בתור אחד שגם התחזק ב"ה, אני יכול לציין שזוהי הדרך היחידה לדבר אל מי שרגיל לפילוסופיות המורכבות והמבולבלות של הציונות הדתית. מי שרגיל לשמוע שהחול הוא קודש והקודש הוא חול, ובכל רע יש טוב אך גם בטוב יש רע, ובכל שקר יש אמת ובכל כופר יש גם אמונה, וכל חילול ה' הוא גם בעצם קידוש ה', והזכאי הוא חייב והחייב הוא זכאי. והחילוני הוא צדיק והחרדי הוא רשע.
והמסיתים והמדיחים החזירו את מלכות ישראל וגילו את כבוד ה', ואילו גדולי ישראל מזכי הרבים הביאו עלינו את השואה, ובני עקיבא היא בעצם תנועה אסורה, אך מצד שני היא גם קידוש ה' שאין כמוהו, ואולי גם אפשר שהחברה תהיה "מעורבת צנועה" ואולי גם כך צריך להיות לכתחילה ועוד כהנה וכהנה.
מי שעבר שטיפת מוח שכזו, באופן טבעי יחשוב כשישמע את דברי גדולי ישראל הסותרים באופן ברור את דברי רבותיו ומחזיקים אותם בגדר מחטיאי הרבים, כי "אלו ואלו דברי א-לקים חיים", ובעצם אין סתירה.
התכונה המיוחדת שיש בציניות הא שהיא מסוגלת לשבור את החשיבה השיגרתית ולעורר תהיות על המחשבה עצמה (ליצנות אחת דוחה אלף תוכחות - כשזה במובן השלילי). זוהי המעלה הגדולה של ליצנותא דעבודה זרה שמסוגלת לשבור את כל הרגש והרצינות שמשקיעים אנשים מאחורי רעיון שקרי (אותיות "שרקי") ומטופש.
בספר "מדרגת האדם" העלה את השאלה מדוע אליהו הנביא אמר שאם ה' הוא הא-לקים שילכו אחריו ואם הבעל ח"ו אז שילכו אחריו, ורק אח"כ עשה להם אות, הרי שהיה יכול מלכתחילה להראות להם את האות?
התשובה היא שאם לא היו מרגישים בעצמם רגשי סתירה, גם אות ומופת לא יועילו להם וישארו בטעותם.
שום ראיה לא תועיל למי שאין בו רגשי סתירה ולכן צריך לתקוף את הדעות הכוזבות ולהראות עד כמה שאפשר את השקר שיש בהם בכל האמצעים, שחלילה לא יטעו לומר "אלו ואלו..."
הודעה זו ללא תוכן |
באשר לשאלתך באופן כללי ראי כאן.
השאלות המגיעות לאתר מתחלקות בדר"כ לשני סוגים:
שאלות על מנת לברר באמת ושאלות על מנת לקנטר. אני חושב שבכל הקשור לשאלות מן הסוג הראשון לא תמצאי תקיפות, ציניות או משהו שדומה לכך. בסוג השני יש לעיתים לענ"ד חובה להשיב בתקיפות או בציניות הן מהסיבות שהוזכרו בקישור דלעיל ולפעמים יש צורך גם ב"ענה כסיל כאיולתו" (כמו שהורונו חז"ל לגבי שאלות כסיל בדברי תורה) והן בבחינת "לץ תכה ופתי יערים" דהיינו שאף שהתשובה התקיפה לא תועיל ללץ אבל את המתבונן מהצד היא תחכים ותעורר לצאת מפתיותו.
על אף כל האמור לעיל יתכן וכי בתשובות מסוימות ייתכן ואולי שגינו בתקיפות יתרה וכד' ונשמח אם תפני אותנו למקום שנוצר רושם כזה ובעז"ה אם צריך נתקן את הנוסח.
בברכה, יואל.
שלום טליה,
כאחד שעוסק בקירוב רחוקים אוכל להגיד לך שיש שני סוגים של מתקרבים (יתכן שישנם כאלה שקוראים את דברי כרגע): הסוג הראשון: הרוצים ללמוד מהי דעת היהדות על נושאים שונים ובין היתר מה היחס למדינה, ציונות חילונית בכלל ודתית בפרט. הסוג השני: אנשים שאינם רוצים ללמוד אלא להפיץ דעתם. כנגד הסוג השני אין הרבה מה לעשות כיון שאינם רוצים ללמוד אלה שואלים שאלות סרק חסרות תועלת ומטרה (ראי לדוגמה שאלותיו של הגולש מסוים בדף הנוכחי...) אך למול הסוג הראשון, אדרבה, רק הבנה שהיחס לנושאים כעין אלה הוא לא מתפשר האדם האמיתי - יהיה מי שיהיה - ירצה לבדוק יותר לעומק "על מה יצא הקצף?" ובסופו של דבר יגיע לדעת תורה צרופה. לגבי מה שכתבת "עלולה רק להרחיק את המתעניינים" ובכן, עדין לא ראיתי מישהו שהתרחק מן היהדות האוטנטית בגלל גלישה בפורום - ויצא להתכתב עם אנשים רבים שנכנסו לפורום הן שפנו אלי והן ששלחתי לכאן והם כתבו לי את התרשמותם - אך מה שכן למדתי, אדם שהוא עדין בתהליכי תשובה ראשוניים אין לו מה לעשות כאן, הרי סוף כך סוף הפורום מיועד עבור "הסברה יהודית לציבור הדתי-לאומי" [כפי שמופיע בצד ימין קבוע באתר] ולא אנשים שרק עתה החלו להבין ש"בראשית ברא אלקים...".
