מקור לדברי האדמו"ר מסאטמר
בעז"ה
ראיתי שהאדמו"ר מסאטמר כותב כי אחאב הומלך ע"י נביא (ראיתי זאת בילקוט אמרים - שלוש השבועות, ולא בויואל משה המלא).
אשמח לדעת מה המקור לדברים, שכן לא מופיעה הפניה למקור בספר.
המקור כתוב שם בתחילת הסימן...
בתלמוד ירושלמי מסכת הוריות פ"ג ה"ב.
ברכה, יואל.
לא מצאתי
בעז"ה
הספר אינו תחת ידי, אך במקור אליו הפנית אין התייחסות ישירה לאחאב. האם כוונתך למימרא הבאה?
"מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ומה טעמא ומלך ישראל ומלך יהודה וגו' בגורן כבגורן אמר רבי יוסי בי רבי בון ובלחוד עד דיהוא בן נמשי ומה טעם בני רביעים ישבו לך עד כסא ישראל מיכן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה".
ממקור זה באמת מובן שאחאב הוא מלך לגיטימי ויש לו דין מלך, אך לא מפורש כאן שהומלך עפ"י נביא.
כמובן, ניתן ללמוד את הירושלמי לאור הרמב"ם, אך יש בכך משום הנחת המבוקש:
1. הנחה - מלך הוא לגיטימי רק אם הוא הומלך עפ"י נביא.
2. הירושלמי אומר כי אחאב הוא מלך כשר.
3. מסקנה - אחאב הומלך עפ"י נביא.
זהו טיעון מעגלי, לא ניתן לטעון כי הירושלמי הוא המקור לכך, לכאורה, שכן הבנת הירושלמי נשענת על ההנחה שהלכה כרמב"ם.
ישנן שיטות אחרות בראשונים ביחס למידת הלגיטימיות של מלך - בתוס' ובר"ן על מסכת סנהדרין, דף כ' עמ' ב (וכן בערוך לנר שם), ומאוחר יותר ברדב"ז על הלכות מלכים, פרק ג הלכה ח.
אם כוונתך למאמר אחר, אשמח להסבר.
הגמרא בירושלמי מלמדת...
שמלכו כדין ולכן היה להם דין מלך. חז"ל בספרי מבארים כי מינוי מלך כדין הוי ע"י נביא וא"כ בפשטות אם אומרים על אחאב שמלך כדין הרי זה סימן שהומלך ע"י נביא. כך שלא מדובר על "שיטת הרמב"ם" אלא על דברי חז"ל מפורשים בספרי פר' שופטים. ומה שהבאת "שיטות אחרות" בראשונים לא דקדקת בדבריהם דלא באו לחלוק על הרמב"ם (ובטח לא על דברי חז"ל בספרי)ואין כאן שיטות אחרות דברים אחרים. דמה שדנו בתוס' ובר"ן (בסנהדרין כ:) הוא לא על עצם דין מלך אלא על פרשת המלך הכתובה בתורה, וכן ברדב"ז שציינת לא בא לדון או לחלוק על עצם דין מלך אלא בא לומר שעוון מרידה במלכות חשיב גם כלפי מנהיג שנתמנה ע"י כלל העם אע"ג דאינו ממש מלך. בברכה, יואל.
