מאת: גדעון
07:50 | 2/9/2011

רבנים או סוציולוגים


ישנים אנשים המתקראים 'רבנים ציוניים' המעודדים חברת נוער מעורבת בטיעון הבא: הרי בחיים נפגשים גברים ונשים אלו באלו, בעבודה וכו', ועל כן ראוי שכבר בימי נעוריהם יתרגלו לחיות ביחד ולכבד זה את זה, ולא לראות אחד בחבירו [או בחברתו] גורם מאיים. הם אף מוסיפים שהנסיון מורה [?] כי אלו שגדלו בחברה מעורבת מושפעים פחות לרעה מפגישה עתידית של גברים בנשים ולהיפך.
האם זו דיעה 'רבנית' הנסמכת על מקורות תורניים הלכתיים, או גישה סוציולוגית חילונית למהדרין ?
אנשים אלו עושים ללעג ולקלס את כל מוסד הרבנות, חושבני שכל מי שהמושג 'רב' בישראל יקר לו, צריך להגיש נגדם תביעה ייצוגית על זיוף ומרמה.
היסטוריונים, סוציולוגים, והוגי דיעות, בעלי תעודת הסמכה לרבנות, אינם יכולים להתקרא 'רבנים' אם כל החלטותיהם נובעות מדיעות חילוניות מדעיות ורק משתדלים להתאימם קוסמטית להלכה ולתורתנו הקדושה.
מאת: ניב
02:52 | 2/10/2011

תורה ב'רבנים' אל תאמין...


"חכמה בגוים תאמין" מה שחכמי אומות העולם הבינו לפני עשרות שנים, 'מדענים-רבנים' לא מבינים. כנראה שאם התנא היה חי היום ורואה את 'הרבנים' או אלה המתיימרים לקרוא לעצמם 'רב' היה אומר בעצב "חכמה בגוים תאמין, תורה ברבנים? - אל תאמין!".

לא חסרים מחקרים המראים בעליל שאדרבה, דוקא כיתות מופרדות וכן לרבות בתי ספר מופרדים מוציאים מן התלמידים תוצאות טובות יותר הן לבנים והן לבנות.

אגב, יש לי חבר שקרוב משפחה שלו השתתף בעבר במחקר כזה שעשו בארץ ומתוך ממוצע של 70-80% לאחר שהתחיל ללמוד בכיתה מופרדת [והוא דוקא היה ספקן ולעג על כל הענין] הממוצע שלו עלה ל90-100%! אז לא הבנתי אזיו מעלה יש בזה. חוץ מזה בדיוק הפוך, היום פסיכולוגים רבים מדברים שבמקום שיש עירבוב נשים וגברים נוצרים "מתחים" למיניהם וד"ל, כמו כן, זה פוגע במקצועיות של העובדים וכו'...

מאת: גדעון
16:14 | 2/12/2011

למען הדיוק


המדובר על 'רבנים' ששוללים לימוד משותף אך מעודדים בילוי משותף בתנועות נוער וכיו"ב.
מאת: ניב
01:37 | 2/13/2011

אין הכי נמי


הודעה זו ללא תוכן
מאת: פני הדור
09:41 | 2/13/2011

על הרבנים האלה נאמר


עבד כי ימלוך.
מאת: אסף
12:47 | 2/10/2011

ומי כבודו?


את טועה ומטעה ומוציא לשון הרע בפומבי..
אני שמעתי במו אוזני שעורים באתר האינטרנט של "מכון מאיר" (אתר שמפיץ תורה ברבים!!) מכל הרבנים שמדברים שהתורה וההלכה אוסרת חברה מעורבת.

הדברים שאתה אומר פה מעוותים לחלוטין.

18:28 | 2/17/2011

אוסרים חברה מעורבת???


