בהרצאה ששמעתי מאת הרב ד"ר שלום סרברניק שליט"א מראשי "ערכים", הוא אמר כי גם התורה וגם העולם הם "יצירי כפיו" של הקב"ה ולכן יש להם מאפיינים משותפים, אשר אחד מהם נקרא 'קוהרנטיות' או בתרגום לעברית – 'לכידות'. זאת אומרת גם המדע המתאר את המציאות הגשמית מחולק למדעי משנה – פיסיקה, כימיה, ביולוגיה וכו' – אך לא תיתכן סתירה בין חוקי מדע אחד למשנהו. וגם התורה המחולקת לתורה שבכתב ולזו שבע"פ וגם לרבדים שונים של פרד"ס ולמסכתות שונות וכיוצא בזה, לא יתכן שתיווצר סתירה מהותית בין חלקיה השונים, ולכן תמיד עסוקים לומדיה בתירוץ וישוב קושיות של סתירות לכאורה.
לכן, לדעתי, ההשקפה הדתית לאומית לא יכולה להיחשב כהשקפה יהודית נכונה ואמיתית מכיון שהיא מלאה סתירות ופירכות ללא כל גבול ולאין מספר. למשל, כיצד יתכן שעל מלך מסוים ממלכי ישראל בתקופת התנ"ך נאמר "ויעש הרע בעיני ד'" עם כל התוצאות הנובעות מכך (נבואות קשות ועונשים פרטיים עבורו וכללים עבור העם בתקופתו), ואילו על מנהיג ציוני שמעשיו דומים, אומרים הד"לים שהוא "שליח ההשגחה העליונה" לגאולת ישראל ומתייחסים אליו בהערצה ובהתרפסות למרות חטאיו ופשעיו וגם דעותיו הנלוזות. ובעת צרה אינם פונים לפעול בדרך התורה כפי שהיתווה וכתב במפורש הרמב"ם (חזרה בתשובה, צום ותפילות), אלא נוטים לפעול ע"פ דרך הטבע ובשיטת "כוחי ועוצם ידי"– "תנו לצה"ל לנצח!" וכו'.
ואלו הן רק דוגמאות אחדות מיני רבות לסתירות בין דרכם והשקפתם ובין דרך התורה האמיתית כפי שניתנה בסיני.
שהתנגדו לתיאוריה החדשה בטענה כי היא עומדת בסתירה לקונספציות יסודיות בפיזיקה הקלאסית (ה"ניוטונית"). במרוצת הזמן עלה בידיי הפיזיקאים להוכיח (באמצעות כלים מתמטיים) את הלכידות המושלמת בין שתי האסכולות ומסתבר כי הן משלימות האחת את רעותה בתיאור היקום ובוודאי אין שום סתירה ביניהן.
הצינות הדתית, בהשאלה, מבוססת על דרך חשיבה וטיעון שהיא ביסודה אי רציונלית. בהקשר זה, היא מזכירה את הנצרות. שניהם מקבלים את התנ"ך בתוספת פילוסופיה חדשה הנוגדת את חוקי התורה. לענ"ד, השילוב המסוכן הזה גורם סילוק דעת מוחלט לא רק במישור הרוחני אלא גם בתחומים אחרים בחייו של הדתל"י.
ראשית- הצגתם של הרצל וחבריו לתנועה הציונית כמי שלא באו אלא להציע דרך טובה ומעשית יותר לרכישת קרקעות א"י מאשר זו של הגר"ש מוהליבר וחבריו בדור שלפני הרצל היא שקר גס משום שהיא מציגה אותם כבעלי מטרות גשמיות גרידא בעוד שבמדינת היהודים של הרצל ישנן מטרות רוחניות מוגדרות היטב כמו שהרבנים יהיו כלואים בבתי הכנסת ולא יתערבו כלל בהנהגת המדינה ושנישואי תערובת והתבוללות יהיו דבר לגיטימי לגמרי ויוכרו באופן רשמי במדינה. ומהקונגרס החמישי אושר שהציונות תעסוק בחינוך ובשאר ה"צרכים הרוחניים" של האומה. מי שמשווה מטרות אלו של התנועה הציונית למטרותיו של בר כוכבא ואף גרוע מכך למטרותיו של משה רבנו ויוסף הצדיק הוא או רשע גמור או מלגלג על דברי חז"ל (או שניהם יחד) ומתעלם לגמרי מההיסטוריה היהודית. עצם העובדה שרבי עקיבא חשב כי בבר כוכבא ישנן תכונות המאפשרות לראות בו משיח מראה כי בר כוכבא היה רחוק מהרצל באישיותו מרחק שאינו כלל בתפיסתנו.
ולשאלתך מה רע בהגדרה "שליח ההשגחה העליונה" התשובה פשוטה: לכל שליח בעל מטרות חיוביות בעם ישראל ישנן הגדרות ברורות הנוגעות לשליחותו. אם הוא עומד בהן אזי הוא שליח חיובי הפועל לטובת כלל ישראל ולטובת שליחותו. אם אינו עומד בהגדרות ואינו ראוי לשליחות מצד אישיותו או מצד מעשיו הרי אינו שליח חיובי מאת ה' ואם נתמנה או תפס הנהגה על ציבור מישראל הרי שליחותו היא בבחינת עונש לאלה שבחרו בו וככזו צריך להציג את שליחותו. ברגע שלוקחים אדם כמו הרצל אשר מצד אישיותו ומצד מעשיו אינו ראוי אפילו להיות שליח ציבור בביכנ"ס להוציא ידי חובה עשרה מתפללים ומציגים אותו כמי שראוי לתפקיד החיובי של הנהגת עם ישראל והחזרתו לארצו (תפקיד המיועד לשליח הראוי ביותר-משיח צדקנו) זהו שקר גס והטעיה נוראית המראה כי כל הגדרים וההגדרות הכתובות בחז"ל וברמב"ם בהלכות מלכים נכתבו לחינם ואינן כי אם פיטוטי מילי בעלמא ואין לך גילוי פנים בתורה שלא כהלכה גדול מזה. האם דבר של מה בכך הוא להציג את פרעה כ"שליח ההשגחה העליונה" לגאול את עם ישראל מהשיעבוד במצרים?? מדוע בני ישראל לא הסתפקו בכך שמשה יגיד להם אני שליח ההשגחה העליונה?? מדוע כשמשה מקבל את השליחות מהקב"ה הוא מבקשו שיכין אותו לקראת הדרישות והחקירות של עם ישראל ולא נחה דעתו מכל האותות והמופתים שהקב"ה מצייד אותו בהם??