לגמרי משורש הלענה של הציונים הדתיים. הרי הגישה המפוחדת הזו, של להסתדר עם כולם, ולדבר רק נעים, פן חלילה יתרחקו הכופרים ופורקי העול... ולהיות כמו כולם, ולצאת איתם לבילויים, ולהראות להם שאנחנו זורמים איתם ונחמדים חמודים, ולא נורא אם מחללים שבת, ולא נורא אם נאכל סלט במסעדה לא כשרה, העיקר שנהיה נחמדים אליהם, ושיראו שהדתיים לא פרימיטיביים, וכו וכו וכו.... זו בדיוק הטעות הנוראה והעיוות של הדתל"ים, בהובלת קוק, עליה הצביעו גדולי הדור, ולאן זה הוביל ר"ל...
אסור לכופף את האמת אל המציאות. ההסטוריה מוכיחה, שעשרות שנים של דברים מטושטשים לא עזרו,ורק הירעו המצב.
צאי מזה, וחתרי לאמת (כמובן בשפה יפה ובחיוך ומתוך כוונה טובה) ואל תחששי להגיד במפורש כל תוכן של דעת תורה וחכמה, ובצורה מפורשת (ולא בפיתולים), והנה תגלי להפתעתך, שדוקא כך מעריכים אותך יותר, וצמאים לדברים ברורים ולא מתחסדים, ורק כך אפשר לקרב.
בהצלחה
הלא דברי אמת הם הכבוד בעצמותו, ואיך אפשר לשמוע בהם זלזול? אלא שידוע שבדרך כלל כשאין תשובות לטענות, או כשמפחדים,או בליצנות, תוקפים את המשמיע על הצד הטכני, כגון: למה אתה צועק? למה אתה קיצוני? למה אתה מזלזל? למה מבזה? וכו', אבל הכל בעיני המתבונן, וכמו שהגדרת: "אני שומעת בתכנים". דהיינו התכנים מצד עצמם נקיים,אבל את בוחרת לשמוע בהם ציניות וזלזול.
ומובא הסיפור הבא (מתוך סיפורים רבים שמלמדים אותה גישה) ב"ילקוט דעת תורה" שער "הדתיות הלאומיות", אות נ"ו:
"הגר"ש שבדרון (שליט"א) זצ"ל סיפר שפעם אחת בדרשה דיבר כנגד "המרכז רוחני עולמי" - היכל שלמה, ואמר שהבית הזה והעומדים בראשו הם ירבעם בן נבט של זמננו החוטאים ומחטיאים את הרבים. וכשנכנס למרן הגרי"ז זצוק"ל וסיפר לו זאת ושאל אם לא התבטא בחריפות רבה מידי. אמר לו מרן זצוק"ל: אדרבה, זה גרוע בהרבה מירבעם בן נבט"...
שבוע טוב, מרים
הרי הורונו חז"ל לא לעבור בין שתי נשים...
אך גם אצל הציונות הדתית כאשר רוצים לבקר את הדרך "החרדית" (לא גדולי ישראל, אלא חרדים, במטרה לגרום לשומע קונוטציה שלילית) נוקטים בלשון חריפה כדי להמחיש עד כמה הדרך החרדית לא טובה ומתנגדת ל"כלל ישראל" ול"דרך הגאולה", עפ"ל.
כאשר מדברים על השיטה החרדית -וכרגיל, תמיד מעוותים אותה ומעולם לא ניתקלתי ברב ציוני היודע באמת מהי דעת היהדות החרדית כיון שמעולם לא טרחו לבדוק- הם מדמים את גדולי ישראל החרדים למרגלים (התנגדות לא"י) מדמים אותם לשונאי ציון (ביטוי חריף שהמציאו המשכילים לאנטישמים שנלחמו כנגד הציונות) ושאר דימויים מבזים ומזלזלים הרבה יותר ממה שמופיע בפורום. ומי לנו 'גדול' מרב צבי-יהודה קוק אשר הגדיר -בין שאר פניני תורתו- את גדולי ישראל המתנגדים לציונות "קראים"... לכן טליה היקרה, איני חושב שהינך צריכה לחשוש מצורת הדברים מופיעים בפורום כי הם נועדו למחפש האמת והעולם עומד על (אבות א, י"ח) "רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום" וביאר רבנו עובדיה מברטנורא "על הדין - לזכות את הזכאי ולחייב את החייב: ועל האמת - שלא ישקרו איש בעמיתו: ועל השלום - בין המלכיות, ובין אדם לחבירו" ז"א, קודם הדין והאמת ורק בסוף יבוא השלום, האמיתי ולא מדומה (ועיין במרכבת המשנה שהאריך בזה) וחזקה על אדם שמחפש האמת בסוף ימצא אותה ואל יתפש בדקדוקי עניות דוגמת ציניות וכו', כי "קבל האמת ממי שאמרה" ולא אמרו "איך אמרה" אלא העיקר שתהיה זו האמת בלבד אפילו מאדם בזוי...
כלפיהם הפכו אותם למנהיגי כלל ישראל !
אם בתחילת התייסדותם לא היו חסים על כבודם והיו נלחמים בהם כמו שצריך, אולי לא היינו זקוקים היום לספר דת הציונות ולאתר...