הציונים הנ"ל עתידין ליתן את הדין, כי מחזיקים המה ידי מחטיאי הרבים. ולזאת מי לה' ולתורתו לא יתחבר לעושי רעה ולא יתן ידו אליהם, אדרבה ינגד להם בכל מה דאפשר, ועד אשר יהי' הרצון מאת ד' לגאלינו עלינו לקבל עול הגלות לכפר על עוונותינו..."

(אגרת קודש פו, יו"ד תמוז תרנ"ט).     

זה ידוע

שאדמו"רי חב"ד התנגדו מאד לציונות והם דוקא הטיבו להגיד שאנו בגלות של ערב-רב...

כמה מוזר לראות 'חסידי' חב"ד שכיום מתקרבים לדעותיהם של הציונים דתיים.

הנה עוד קטע מאגרת המהרש"ב זיע"א

האדמו"ר זיע"א ראה ברוח קדשו לפני יותר ממאה שנים את האסון שיש לנו היום:

"...אך הציונים התחכמו לרעה הרבה יותר, ונתנו את הלאומיות תמורת התומ"צ, וכמו שאומר מאנדעלשטאם בהמכתב גלוי שלו, אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כ"א מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת ר"ל ועוד ועוד ה"ה יהודי.

ה"שילוח" כתב בשנה העברה, דגם מי שעובר על כל מצוות שבתורה, ה"י, ואף גם מי שהוא כופר בעיקר ר"ל אם הוא לאומי ה"ה יהודי. "המליץ" הביא אז את הדברים הנ"ל ולא הסכים עמו באופן מבהיל כזה, ואינני זוכר איך שרצה הוא להגביל תחום העבירות, אבל בד"כ נכנס בפשרות.

אמנם ה"ואסחאד" עשרה מרקחת ממאמרו של ה"שילוח" באופן כזה, דבצאת ישראל ממצרים ונעשו עם נתן להם משה תורה ומצוות שזה יחזיק את קיום הקיבוץ והחברה להיותם בני דת אחת, ואחרי כן בעת החורבן, כשראו חכמי ישראל אשר עם ישראל מתפזר ומתפרד לארבע רוחות העולם, התחכמו להחזיק את הדת בכמה גדרים וסייגים בכדי להחזיק את קיום החברה, ועתה - הוא אומר - נוכחו לדעת אשר הדת לא יחזיק קיום החברה, כ"א המקום הזה יקח הרעיון הלאומי והוא יחזיק ויקיים את קיבוץ החברה להיות עם.

היוצא מכל מאמריהם של הציונים אנו רואים עין בעין, אשר כל מגמתם ועמלם הוא לעשות ועושים הנחה אצל עם ישראל, אשר כל עניין התורה והמצוות הם רק עצה להחזיק את הקיבוץ ולא חובת הגוף, אשר רעיון זה בנקל שיונח אצל צעירי עמנו שהמה כלים מוכנים לרעיון כזה. וכשמתאמת אצלם הרעיון הזה ממילא נעשו בעיני עצמם פטורים לגמרי מהתומ"צ, בחשבם שא"צ להעצה ובפרט כשיש אצלם עצה אחרת במה להחזיק את הקיבוץ, ומסבירים לעצמם דאילו יצוייר אם הי' רק יהודי א' בעולם א"צ לקיום התומ"צ רק באשר שיש רבים, יוסף ה' עליהם, צריכים לתומ"צ לעצה בשביל קיום חברתם. ועתה הלאומיות מחליף את מקום הדת והיא העצה להחזיק קיום החברה.

ואחרי הנחה זו הנה הנכנס בחברת הציונים איננו חושב את עצמו למחויב כלל בקיום התומ"צ, וממילא אין לקוות שגם לעת מן העתים ישוב אל התומ"צ, וגם אם תכתוש אותו במכתשת לא ישוב בתשובה באשר לפי חשבונו הוא יהודי כשר אחרי שהוא לאומי נאמן. "

(אגרת קודש קכב, ד' שבט תרס"ג)

במחילה, מי זה המהרש"ב ?

ר' שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מליובאוויטש.

נולד ביום כ' מרחשוון תרכ"א כבנו השני של האדמו"ר המהר"ש. ונקרא שלום דובער. שלום ע"ש הרה"ק ר' שלום שכנא אבי ה"צמח צדק", ודובער ע"ש כ"ק אדמו"ר האמצעי.

נשא את בת דודתו הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה - בת הרה"ק ר' חיים שניאור זלמן מרצ'יצא בן ה"צמח צדק" וחתן הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקאס (בהרה"ק ר' מוטל מצערנוביל וחתן כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע).

לאחר הסתלקות אביו בי"ג תשרי תרמ"ג סירב לקבל את הנשיאות, אך אמר מאמרי דא"ח [דברי א-לוקים חיים] וקיבל ליחידות יחד עם אחיו המבוגר הרז"א נ"ע.

בתשרי תרנ"ד (כעשר שנים אחרי הסתלקות אביו) קיבל את כתר נשיאות חב"ד גם באופן רשמי. ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה.

באלול תרנ"ז הקים את ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. ובכך קבע - למעשה - סטנדרטים חדשים לחסידות חב"ד.

באלול תרע"ז ברח מליובאוויטש (מאימת מלחמת העולם הראשונה) - עד שהתיישב ברוסטוב על-נהר דון.
לשם גלתה ליובאוויטש, ושם שהה עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ.

קודם הסתלקותו אמר לבנו יחידו וממלא מקומו אדמו"ר הריי"צ נ"ע : איך גיי אין הימל און די כתבים לאז איך אייך.