ליואל, שלום וברכה !
אשמח לשמוע את דעתך בענין הסימן הידוע, שעל ידו ניתן לחשב את הימים בשבוע בהם יפלו המועדים, לפי ימי הפסח של אותה שנה בשיטת ה-א"ת ב"ש, כאשר גם "חג" העצמאות תואם להמשך הסידרה, כדלהלן:
ימי הפסח המועד
א = תשעה באב
ב = שבועות
ג = ראש השנה
ד = קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל)
ה = צ תגובה לחזקיהו
לא יתכן רמז לחג בחודש אייר...
משום שהוא חודש חסר ואין חג כי אם בחודש מלא (מהרש"א,חידושי אגדות,תענית כט.)
אם העצמאות היא "מועד" אפשר להמשיך הלאה..
ולהוסיף באות ס' את הסילבסטר, באות נ' את הנכבה/נכסה באות מ' את מאי (אחד במאי), באות ל' את לבישת המדים (יום הגיוס לצה"ל) וכן על זה הדרך... אלא מאי נגמרו לאפיקורס הרמזן ימי הפסח, מי שיכול לבדות מלבו מועדים חדשים יכול גם לבדות ימים נוספים לפסח כדי לסדר את רמזיו... דרך אגב, מה שכן ידוע לנו בקשר עם חדש אייר שזה החדש בו בא עמלק להלחם עם ישראל (עיין דברים נפלאים בזה בבני יששכר על חדש אייר בתחילתו) ואין לך דומה לביאת עמלק זאת יותר מהקמת המדינה בה' באייר ע"י שלוחיו הנאמנים ביותר של עמלק-הערב רב מתוכנו. בברכה, יואל
כאשר לא מבינים מהרש"א ראוי להצטער
ולא הבית יוסף אלא הטור בסימן תכח כתב את הסימן.
מי שמזלזל בדברי הראשונים ואף ביותר מהם זו הרבנות הראשית שקבלה על עצמה את התפקיד לספק לאדוניה החילונים המממנים אותה עטיפת קודש לכל משובותיהם.
המדינה החילונית ברצותה להיות עם מן העמים קבעה בדומה להם את יום שחרור ארצם ליום חג ואף את שם יום החג הזה העתיקה מהם.
באה הרבנות הראשית-וכנאמנה לתפקידה-ישבה על המדוכה מה תהיה צורת הילת הקודש שתעטוף לחג החילוני הזה. לא נחה דעתה בתפילות והפטרות ומנהגים שונים כדי ל'קדש' את היום עד שהוסיפה רמז לשֵׁם החילוני לחג בתוך רמז הראשונים...
ולשיטתם מה הראיה שרמז האות ז' מרמז על יום חג, אולי הוא מרמז על יום אֵבֶל כאות הא' ?
מעשה במשה בן עמרם ויוכבד הלוי
אשר נולד בז' באדר ונקרא משה ע"ש סבא רבא מצד אמו. אחיו הגדול נקרא אהרן (ע"ש סבא רבא אחר) ואחותו הגדולה מרים (ע"ש הסבתא מצד האב). כפי שהנכם מבינים קריאת השמות במשפחה זו לא היתה מכוונת בכוונה תחילה לשמות בני משפחתו של משה רבינו ע"ה. אך כשהגיע האח אהרון לפרקו וזכה להשתדך עם אלישבע אחותו של חברו הטוב נחשון אשר הציע את השידוך, הגיע משה הנ"ל ל"תובנה" כי השידוך המיועד לו "חייב" להיות עם בחורה בשם ציפורה, הרי כל השמות במשפחה והנסיבות מובילים לכך....
האם זוהי השיטה הנכונה לניהול החיים בעניינים רציניים?
תעודת עניות
אם כבר מחפשים רמז ראוי לחפש כדרך שכתב מרן (או"ח תכ"ח, ג): כנגד יו"ט ראשון יש תשעה באב (על מצות ומרורים) וכנגד יו"ט שני שהוא שביעי של פסח, נופל יום 'העצמאות'...
וכידוע שלא היתה שעה בה עם ישראל היה בסכנה כטרם קריעת ים סוף. ואכן לא היה זמן שעם ישראל נכנס לסכנה רוחנית וגשמית כשעת הקמת המדינה.
חוץ מזה לא שייך להוסיף עוד "רמז" כיון שהסימן הזה מדוקדק בדוקא כדברי הלבוש (שם).
וכמה סמלי הדבר, הבני יששכר כתב (מאמרי חודש ניסן מאמר יג אות א): "מנהג אבותינו תורה היא, לעשות כל הִתְמנוּת הראשִׁים בכל קהלה בשביעי של פסח..." וכנגד מה שנהגו אבותינו, יצא להם לערב-רב 'התמנות' מדינתם כנגד היום שלנו... וכבר אמר החכם בחכמתו (קהלת ז, י"ד) "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים...".
כמדומני הפירוש המקובל לאות ז' הוא לא זה.
רבים פירשו ז' = ע' = עצי המערכה או עצי כהנים לציון ט"ו באב. במשנה מגילה פ"א, מוגדר ט"ו באב כ"זמן עצי כהנים" שבו הביאו קורבן עצים למערכת המזבח בזמן בית שני, ואותו היום עשו יו"ט, דלא למספד ביה.