לא הבנתי עד תום
בעז"ה
אתחיל דווקא בדיון בראשונים. אצטט את המקורות כדי שדברי יהיו ברורים. במסכת סנהדרין הגמ' דנה בעניין פרשת המלך (יש מחלוקת בפרשנים על איזו פרשת המלך מדובר, אם על משפט המלך שבשמואל או על דין המלכת מלך המופיע בספר דברים. לא ברור שזה מתייחס לפרשת המלך בתורה, אך אין זה מענייננו), ובשאלה האם מלך מותר בדברים הנזכרים שם או לא. לדעה הסוברת שמלך מותר בו, תוס' מקשים מדוע נענש אחאב על לוקחו את כרם נבות? ואלו דבריו:
מלך מותר וכו' - תימה למה נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו ועוד דבפרק הכונס צאן לדיר (ב"ק דף ס.) קאמר דדוד שאל אם היה יכול להחליף גדישין של שעורין מישראל לתת בפני בהמתו וי"ל דבפרשת המלך כתיב (שמואל א ח) יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו ועוד י"ל דבחנם היה יכול ליקח אם היה רוצה אבל כשהיה שואל אחאב שימכרו לו חשב נבות שרשות בידו לומר לא אמכור ועי"ל דנענש לפי ששאל הכרם לעשות ע"ז דכתיב (מלכים א כא) והיה לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות (ישעיה סו) והנקדן תירץ דאינו מותר רק בשדות הרחוקים מן העיר דלא מעלי כל כך אבל כרם נבות היה אצל היכל אחאב בשומרון ועי"ל דדוקא בשדה מקנה אבל שדה אחוזה שירש מאבותיו לא כמו שהשיב נבות חלילה לי מתתי נחלת אבותי לך אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום.
אבל ליכא למימר דלא המליכו לאחאב מן השמיים, אדרבה הווה מורד במלכות בית דוד שהייתה קיימת באותה שעה, שהרי השי"ת קרע הממלכה מבית דוד רק משבט יהודה לבדו, וכל מלך שהמליכוהו עשרת השבטים עליהם דין מלך יש לו לכל דבר.
הוא כותב מפורשות שאחאב הומלך מן השמיים, אך לא מפנה לדברי חז"ל בספרי. לכאורה עולה מדבריו שמאחר והמליכוהו עשרת השבטים עליהם, הרי הדבר נחשב כאילו הומלך מן השמיים.
וכן הבין דבריו בעל מרגליות הים עמ"ס סנהדרין (ע"ש בדף כ, ב), והקשה עליו ממאמר חז"ל הנ"ל בספרי שצריך דווקא נביא שימליך את המלך. אך מדבריו משמע כי כך דעת הר"ן - שאם המליכוהו עשרת השבטים הוא בכלל הומלך מן השמיים (ובדומה לכך כתב הרמב"ן בפירושו על התורה עה"פ "שום תשים עליך מלך" בדעתו בדרך הפשט).
כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו, אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך או שלא יצא מביתו ויצא חייב מיתה, ואם רצה להרגו יהרג, שנאמר כל איש אשר ימרה את פיך, וכן כל המבזה את המלך או המחרפו יש למלך רשות להרגו, כשמעי בן גרא, ואין למלך רשות להרוג אלא בסייף בלבד, ויש לו לאסור ולהכות בשוטין לכבודו, אבל לא יפקיר ממון ואם הפקיר הרי זה גזל.
על כך כותב הרדב"ז:
והאי מלך היינו שהומלך על פי נביא או שהסכימו עליו כל ישראל אבל אם קם איש אחד ומלך על ישראל בחזקה אין ישראל חייבין לשמוע אליו והממרה את פיו לא נקרא מורד במלכות:
לגבי דברי התוס' בסנהדרין כתב מרן....