ראשית, גדעון לא אמר בשום מקום בדבריו כי כוונתו לכל רבני הצה"ד. שנית, אתה יכול להפנות אותי לפסק רשמי עליו חתומים רבני מכון ממאיר או כל רב אחר מרבני הצה"ד האוסר חברה מעורבת עפ"י סעיפי השלחן ערוך וגדריו (בדומה למשל לפסק שהוציאו רבני הצה"ד בנושא איסור מכירת/השכרת בתים לערבים)?? זה שרב פלוני אלמוני מזכיר בשיעור במכון ממאיר כי הוא אינו מסכים לחברה מעורבת אין בזה כלום אם לא יוצאת הוראה מפורשת בפירסום לכלל הציבור מאותו רב!! אז אם שמעת רב פלוני שדבר מזה באיזה שיעור תשאל אותו איפה התפרסם הפסק שלו לציבור בנושא זה ונשמח אם תעדכן אותנו בתשובתו. בברכה, יואל.
מאת: אסף
15:05 | 2/20/2011

זה פשוט


דבר ראשון אתה כאילו מתעלם מזה שאכן בציבור הדת"ל מדברים מפורשות על איסור חברה מעורבת.. (אתה לא יכול לעשות הכללה על הציבור הזה כי הוא לא גוף הומוגני בדיוק כמו אצל החרדים שיש מספר רב של זרמים\חסידויות\חצרות וכו..)

כיום אין פרסום גדול יותר מאשר האינטרנט שמגיע לכלל הציבור.

אתר מכון מאיר הוא אתר מפורסם מאוד ואין לך פרסום גדול מזה שכן סרטים אלו נמצאים באתר 24 ביום ויש אלפי מאות צופים ביום בתכני האתר.
23:28 | 2/22/2011

לא חוסר הפרסום זה הבעיה אלא חוסר המשקל..


מדת הפופולריות של אתר מכון ממאיר לא משנה כאן כלל כי יש הבדל בין דברים שנאמרים בשיעור ע"י מרצה של מכון ממאיר לבין דברים המפורסמים ע"י רבני הציבור ומורי ההוראה כ"פסק הלכה" כשרב פלוני ידבר על איסור חברה מעורבת זה ייתפס כ"דעה" שלו ומולה תמצא שיעורים אחרים של רבני הצה"ד שיגידו הפוך לגמרי (ורוב ככל הציבור הדת"לי קרוב לשיטתם מאשר לשיטת השוללים). ואתן לך דוגמא: בגליון 357 של "בשבע" (ז' באלול תשס"ט, פר' כי תצא) פרסם אחד מגדולי רבני הצה"ד החרד"לים הר' זלמן ברוך מלמד קריאה להורים שלא לשלוח את בנותיהן לשירות לאומי במקום שהן תחת אחריות חילונית. האם דבריו פורסמו כ"פסק הלכה"?! חלילה וחס! הם פורסמו תחת הכותרת "דעה" כשבסיום דבריו אחרי שמדגיש כי בת אחת שנפגעת במקום חילוני היא פגיעה בעולם מלא ושהתורה מדמה זאת לרצח אומר הר' מלמד כי לא בא להתווכח עם הדעות האחרות, אלא רק לומר את דעתו "וההורים והמורים ישקלו את הדברים". האם בנושא א"י היו מופיעים דבריו של הר' זלמן ברוך מלמד בכזאת עדינות?? מדוע כשמדובר בערכים לאומיים וציוניים המלה המנחה תהיה ללא בושה "פסק הלכה" או "דעת תורה" ואילו בנושאים שהם בסיס היהדות כמו צניעות וקדושת בנות ישראל גם ההתיחסות למצבים החמורים ביותר של רמיסת קדושה זו יופיעו הדברים כ"דעה" אישית שאין שום בעיה להתווכח אתה?!

התשובה הכואבת היא שגם בעיני החרד"לים ש"דת הציונות" קדושה הרבה יותר מדת משה וישראל שקבלנו מפי הגבורה למרגלות הר סיני...

בברכה, יואל.

מאת: אליהו.א.ד
09:30 | 2/23/2011

לאסף, בבקשה... מצא את ההבדלים...


הרה"ג יעקב אריאל

שאלה:
איך מותר לכתוב דברי תורה בעלון שיש בו פרסומות. הרי הפרסומות שמתפרסמות בעלונים הם שטרי הדיוטות גמורים שאסורים בקריאה בשבת (ושמעתי רב שאומר שאף העלון כולו הוא מוקצה בגלל הפרסומות האם זה נכון?)

ובטוח שעמ"י קורא אותם בשבת כי אחרת המפרסמים לא היו מפרסמים שם, והסברא שאין הציבור חייב לקרוא אני חושב שזה קשה מכיוון שאנשים לא יודעים את האיסור והם סומכים על הרבנים שאין כל בעיה בעלון.

