כל הטענות המדברות על שינוי כיוון מחשבה כלשהו אצל הרצל ועל תזוזה כלשהי מהיותו כופר מוחלט לכיוון אמונה מינימלית והכרה בקיומו של מי שאמר והיה העולם הן טענות חסרות כל בסיס המנוגדות הן לדברים שכתב הרצל בסוף ימיו כמו בתחילת ימיו והן לעדויות של הקרובים אליו ביותר (כמו למשל בנו האנס שמעיד על אביו כי גם בשנתו האחרונה לא ויתר על הדלקת אילן מולדו של מחולל הנצרות).
כשהרצל עבר מהתבוללות לציונות לא היה בכך כל שינוי אמוני בתפיסתו (במובן היהודי של המילה אמונה) אלא שינוי טקטיקה בדרך להיות גוי ככל הגויים כפי שהוא כותב מפורשות ב"מדינת היהודים" כי המדינה שיקים תעזור להתבולל יותר בקלות כי בעקבות הקמתה האנטישמיות תידום לנצח ונוכל להתבולל בשלוה (עפ"ל).
מי שגרם לשינוי טקטי זה להתפרש כשינוי כוון בבחינת "חזרה בתשובה" הוא הר' קוק ותלמידיו. הר' קוק בדמיונו והזיותיו ראה את הציונות כתנועה של "תשובה" ו"תחיה" ועוד שאר כינויים שהיו בדיוק ההיפך מכל מה שהיתה התנועה הציונית ותלמידיו הבאים אחריו ששתו מהבאר מים רעים של דעותיו הכוזבות והאפיקורסיות המשיכו את המשוואה: אם ציונות=תחיה, תשובה, תקומה וכו' וכו' אזי כשהרצל עובר מהתבוללות והתנצרות המונית לציונות הוא "חוזר בתשובה" ושינה דיעותיו. כך שבאמת מי ששינו את דיעותיהם יותר ויותר לכיוון דיעותיו של הרצל הם הר' קוק וממשיכי דרכו ההרסנית שגם כיום אחרי שכל מסתורי לבו של הרצל הודפסו ונמצאים בכל ספריה ממשיכים להשוותו למשה רבנו וליוסף הצדיק ומגלים בזה את מצפוני לבם ולבו של רבם כדי שידע כל בר דעת להשמר מפניהם ולהתרחק מהם ככל שרק אפשר. וראה כאן.
בברכה, יואל.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|