מדוע כל הספרים העוסקים בהרחבה בנושא הגאולה לא מדברים על אף שליח של ההשגחה העליונה זולת משיח בן יוסף ומשיח בן דוד?? מדוע אף אחד מהם לא מדבר על שליח אתאיסט ומשומד כמו הרצל כחלק מתהליך הגאולה עד כדי כך שרבני הצה"ד צריכים לספר בדיחות כמו שכשחז"ל מדברים על העוף המכונה שרקרק (חולין ס"ג.) הם מתכוונים להרצל...(הר' עוזי ביננפלד בשם הרצי"ה קוק)??.
בברכה, יואל.
ראשית, ידע בסיסי בהיסטוריה ילמדך כי רבני חיבת ציון נפטרו והלכו לעולמם שנים לפני שמאן דהו בכלל שמע את השם הרצל (היחיד שהיה אז בחיים והיה כבר בשלבי גסיסה כשקמה התנועה הציונית, ובקונגרס הציוני השני כבר שבק חיים לכל חי הוא הגר"ש מוהליבר ז"ל, וממטרותיו הרוחניות של הרצל לא ידע כלל כפי שפשוט למעיין בצוואתו שהוקראה אחרי מותו בקונגרס הציוני השני בבזל.).
שנית, להלל רשע ולומר עליו צדיק גרוע בהרבה מאשר להתרפס בפניו כי ההתרפסות יכולה להיות מאונס אבל הילול רשעים שלא בפניהם אינו נעשה מאונס כלל!!
התורה היא זו שקובעת מה שלילי ומה חיובי וממילא כשמישהו בא עם שיטה ובשורה כלשהי בהתאם להגדרות התורה נדע כיצד להתייחס לשליחותו ואם היחס של התורה לחטא יחיד של ישראל הוא שלילי אזי מי שמייצג שיטה שמטרתה להחטיא את כלל ישראל ולהפכו לעם חוטא באופן תמידי הינו שליח לשלילה במלוא מובן המלה.
יתר על כן- גם במובן הגשמי הרצל וחבריו לא תרמו מאומה. ידע בסיסי בהיסטוריה (אפילו זאת של משרד החינוך) יראה לך כי כל שיחותיו של הרצל עם הסולטן התורכי או עם הקיסרות הגרמנית לא הניבו שום תוצאה או התקדמות חיובית באשר לרכישת קרקעות בא"י. גם אחרי מותו של הרצל היה יחס התורכים לציונות ולמנהיגיה עויין ביותר והם אף הוגלו לקושטא ע"י השלטון התורכי כאן בא"י. גם אח"כ שנוצרה האשליה המדומה של תמיכת הבריטים בתנועה הציונית ע"י הצהרת בלפור עשתה הציונות הכל כדי לטרפד את הצהרתו של בלפור ולהופכה לספרים לבנים אשר התנגדו בתכלית להקמת מדינה עצמאית בא"י. מי שמבחינה "גשמית" היה הזרז הגדול ביותר להקמת המדינה למרות הכל היה אדולף היטלר שאפרם של מילוני היהודים ששרף למוות היה קלף השכנוע הגדול ביותר של התנועה הציונית מול אומות העולם (ראה על כך בספר "ועדת החקירה האנגלו אמריקנית" בו מובאים הפרוטוכלים של עדויות ראשי הציונות בדבר "זכותם" למדינה בפני הועדה ואין עדות אחת שם שהטענה המרכזית שלה ל"זכות" זו היא חורבן יהדות אירופה ע"י הנאצים). כיצד (ואבקשך לענות בכנות) היית מגיב לו היית נכנס לבית חברך היהודי ורואה תמונה מוגדלת של היטלר במרכז ביתו ומעליה הכתוב: שליח ההשגחה הנפלא??
בברכה, יואל.
שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר (בראשית יז א, ולעיל ו ב). ויתפרסמו הנסים הנסתרים בענין הרבים כאשר יבא ביעודי התורה בענין הברכות והקללות, כמו שאמר הכתוב (דברים כט כג כד) ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם, שיתפרסם הדבר לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם. ואמר בקיום וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ועוד אפרש זה בעזרת השם (ויקרא כו יא):
כך שגם אחרי שאני יודע שדבר מסוים הוא מאת ההשגחה אני צריך לזהות אם הוא מענין השכר או מענין העונש ואם הוא מענין העונש ודאי שאיני יכול להזדהות עמו או להתייחס אליו בצורה חיובית. לכן על אף שחורבן ביהמ"ק גם הוא היה מאת ההשגחה העליונה אנחנו חייבים להתאבל עליו ולהתענות גם אלפיים שנה אחרי כן ואם מישהו מחולל תנועה שמטרתה לעקור את עם ישראל ממורשתו ומאלוקיו אני חייב להתייחס אליו בצורה שלילית ביותר ואם אתה מזדעזע מתמונת היטלר בביתו של יהודי אתה צריך להזדעזע כפל כפליים מתמונה של הרצל בביתו של הרצי"ה קוק ולהזדעזע עוד יותר מזה שאדם שרצה שלא ייזכר שם ישראל עוד יוגדר כ"נשמה פלאי פלאים" וכצדיק ויהודי הגון ע"י הרצי"ה קוק ויושווה למשה רבנו וליוסף הצדיק ע"י תלמידו הר' אורי שרקי.