שאלתי פעם רב שמפרסם ד"ת בעלוני שבת איך הדבר מותר וענה לי שאם לא יפרסמו את הד"ת עם הפרסומות יהיה ציבור גדול שלא ילמד כלל וזה לכאורה תמוה משום ש:

1)בדיעבד יוצאים יד"ח והגית בו יומם ולילה בקריאת שמע.
2)אין קטיגור נהיה סנגור.
3)אין אומרים חטא כדי שיזכה חברך ונראה לי ק"ו שאין אומרים החטא את חברך כדי שיזכה
ואם באמת הרב יאמר שמותר לפרסם שם ד"ת האם יהיה מותר לשים ספרי קודש בשירותים ציבוריים ובבית הכסא בבית כנסת כדי לזכות את הציבור בלימוד תורה?

תשובה:
אחזק את שאלותיך: יש פרסומות מסחריות עם הצעות מחיר. יש פרסומות של טיולים בחו"ל, כולל נסיעות בספינות בשבתות וחגים וכד', יש עלונים הכוללים דרשות של דופי המערערות את יסודות אמנתנו, איך מותר להכניס אותם לבתי הכנסת? יש תמונות של נשים הנצבות לפני המתפללים באמצע התפילה האם הדבר מותר? יש עלונים שאינם מקפידים להדפיס שמות קדושים ופסוקים שלמים ואח"כ העלונים נשלחים לגריסה.

לא הרבנים אשמים בכל אלו אלא העורכים. צריך אפוא לעשות סדר בעלונים שפעמים מספרם רב יותר מהמתפללים.
 
שאלה:
בהמשך לשאלה, ששאלתי את הרב:
לא הבנתי את תשובת הרב ולא הביישן למד, מה זאת אומרת שלא הרבנים אשמים אלא העורכים, הרי הרבנים יודעים שזה מה שהעורכים עושים ובכל זאת הם כותבים שם, ואם העורכים היו שמים תמונות פרוצות עדיין היה על הרבנים להמשיך לכתוב שם דברי תורה ולהאשים את העורכים?

תשובה:
ואם הרבנים לא יכתבו יהיו פחות פרסומות ופחות דרשות של דופי?
 

שאלה:
בהמשך לשאלה ששאלתי את הרב: איך הרבנים כותבים בעלוני שבת אשר יש בהם שטרי הדיוטות? (הרב ענה לי את התשובה הבאה:
"ואם הרבנים לא יכתבו יהיו פחות פרסומות ופחות דרשות של דופי? ע"כ")

לא זכיתי להבין את תשובות הרב, ולימדנו הרמב"ם לתלמידים קצרי דעת כמותי, שלא יאמרו לרבם שהבינו אע"פ שלא הבינו אלא יחזרו וישאלו אפילו כמה פעמים, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים אלא הרב יסביר להם את עומק ההלכה (רמב"ם הלכות ת"ת ד,ד).

אני מבין שהסיבה שהרב כותב בעלוני שבת אע"פ שאסור לקרוא בהם, והם מכשילים את הציבור היא שאם כבוד הרב לא יכתוב שם אז המצב רק יחריף. ויש להבין, לכאורה לפי גישה זו אם יהיה מכרז להפעלת קניון בשבת, טוב יהיה שאחד מגדולי הדור יתמודד במכרז ובעז"ה יזכה, וודאי שיוכל להפעיל את הקניון בצורה הלכתית טובה יותר מאשר איש עסקים חילוני, ובכך למעט באיסורי שבת שיעברו ציבור הקונים בקניון בשבת. ויהיו בקניון שיעורי תורה (אך על איסור קניה בשבת לא ידבר מאומה).

ועוד יש לשאול, הלוא ודאי הוא שאם ח"ו היו תמונות של נשים פרוצות בעלון הרבנים היו לפחות נמנעים מלכתוב שם אם לא היו מקימים קול זעקה – ומאי שנא מנידון דידן?