ה"ויואל משה" בקונטרס "על הגאולה ועל התמורה" (במאמר האחרון בסוף הקונטרס עמ' קצז') וז"ל: "ופירשתי כבר בכוונת התוס', דאע"ג דאחאב מלך עפ"י נביא אמת ועפ"י סנהדרין, אלא שלפי שעבד עבודה זרה לא נחשב להיות מלך מאת המקום ולא היה לו דין מלך, וכ"כ הרמב"ם ז"ל (בפ"א מהלכות מלכים ה"ח) וז"ל נביא שהעמיד מלך וכו' והיה אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוות וכו', ה"ז מלך וכל מצות המלכות נוהגות בו עכ"ל, מבואר דמתנאי המלך והמלכות שיהיה הולך בדרך התורה והמצות, והועמד עפ"י נביא ועפ"י סנהדרין, ובלאו הכי אין לו רשות. עוד הערה חשובה- מה שמבואר מדברי חלק מהראשונים שנביא אינו לעיכובא בזמן שאין נביא ואז סגי ברצון העם להמליך הוא בשני תנאים: א. הסכמת בית דין של שבעים ואחד וללא הסכמה זו אין ערך לרצון העם כלל. ב. שהמלך הנבחר ע"י העם הינו כשר מצד עצמו למינוי ואם מצד עצמו פסול למינוי אין ערך לא ברצון העם ולא בהסכמת הסנהדרין כדמוכח להדיא מאגריפס.(ועיין כאן) לגבי שאר דבריך אפשר לפלפל בהם אך אין שום נפק"מ לענין האתר בפילפול זה לכן נשאיר אותו להזדמנות שאולי ניפגש בביהמ"ד אי"ה. בברכה, יואל.
לא הבנתי מדוע יש לפלפל
אחאב היה מלך לכל דבר וענין וההתייחסות אליו היא של מלך:
א. סנהדרין (במשנה) צ ע"א: שלשה מלכים: ירבעם, אחאב, ומנשה.
ב. זבחים קב ע"א: אמר רבי ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך... רבי יוחנן אמר, מהכא (מלכים א י"ח, מ"ו) ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב. וכן מבואר במפרשים בנביא (כולם!) שעשה זאת מפאת כבוד מלכות. ומהרש"א-ז"ל כתב בח"א על הגמרא שם בתוך דבריו: "והענין (מדוע רץ אליהו), שראוי לחלוק כבוד אפי' למלכים הקדמונים הרשעים כאלו שזכר וכדאמרינן בפ' הרואה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא והמזלזל בכבודם כאילו פוגע בכבוד המקום". (והאמת הרלב"ג לא כתב כן אלא דקדק שרק כאן חלק אליהו כבוד כיון שעתה אחאב היה בעל-תשובה וכו' ע"ש דבריו. אבל גם ממנו מובן שאין הכונה שלא היה מלך אלא כיון שהיה מלך רשע עד אותה שעה לא חלק לו אליהו כבוד כלל).
ג. הרמב"ם לא דעת יחידאה גם הסמ"ג (עשין סימן קיד-קטו) סובר כמותו שאחאב מלך הוא. וכן מסגנון הרד"ק בפירושו למלכים משמע שסובר שאחאב מלך הוא.
אבל האמת שכל זה מיותר, כי כבר במשנה עצמה מנוי בין המלכים.
ד. השאלה ע"י מי הומלך אינה רלוונטית כלל כי עצם ההשוואה -שעושה הציונות הדתית- מגוחכת לגמרי מעצם העובדה שאותם "מנהיגי" הערב-רב ביחס לאחאב, ולו משום העובדה הפשוטה שהם אתיאיסטים גמורים ואילו אחאב לא היה אתיאיסט אלא עובד ע"ז (ספר העיקרים מאמר ראשון פי"ד) וממילא אין שום מעלה מלבד הכבוד שהם חלקו לעצמם בהשלטת עצמם על מדינתם. והם עתידים להאבד כליל לעומת זאת אחאב מלך ישראל עתיד בסוף להגיע לעולם הבא (רצוי לעיין בבן-יהוידע על המשנה דברים מתוקים מדבש ובעיקר בקטע בד"ה ועתה המעיין, מה שכתב על ת"ח מבגדד בזמן הבן-איש-חי שהיה גלגול חלק מנפש אחאב המלך) והדברים פשוטים שלא שייך להשוות בינם לבינו, ורק "תלמידי החכמים" מבית מדרשה של הציונות-הדתית מנסים להשוות את הערב-רב למלכי ישראל בכל מחיר.
ה. לסיום, נותן טעם לשבח: רבנו האריז"ל כאשר מזכיר את אחאב כמעט תמיד מדגיש "אחאב המלך".
בברכה,