המשוואה האומרת כי בא מאת ההשגחה=דבר טוב היא משוואה הכופרת ביסוד האמונה הנ"ל שהביא הרמב"ן אשר הוא אחד מי"ג עיקרי האמונה שמחוייב כל יהודי להאמין בהם.
בברכה, יואל.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" כלומר כל מציאות הנתונה לפני האדם יכולה להיות תחת ההגדרה"חיים וטוב" או "מוות ורע" דהיינו על אף שהכל בא מאת ההשגחה ישנה חלוקה ברורה בין הדברים. ומכאן גם תקבל תשובה להגדרת המושג טוב. טוב=חיים דהיינו שאור ה' המתגלה המחיה כל בריה הוא הטוב האמיתי וא"כ כל מחשבה, דבור, מעשה, הרהור הלב שיש בהם להמשיך את אורו ית' עלינו בצורה הישירה ביותר והמלאה ביותר הינה טוב. וכל פעולה שיש בה כדי לצמצם או להמעיט את האור או להסתירו הינה רע.
בברכה, יואל.
בעז"ה
ליואל שלום,
אני מעריך שאתה יודע שבעל ה'אם הבנים שמחה' הציע כי השרקרק מרמז לרשעי ישראל המבשרים את הגאולה (עמ' קלב-ג אם אינני טועה). אתה יכול לטעון שגם הוא סיפר בדיחות.
אין צורך להפנות לדף העוסק ברב טייכטל, קראתי אותו ולא השתכנעתי.
ובדומה לרצי"ה קוק גם הוא לא הביא סימוכין כלשהם לדבריו אלא שבכ"ז יש הבדל ביניהם כי הר' טייכטל הי"ד גם אחרי הצעתו לא מתכוון לומר כי אם שכפי שבגמ' הסימן לקריבת ביאת המשיח הוא דווקא ע"י פעולת עוף טמא כך גם ההתעוררות של הרשעים יכולה להיות סימן לקריבת הגאולה האמיתית אבל הרשעים נשארים רשעים והשרקרק נשאר טמא. ולעומתו אצל הרצי"ה קוק כמו אצל אביו הרשעים הפכו לצדיקים ולמנהיגי האומה ואם היה השרקרק מצוי בזמננו אין ספק כי הוא היה מוגש בסעודת הצהריים בישיבת מרכז הרב ולו רק בגלל ש"זכה" לבשר על הגאולה הקרובה.
ועם ישראל המאמינים יודעים כי בשורת הגאולה הנוגעת אלינו היא אך ורק בשורתו של אליהו הנביא. ומעופות טמאים שלא לחינם נקראו בחז"ל (שם בגמ' בחולין אודות השרקרק) "קוק" וכן מאנשים בעלי דעות טמאות העונים לשם זה נשמר ונזהר כמו מכל דבר טמא כפי שהזהירה אותנו התורה ונתעב כל מצדיק רשע ומרשיע צדיק בדיוק כמו שהקב"ה מתעבם.
בברכה, יואל.
לאור זאת, כיצד אפשר לטעון מבחינה רציונאלית כי הוא שליח ה' ? הרי אם זה היה נכון כטענת הצה"ד ההגיון מכתיב כי בשמים תובעים מאיתנו להמיר את הדת. (וזה מבלי להתייחס לעצם הרעיון הכפרני של יציאה מן הגלות בזרוע בשר).
וגם אם לא היה כותב כל זה הרי עדיין התורה אוסרת להתחבר לרשעים בשום עניין, אפילו לא לדבר מצוה (המונח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" קיים רק אצל הגויים). וכל המתחבר לרשע אפילו לא הולך בדרכו עדיין מקבל פורענות כיוצא בו.
הוא לא נכנס לספר לו כיצד הוא מחטיא את הרבים בקיסריה ועוד מתעד את זה לדורות על dvd.
הוא מוכנס ע"י אחד מהמביאים והמוציאים שבמשפט אחד מתאר לו את שב"בייקי כחזן או פייטן המזכה את הרבים בשירי קדש ואז הוא מקבל ברכה והצלם מתעד את זה. כל הסיפור לא אורך יותר משתיים שלש דקות.
אח"כ אולי תראה את המביא והמוציא יושב בקיסריה בהופעה או מראיין את שב"בייקי ב"קול ברמה" אבל אין כאן שום הסכמה של הגר"ע יוסף למעלליו של שב"בייקי אלא ניצול מעמדו של הגר"ע יוסף ע"י חלק מהמקורבים אליו לקידום מטרותיהן האישיות ואין אהבת הבצע של גיחזי גורעת מקדושתו של אלישע.
כנ"ל לגבי קול ברמה- מי שמספק לגר"ע יוסף את המידע באשר לפעילות התחנה הם אותם אנשים מחטיאי הרבים העומדים מאחרי התחנה כך שאין זה פלא כלל. דבר נוסף, מבחינת הגר"ע יוסף התחנה מיועדת לקירוב רחוקים ולכאלה שגם כך שוחים בביצת ynet ו-walla רוב שעות היום. על כך שהם משדלים גם את הציבור החרדי להיות ממאזיניהם הם לא מספרים מאומה לגר"ע יוסף. (האם ב"פורת יוסף" או ב"חזון עובדיה" או ב"יחוה דעת" או בכל מקום תורני בו מכהנים פאר בניו ותלמידיו של הגר"ע יוסף ממליצים או מתירים לתלמידיהם להאזין ל"קול ברמה"?? דוק ותשכח כי כל מי שדברי הגר"ע יוסף מנחים את אורחות חייו אינו מחזיק כלל את מכשיר הרדיו בביתו. לצערנו היום משתמשים בתמיכה חלקית ומסוייגת של גדולי תורה בתנועה כלשהי להכשרה גורפת של כל מעשיהם והוא דבר שקרי ולא נכון כלל.
בברכה, יואל.
שמטרתו להרוויח כסף וכשמדובר בתחנת רדיו הרווחים תלויים בעיקר מהפופולריות של התחנה דהיינו כמות המאזינים וכדי להגדיל את כמות המאזינים עד כמה שאפשר מציעה תחנת קול ברמה תכנים ירודים בתכלית ותכניות אקטואליה המוגשות ע"י בעלי דעות כוזבות המפטמים את מאזיניהם בשלל מאמרי ynet ו-walla ולא נחה דעתם עד שמעלים לשידור את ה"חכמים" הכותבים מאמרים אלה, ומציגים ומהללים את אלילי הזמר המורדים בהוראות הגר"ע יוסף בפרהסיה.
ומצד שני כדי להפיל ברשתם גם חרדים מגישים תכניות בהלכה ע"י מורי הוראה שאינם מוחים בפניהם על עוולותיהם כלל (אם כי יתכן ואינם יודעים על כך כלל).
ואם כי עוונם גדול העוון הוא של אנשי התחנה או של העסקנים מאחריה אבל אלה אינם מציגים דרך תורנית כלשהיא המצדיקה את מעשיהם ולכן קלקולם תלוי בצוארם בלבד. לעומת זאת בצה"ד הנחשבים לגדולי הרבנים כמו הר' שמואל אליהו עומדים על הבמה יחד עם אודי דוידי ושרים ביחד עם נערות המתנועעות מולם מצד אל צד ומעודדים את הבנות לשיר עמהם שירי תפלות וטפשות כמו "לא אל תדאגי ילדה הכל יהיה בסדר..." והרצי"ה קוק רוקד עם תלמידיו בערבוביה יחד עם בנות וכשאחד התלמידים מעוררו על חשש איסור שאולי יש בכך הוא משיב לו: "אם השכינה כאן גם אנחנו יכולים להיות כאן" (גדול שימושה-הר' רמר)...
מקווה שהדברים יותר ברורים עכשיו...
לגבי המיילים- קבלתי אותם ואשתדל בל"נ לענות לך עליהם בהקדם.
בברכה, יואל.
מצטלמים עם הגר"ע יוסף. האם זה יתיר לך ללכת בשבת הקרובה לאיצטדיון טדי לצפות בהם רודפים אחרי חתיכת עור עגולה במשך תשעים דקות?? או לקנות כרטיסים לפסטיגל הקרוב??
עם טענות כמו "בטח יש שם מישהו שיכול לדעת..." אי אפשר לעשות הרבה. כשתציג מישהו כזה שיודע ויידע את הגר"ע יוסף על מעללי שב"בייקי ואף על פי כן ואחרי כן ברכו הגר"ע יוסף שימשיך להחטיא את הרבים בהצלחה אז תוכל להקשות שוב את קושייתך. עד אז חובתתך וחובתי לדון לכף זכות את הגר"ע יוסף כי לא יברך את מחטיאי הרבים להצליח במעשיהם ולא יתמוך בהם כלל. (וכנ"ל לגבי "קול ברמה").
בברכה, יואל.
כל שכן שקטון אתה לדון לכף חובה שיודע מעשיו של שב"בייקי ואעפ"י כן מברכו ומחזק את ידיו להמרות את פיו ולהחטיא את הרבים על אחת כמה וכמה כשמדובר על השערה בעלמא ולא על מידע מוסמך שקבלת ממישהו שקרוב אליו שכך הם הדברים.(כך שלא באתי לפטור אותך בתשובה "לך תביא רב" אלא לומר לך כי ללא הבאת עדות מוסמכת לכך הינך דן לכף חובה על סמך השערה בעלמא).
לגבי שאלתך למה להצטלם עם שחקני כדורגל- הסברא פשוטה. הגר"ע יוסף הינו מנהיג של ציבור רחב שחלק גדול ממנו רחוק משמירת תורה ומצוות בכל אורחות חייו וחלק גדול ממנו מחכה בכליון עינים מתי יבוא שבת ואזכה להביט באלה שמוחם ברגלם וע"י שרואים כביכול חיבת רבם לאליליהם מוכנים הם לשלוח את ילדיהם לחינוך תורני ובמקום שתולדותיהם יהיו כיוצא בהם ניצלים רבים מהם והופכים לבני עליה. מאידך גיסא כשהדברים מגיעים ומתפרסמים גם בקרב שומרי תורה ומצוות ע"י אינשי דלא מעלי גורמים הדברים נזק בלתי הפיך ובחורי חמד מתדרדרים להעריץ שחקני כדורגל, אלילי זמר, ושאר מלאכי חבלה למיניהם וחבל.
בברכה, יואל.
יש הבדל גדול בין חוסר לכידות בהתנהגותו של אדם או ציבור לבין חוסר לכידות בדרך.
כל אדם בהיותו בעל בחירה עלול לנטות אחרי יצרו בכל רגע מחייו וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו וכבר הזהירו חז"ל "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".
אם מנהלי ערוץ הרדיו קול ברמה מצד אחד מציגים את הגר"ע יוסף כ"פוסק הדור" ומצד שני מגדלים ומפארים פושעים כמו יעקב שב"בייקי ושאר אלילי הזמר אשר מורדים בגלוי בהוראותיו של מורם ורבם אזי הסתירה היא בהתנהגותם. לעומת זאת אם הגר"ע יוסף היה מפאר את שוואקי ואת מעשיו מחד גיסא ופוסק איסור גמור על מופעיו של שב"בייקי מאידך גיסא זאת סתירה בדרך ובשיטה. בצה"ד השיטה מלאה סתירות וכשהשיטה מלאה סתירות אשמת המנהיגים ה"תורניים" של הציבור היא גם בכל הקשור לסתירות בהתנהגות כי כשהדרך מלאה סתירות אזי ההולכים בה וכל חייהם מלאים סתירות הרי התנהגותם היא תוצאה ישירה של הדרך עליה נתחנכו ולא תוצאה של בחירתם האישית ברע.
וראה בפירושו של המלבי"ם על סוף ספר שופטים [י"ט, כ"ב] בענין מעשה פילגש בגבעה שם מביא המלבי"ם שאלה שנתחבטו בה רבים באשר לעובדה שאנשי גבעת בנימין לא נענשו מן השמים בפורענות על מעשיהם הנפשע בעוד שאנשי סדום נטלו פורענות קשה מן השמים בעבור מעשה דומה לזה ומתרץ ע"י הסברת ההבדל בין אנשי סדום לאנשי גבעת בנימין וז"ל: "יש הבדל בין הרשע ובין החוטא, ר"ל כי אנשי סדום היה חטאם מצד השכל, כי חקקו להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם חיי המדיניות, וקבלו עליהם החוקים האלה למשפטים צדיקים, בל יעבר אורח דרך ארצם, והעובר ענוש יענש כפי נימוסיהם, ולא עשו מה שעשו מפני תאותם רק מפני נימוסיהם הנשחתות, לא כן אנשי הגבעה לא שכלם היה במעל הזה, ולא מפני חק ונימוס עשו זאת רק מפני תאותם..." .
בהקשר לדבריו אלו של המלבי"ם רדיו "קול ברמה" ושאר מחטיאי הרבים במסוה של "חרדים" הינם בבחינת אנשי גבעת בנימין אבל הצה"ד היא בבחינת אנשי סדום ועל כך התמקדנו הן ב"דת הציונות" והן בחומר המוצג כאן באתר.
לא התמקדנו בחסרונות וליקויים כאלה או אחרים של הציבור הדת"לי או היחיד מהם אלא בתוצאות ישירות של הדרכתם הסותרת של רבותיהם ושל דרכם ה"תורנית"
ואתן לך דוגמא אקטואלית לסתירה זו: בשבועות האחרונים התפרסם מכתב של רבני הצה"ד האוסר השכרת בתים לערבים כשמצד שני לפני כחדש הצביעו כל חברי "האיחוד הלאומי" על פי הוראת רבותיהם בעד חוק משאל עם שלפיו ערבי הוא מאן דאמר להכריע ולקבוע אם למסור שטחים מארץ ישראל לערבים או לא. יש לך חוכא ואיטלולא גדול מזה שאי אפשר להשכיר לו בית אבל אפשר להסכים שיהא קולו שותף בקביעה אם לוותר על כל שטחי ארץ ישראל??!!
בברכה, יואל.
כי גם כשיש צורך לפעול במצב מורכב באופן שתהיה תועלת מחד גיסא והפסד כלשהו מאידך גיסא צריך לומר חבל על כל הפסד ולו הקטן ביותר...
חז"ל חייבו את העומד על שפת הנהר ורואה אשה טובעת שחייב להצילה על אף שמדובר כאן בהיחשפות למראה לא צנוע ואם אינו עושה כן מחמת שמירת עיניו הרי הוא חסיד שוטה. אך אם לאחר שהצילה שמח על מה ש"זכו" לראות עיניו אזי איננו חסיד שוטה כי אם שוטה ורשע ללא שמץ של חסידות...
לגבי המאמר שציינת הוא אינו מדבר על הרצי"ה קוק אלא על תלמידו של אביו הרמ"צ נריה. ואסביר לך מה ההבדל. דעת תורה לא נקבעת על פי התנהגות הגדול במצב המורכב אלא עפ"י המושכל המופשט העולה מכל סוגיא וסוגיא למעשה ואשתמש שוב בדוגמא שאתה פתחתי תשובה זו. דעת תורה באשר להסתכלות בנשים לא תיקבע מהמורכבות של "הרואה אשה טובעת בנהר" אלא מדברי חז"ל במקומות רבים המזהירים מפני הסתכלות באצבע של אשה ואפילו בבגדי צבעונין שלה השטוחין על הכתל. למרות הלימוד המופשט ייתכן ויגיע האדם למציאות מורכבת בה יצטרך להתאים בין ההלכה המופשטת הנגזרת מן התורה לבין המציאות בשטח וכשתהיה סתירה כל שהיא בין ההלכה המופשטת למציאות בשטח שתחייב התנהגות אחרת מההלכה המופשטת יהא זה מצב דיעבדי של "הוראת שעה" שאין ללמוד ממנו מאומה על דעת התורה. זדונם הגדול של רבני הצה"ד הוא שהם ביטלו את ההלכה המופשטת והכניסו את המורכבות של עולם המעשה לתוך בית המדרש. הוראות שעה הפכו ליסוד פסיקת ההלכה ומתנהגים לפיהם גם במקום שאין שום חשש למורכבות זו. התוצאה היא שהם אבדו את ההגדרות המופשטות הבסיסיות ביותר בהלכה וכל דבר פשוט הפך אצלם למורכב וכשהגיעו עם היסוד המורכב למציאות המורכבת התוצאה היתה הרת אסון עד כדי כך שהציבור יצא לגמרי מכלל שליטתם ותורתם המורכבת של מייסדי שיטתם הפכה לאין ספור תורות מורכבות עוד יותר שכל אחד מרכיב עוד ועוד על פי נטית לבו והרגשותיו. לכן אני יכול להבין דעת הקב"ה על פי מה שגילה לי בתורתו ורק אחרי שאדע מה גילה לי בתורתו אדע כי מה שסותר את תורתו אינו דעת תורה ובמקרה הטוב יש לו מקום בבחינת "הוראת שעה". במאמר על הרמ"צ נריה לא האשמתי אותו בהתנהגותו המתוארת שם. הוא זה שמאשים את עצמו ומתוודה על פחיתותו. אך לא עושה זאת בצורה שתמנע מתלמידיו ללכת בעקבותיו אלא מודה על כך בסתר בפני אדם אחד (אם כי גם זה חידוש כשמדובר ברבני הצה"ד).
בס"ד
היום הכל 'או שחור או לבן', אם יש לך איזשהו קשר הרי שאתה מעניק הכשר 'גלאט למהדרין', ועל כן לשיטת ההמון הנבער אם אחד מגדולי ישראל שליט"א אינו מסכים ל-100% מהנקודות שישנו בארגון מסוים או בדרך מסוים עליו להדיר רגליו ממנו לגמרי כדי שלא יאמרו שהוא מכשיר אותו לגמרי. ולאידך גיסא, אם יש 1% שיתוף פעולה זה מורה על 100% הסכמה.
זה שההמון מתייחס לזה כך, אינו מחייב כמובן את גדולי ישראל לנהוג כן.
המתימרות לפעול על פי דעת תורה הוא נושא ארוך ומורכב גם מבחינה תורנית וגם מבחינת הכרת המציאות בשטח מכדי שאפשר יהיה למצותו בצורה המניחה את הדעת במסגרת פורום אינטרנטי.
הציטוט שהבאת מהמכתב המקורי אינו קשור כלל לטענתי שכן שם המכירה גורמת לסכנת נפשות ולא להיפך.
לגבי ש"ס, לא אמרתי שתמיכת ש"ס בחוק משאל עם נתמכת בפסקו של הגר"ע יוסף המתיר למסור שטחים במקרה של מיעוט שפיכות דמים. אינני דובר ש"ס וב"ה שאין לי כל חלק בהחלטות המתקבלות על ידם וכל קשר אליהם אבל לענ"ד הסברא היא שממילא גם ללא מישאל עם הכח להחליט על הקרקעות הוא בידי מומרים לתיאבון ולהכעיס שהם רוב מקבלי הדעות בעם ובשילטון לצערנו כך שאין כל כך נפק"מ אם ישאלו את השליטים המומרים או את בוחריהם המומרים מה לעשות עם א"י.
בברכה, יואל.
לבין מיעוט שפיכות דמים שאפילו במקום ספק דוחה את כל התורה כולה (חוץ משפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה) כך שאין סתירה בין ההיתר למסור שטחי א"י במקום ספק פיקוח נפש לבין איסור למכור שטחים במקום הפסד גדול או שעת הדחק.
דבר נוסף: התורה לא תדרוש מגוי מה שאינה דורשת מישראל ואם מגוי דורשים שבע מצוות בני נח תבין לבד בקל וחומר מה יחס התורה ליהודי שאינו שומר שבע מצוות בני נח (כל ראשי ממשלת ישראל ביחד מה' באייר תש"ח ועד היום לא מגיעים לשבע מצוות בני נח)
וכבר הבאתי בדת הציונות ח"א דברי מרן ה"אבני נזר" ביו"ד סי' קכו' שליהודי מומר (אפילו לתיאבון שעדיין הינו בכלל ישראל) אסור לדור בא"י מדאורייתא ועובר על לאו ד"לא ישבו בארצך"...
אז עד שאתה מחפש אצל הפלסטינאים את שבע מצוות בני נח תבדוק את ה"צדיקים" שמפארת הצה"ד בתור "מלכות ישראל" שלא הגיעו אפילו לדרגת הבהמות הטמאות בתיבת נח אשר הכירו בבוראם...
בברכה, יואל.
אין לי בעיה עם עצם העובדה שמפרסמים פסק שאוסר להשכיר בית לנכרים בא"י באופן שצריך יהיה להציג פסק דומה של הגר"ח קנייבסקי או גדולים אחרים בנושא. אני מדבר על כך שהמניע להוצאת פסק זה הוא לא הוראת הפוסקים אלא רגשות הציבור הדת"לי כלפי הערבים. ושאדם פועל על פי רגשות הסתירות שימצאו במעשיו הן רק ענין של זמן. הרי הם מדברים על הסכנה שהערבים נטמעים בתוכנו אבל אין להם שום בעיה לשלוח את מיטב בנותיהן לשירות לאומי בבתי חולים במחיצת ערבים בניגוד גמור לפסק של כל גדולי ישראל כולל רבם ה"נערץ" הר' מרדכי אליהו.
ולגבי ש"ס- הגר"ע יוסף לא מתנגד כלל למסירת שטחי א"י לנוכרים במקום שהדבר יכול למעט שפיכות דמים וגם ללא משאל עם אין הדבר בידי ש"ס למנוע מסירה כזו גם במקום שאין זה ממעט כלל שפיכות דמים מפני שחוקי סדום השולטים במדינת ישראל לא נותנים לשום שיקול של דעת תורה להנחות את מעשיהם ותמיכתם בחוק כזה או אחר לא באה מתוך אידיאולוגיה מסויימת אלא מתוך טקטיקה פוליטית שמטרתה לוותר במקום אחד כדי להרוויח או למנוע הפסד במקום אחר.
בברכה, יואל.
לעיל בד"ה: "גם הגר"ע יוסף אומר חבל". ותבין שיש הבדל בין מפלגה שבאופן עקרוני מציגה את עצמה כמחוייבת לדעת תורה אך המורכבות של המציאות בו היא נמצאת גורמת להם לעתים לפעול או לדבר שלא כדעת תורה כלל (ואינני בא להמעיט בחומרת הדבר) לבין מפלגה אשר מראש (הרבה לפני שנקלעת למצב מורכב כזה או אחר) מצהירה כי אין לה שום מחוייבות לדעתם של גדולי הדור או זקני רבני הציבור שאותו היא מייצגת ולא הם יכתיבו לה מה לעשות.
לגבי מכתב הרבנים ודעת הגר"ע יוסף אתה מנסה לעשות השוואה בין שני נידונים שאינם דומים כלל. מגורי גויים בתוך ציבור יהודי הם ענין אחד וסכנה של של סכסוך מדיני בין מדינה למדינות רבות בעלות יכולת השמדה המונית המקיפות אותה מכל גבולותיה, כך שהפסק השונה בנידון הראשון אין בו כדי ללמד כלל על הציור השני באופן שתקשה לך הפסיקה השונה בשני המקרים.
בברכה, יואל.
לחוסר הלכידות הדת"לית בשרשה.
אתה מצהיר ששום דבר בעולם הזה אינו מושלם זולת הקב"ה ית"ש ושורה אח"כ בא בטענה כי התורה אינה מושלמת וכי כל אחד יכול לטעון לכאן ולשם ולהוציא ספר ועד אין קץ אי אפשר לעמוד על התורה בשלמותה.
אם כן הנך טוען שהקב"ה למרות היותו מושלם הוריד לעולם תורה לא מושלמת ומלאה סתירות שאי אפשר לעמוד על אמיתותה כלל. אבל האמת היא כי משלימותו של בורא עולם נגזרת שלימותה של תוה"ק ובה תוכל למצוא הגדרות מדויקות ותשובות לכל שאלותיך: מי הוא יהודי? ומהי מצות ישוב א"י? מיהו צדיק ומיהו רשע? מהי גלות ומהי גאולה? ואם מאן דהו בע"פ או בכתב יציג דעה שאין לה מקור בתורתו של הקב"ה וכל שכן הסותרת את הנאמר בתורתו הרי לך שדעתו אינה שלמה ואינה נובעת מתוה"ק וחלקם של ספריו על כל סדרותיהם הוא עם ספרי הצדוקים והקראים, הנוצרים והשבתאים, הרפורמים והקונסרבטיבים ושלל אלו אשר רוממות שלמות הקב"ה בגרונם ותלונותיהם על "חוסר שלימותה של התורה" בידם. ואם חפץ אתה בבירור אמיתי אין צריך לכך זמן אינסופי אלא בדיקה יסודית ופשוטה אשר נעשתה עבורך כבר ב"דת הציונות" בה תוכל לראות כי ישרים דרכי ה' ולהחליט אם חפצך להיות בבחינת "וצדיקים ילכו בם" או בבחינת "ופושעים יכשלו בם".
בברכה, יואל.
לא סותר כהוא זה את המהירות בה ניתן לעמוד על אפסיותה של כל שיטה המתיימרת בזיוף ובשקר לדבר בשמה. ולזאת היתה כוונתי.
בברכה, יואל.
... בהשקפה הדתית-לאומית.
בהיותי נערה המתחילה לעמוד על דעתה ולגבש את השקפתה, השתתפתי בחתונה של בת משפחתי מן המגזר הד"לי. קרוב של הכלה, מראשי גוש אמונים, הוזמן לשאת דברים. הלה הידוע כאחד מתלמידי החכמים בציבור זה, הביא מפרשת אותו שבוע, את העובדה שהקב"ה מנע מאברהם אבינו להוציא את יצחק בנו מן הארץ, כהוכחה להצדקת דרכה של תנועתו תוך פלפולי פלפולים שונים ומשונים, כאשר הוא "שוכח" כי בפרשיות השבוע הבאות, הקב"ה בכבודו ובעצמו מורה ליעקב אבינו ע"ה לעזוב את הארץ ולרדת מצרימה. ועובדה זו סותרת את כל פלפולי ההבל שלו בדרשתו כעת.
הייתי המומה, אך מכיון שידעתי כי בקי במקרא כמוהו לא שכח את הנאמר בפרשיות הבאות, הגעתי למסקנה כי הוא וחבריו מנסים באופן שיטתי לנצל כל בדל של ציטוט מספרי הקודש, כדי שיתאימו להשקפתם למרות שההסברים שלהם לציטוט הנ"ל אינם עולים בקנה אחד עם הנאמר במקום אחר בתורה. ואכן מאז אני עוקבת בעניין אחר התנהלותם של חוגים אלה ושמה לב פעם אחר פעם כיצד חוזרים הם על חוסר עקביותם ההשקפתית.
שמעשים מסויימים (בין של מנהיגי העם ובין של פרטיים) עשויים להיות בתקופה היסטורית מסויימת אסורים באופן החלטי ואילו בתאריך אחר "מותרים" ואף "ראויים לשבח" בפי קברניטי "הדת הלאומית" וזה סותר את העיקרון ביהדות ש"זו התורה לא תהיה מוחלפת".
וחוץ מזה האם, לדעתך, יש איסור ללמוד תנ"ך בבתי הספר וללמד את הפשט ששם מודגש בפירוש שאישים מסויימים חטאו והחטיאו את העם כפי שהתריעו הנביאים בשליחות הקב"ה וכפי שכתוב בספרים?.אין ל"דיין" אלא מה שעיניו רואות!
בגמרא מסכת ברכות: (דף כח עמ' ב): מנעו בניכם מן ההגיון והושיבם בין ברכי תלמידי חכמים. ופרש"י מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא.
ויש מפרשים 'הגיון' על שאר חכמות.
שואל החת"ם סופר (בדרשותיו ח"א עמ' קיב באריכות,והועתק חלקית בספרו על התורה 'תורת משה' פרשת בשלח) על ההבדל למה אסור ללמד לבנים מה שמותר לעצמו לדעת את התנ"ך וגם החכמות שהם לתועלת להבנת התורה.ומסביר,כי קודם שומה עלינו לקבוע בלב בנינו אמיתת התורה כפי שלמדונו חז"ל בש"ס {והושיבם בין ברכי תלמידי חכמים} ורק אח"כ ללמוד את התנ"ך כפי דרשות חז"ל.
ומסביר בזה את הפסוק ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים,למה לא הקדים הקב"ה לפני מתן תורה, שהיא מעלה גבוהה, קודם ללמד לישראל שהיו עבדים במצרים מבלי נימוס את הדרך ארץ הפשוט מהפלשתים המנומסים, כי קרוב הוא אותו דרך ארץ לדרכיהם הראשונים ופן ינחם העם בראותם מלחמה של התאוה והיצה"ר ושבו מצרימה להיות מצריים ולא בני ישראל.
עד כאן דברי החת"ם סופר.
ולכן הורו חכמי הדור להלומדים את התנ"ך ללמדו עם פרש"י והמצודות המפרשים לפי קבלת חז"ל.
"סנדלר"?
למנתח המוצלח ישנם כ-90 אחוזי הצלחה ולמישנהו 30 אחוזי הצלחה בלבד. לשיטתך הצלחה מן הבודדות של ה"סנדלר" מוכיחה שאין הוא כל כך לא יוצלח ואילו כשלון חריג של המומחה מורידה מן המוניטין שלו!. הבעיה של הציונות הדתית לאומית היא שכמעט לכל אורך הדרך - מכף רגל ועד ראש אין בה כמעט מתום - כמעט בכל נושא ועניין תוכל למצוא בה סתירות להשקפת היהדות המקורית מדור דור שהיתה מקובלת על כל הזרמים עד שקמה התנועה הציונית ושיבשה את היוצרות ואת הדעות. ואי אפשר להשוות זאת לבני אדם אשר רצונם לדבוק בדרך האמת אך בגלל עצם היותם בשר ודם נופלים הם לפעמים לטעויות ושגגות או אף לחוסר הבנה מסויימת, מי פחות ומי יותר.
איש אמת משתדל להפעיל את שכלו ואת שיקול דעתו אך לא ימלט מטעות מידי פעם באשר הוא אדם ולא מלאך. אך מה לעשות שהלך הרוח בציבור הדתי לאומי מראה שהם מונעים משיקולים רגשניים המטים את דעתם וגורמים לסילוף מכוון או מוטעה של שיקול דעתם והמונע התאמתו לדעת תורה צרופה - כגון רגשי נחיתות כלפי החילונים, הגררות אחרי פיתויים קשים שבמקום לעבוד על עצמם מלהיסחף אחריהם הם "אומרים מותר" וכיוצא בזה.
כשמנסים להניע מעשן מושבע מלהמשיך בהרגלו תוך הבאת מחקרים המוכיחים את הסכנה שבדבר, תמיד הוא ימצא לדוגמא את פלוני שהעלה בעשן כמה קופסאות סיגריות ביום וזכה למרות זאת הגיע לגבורות מתוך בריאות איתנה ולעומתו אלמוני שוחר בריאות מושבע המקפיד "על קלה כחמורה" בכל הקשור לשמירת הנפש והגוף אשר לא עלינו חלה במחלה קשה בצעירותו ושבק חיים לכל חי. לא הפרטים הבודדים הם המלמדים בדרך כלל על אמיתות וצדקת הדרך!
וז"ל תלמידו הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצוק"ל בספרו "בית יוסף חדש" (הלכות פסולי ספרי צדוקי):
"ומצוה לפרסם אשר היה מרגלא בפומיה של מרן חת"ס ז"ל על הגמרא דשבת דף סג' ע"א אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוי ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא, התבוננו בדברים אלו ושימו על לב לידע איך דברי חכמים כדרבונות, בימים ראשונים לא ידעו כלל שיש גם פנים בתורה כפשוטו, כי כך מקובל לנו זאת התורה על פי פירושיה של מאמרי רז"ל, והתורה שבכתב היא רק בחינת רמזים וסימנים כאשר משה קבל תורה מסיני והיה שם מ' יום בשביל תורה שבע"פ וכמו שאמרו בתענית (ט.) דליכא מידי דלא רמז משה באורייתא, רמז דייקא, אזנים ואחיזה לדרשות רז"ל בסימנים ע"י גזירה שוה, היקש ובי"ג מידות שהתורה נדרשת, ותורה שבכתב בלא תורה שבעל פה הוא ממש כגוף בלא נשמה, ע"כ רב כהנא אע"ג שכבר למד כל הש"ס לא ידע עדיין שגם לפשט יש מקום בתורה והיה מתמיה עצמו כאשר שמע חידוש זה שגם הפשט נדרש בתורה ע"כ. וסיים הגר"ע שלזינגר וז"ל: "ועכשיו עלו הקמשונים הללו חדשים באו, וראשית לימודם להשריש בלבב ילדי בני ישראל תורה שבכתב בפשט, וטרם ידיעתם מש"ס ומדרשי רז"ל כלל וכלל כבר אחזו דרכם למו אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אשר זה היה פתח חטאת לצדוקים קראים ראשונים ר"ל ופרשו רשת לרגלי ילדי בני ישראל".
בברכה, יואל.
שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|