חשבתי בעניותי על פתרון אחר, והוא שכל הרבנים הגדולים שכותבים בעלונים - כדי למעט בנזק שיש בעלון, יפסיקו לכתוב בעלונים ויפרסמו גילוי דעתם, דעת תורה, שאסור לקרוא בעלונים אלו. בעקבות כך, ודאי שכל יהודי שחש לדברי חכמים ימנע עצמו ובני ביתו מקריאת עלונים אלו, וכמו כן הגבאים היר"ש יגנזו את העלונים. ואין לחוש למי שאינו חש לדברי חכמים וימשיך לקרוא את העלוני שבת (אע"פ שאולי מצבם ידרדר) ובגללו להחטיא את עם ישראל הקדוש.

תודה רבה לכבוד הרה"ג, ואבקשו שלא יכעס עליי ועל קוצר דעתי. כמו כן, אם כבוד הרב סובר שאיני רואה את המציאות נכוחה, אשמח אם יוכל להדגים ולהוכיח את נחיצות עלוני השבת והתועלת שבהם.

תשובה:
אתה מתמקד בנושא שטרי הדיוטות שאינו חמור כל כך כי אדם יוכל לקרוא מודעות אלו ביום חול ולא רק בשבת וכל העתונות גם הדתית על גווניה מלאה מודעות כאלו ורבנים מפרסמים שם מאמרים.

אני הצגתי בעיה חמורה יותר והיא תוכן המודעות (כגון הפלגה באוניית פאר לאיים הקריביים לחוג שם חג והכל הוא ל"מהדרין"...), ותוכן המאמרים בחלק מהעלונים המכיל דרשות של דופי המערערים את עקרי האמונה.




 




מאת: אליהו.א.ד
10:37 | 2/23/2011

לאסף, כך נראית 'מחאה' בציונות הדתית:


"המכנה המשותף לציונות הדתית


נערך על ידי הרב

אם נשרטט את גבולות המחנה הדתי הציוני, נוכל להגדיר את המשותף. הגבול מצד אחד הוא המחנה החרדי, המתבדל לעצמו, ומצד שני - אלו שמכנים את עצמם כלא דתיים. ומכלל לאו אתה שומע הן. לאמור, כל מי שמגדיר את עצמו דתי לא חרדי הוא בכלל המחנה הציוני-דתי (כי למיטב הבנתי אין ציבור דתי שאינו חרדי וגם אינו ציוני).
הווה אומר, הציונות הדתית גבולותיה ממימד ועד כהנא, מהר המור ועד הישיבה בראשותו של הרב שרלו.
כל המחנה הזה מאמין בד' ובתורתו.
כל המחנה הזה רואה בתקומת מדינת ישראל מהלך אלוקי, שלב גדול בתהליך הגאולה.
כל המחנה הזה שואף לחיזוקה והצלחתה של המדינה בכל המובנים.
כל המחנה הזה שואף להיותה של ישראל מדינה יהודית של כל העם היהודי בכל הארץ, הקוראת בשם ד' אלוקי ישראל ומונהגת על פי התורה בשלמותה.
יש חילוקי דעות לגבי הדרך אל המטרה, אך המטרה הכללית משותפת. יש דגשים שונים במטרה עצמה, אך המטרה הכללית מוסכמת על כל המחנה הציוני הדתי.
כולם שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך של הציונות הדתית: תלמודי תורה ציוניים, בתי ספר תורניים ודתיים, ישיבות, אולפנות ותיכונים דתיים".
 
בדרך מרן הרב קוק
אולי אפשר להגדיר את המשותף של כל הזרמים הללו - כל ההולכים בדרכו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דרכו של מרן הרב היתה גדולה ורחבה מאוד. יש המדגישים חלק אחד מדרכו ויש המדגישים חלק אחר. הרב היה גם דתי מאוד, גם לאומי מאוד, גם אומני מאוד, גם שמרן וגם חדשן..."
 

 
 

 
מאת: .ניב
06:34 | 3/1/2011

דעת 'רבם'


מענין מאד, רבם הנערץ (אורח משפט או"ח סימן לה) התנגד לעירבוב נשים וגברים בבית הכנסת. כנראה משם דקדקו רבני-סוציולוגי הצה"ד: "הב"ע? בבי כנישתא, אבל ב"עבודה" איכא מצוה טפי!" אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק ואח"כ הם זועקים שגם הם מבטאים 'דעת תורה' כנראה הם מתכוננים לפורים הממשמש ובא



שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות |