.jpg&width=180)
"לשכחם תורתך"
אומנם כבר עברנו את חנוכה אבל תרבות יון עדין נשארה בעינה - לצערנו - ניתן דוגמה רבתי לכך; אחד 'החידושים' שחוללה הציונות הדתית היא הגדרה חדשה של מושגים, או למעשה סילוף מושגים. כך "רב" הוא כל מי שנבחן תיאורטית על חומר לימודי, ללא שימוש תלמידי חכמים (עיין ברכות מז: אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמיד חכמים הרי זה עם הארץ.אמר רב הונא הלכה כאחרים.) סילוף של מקום השכלה כללית בכרם בית ישראל וכמובן - פזילה לעתים קרובות [מדי] לעבר השקפות עולם חילוניות לחלוטין תוך מעטה איצטלה של 'מקורות' מתוך המשנה תלמוד [לא גמרא...] ושאר 'הספרות הרבנית לדורותיה'... [עיין ספר דת ומדע של אחד הפרופ' הנכבדים 'כמה חשוב' ללמוד מדעים בישיבות]
ספר שיצא בשנים האחרונות נקרא "נתיבות פסיקה". לכאורה כל פסיקה הלכתית בנויה על דברי אחרונים ראשונים גאונים וכו' עד למקורם בגמרא, אך מהי דעתו של הוגה דעות ציוני-דתי? ובכן, כך כתוב בגב הספר [לא קשה לנחש מה מובא בפנים...] הערות שלי בסוגריים: "כלים וגישה לפוסק ההלכה {אנו ניווכח שפוסק ההלכה בדמיונו של הפרופ' הלז נשאר מדען ותו לא מידי} מאת דניאל שפרבר. האם רב יכול להסתפק בלימודים בישיבה? {כמובן, לא ישיבה "שחורה" ח"ו ורח"ל אלא ישיבה נאורה, הסדר, או משהו בסגנון} הספר החדש של הרב פרופ' {כבר "רק" רב לא מספיק?} דניאל שפרבר מראה שלא. בשלל דוגמאות מאלפות {?} מספרות הפסיקה מדגים הספר את חשיבותו {??} של שימוש מושכל בידע מדעי. אין הכוונה רק לידע טכני וטכנולוגי שנחיצותו ברור, אלא לידע ביבליוגרפי, היסטורי ולשוני. מעבר לידע המדעי מראה הספר את הצורך {???} לעצב גישה {????} רבנית לרגישות למצוקתם של הבריות ולכבודם {זאת אומרת, צריך לכופף את ההלכה לדעותיהם של בני אדם קרוצי חומר ותאוה וכו' בגלל שההלכה לא נראית להם?}, כדי לקדם חיים של צדק וחסד בעולם {אה, המדע בהחלט מקדם צדק וחסד בעולם - רק בעיה אחת; המדע לא עוסק בתחומים האלה!!}. לאורך כל הדורות הוכרעה פסיקת ההלכה על פי המקורות הכתובים ומסורת המנהג, אך גם בכפיפות לשורה שלעקרונות-על הלכתיים, שבעיקרם נועדו לשמור על כבודו של האדם ולהתחשב במצוקותיו {ז"א, בתורה אין התייחסות לכבוד האדם אנו זקוקים למדע שילמד אותנו מהו כבוד האדם}. הספר שלפנינו פורש בפני הקורא את העקרונות הללו, את ההיסטוריה של השימוש בהם, ואת הלגיטימיות ההלכתית הרחבה שלהם – מתוך שורה ארוכה של הכרעות הלכתיות בכל תחומי החיים, ובמיוחד בכל הקשור ליחס לנשים ולמקומן בקהילה {נו, המתנתי מתי תגיע איזו סוגיה עמוקה נוסח "מעמד האשה ביהדות"}. הספר נפתח בדיון בשאלת קריאת נשים בתורה – סוגיה שמסעירה בשנים האחרונות את היהדות הדתית בארה"ב, ולאחרונה מתחילה להעסיק גם קהילות בישראל {והפרופ' 'מוכיח' שאין שום בעיה 'הלכתית' שאשה תקרא בצורה בצבור -הרי הרפורמים באים מתוך טעמי כבוד האדם ורגישותו- הכל בעזרת המדע המודרני} את העיון במקורות מלווה השאלה, מדוע פוסקי זמננו ממעטים כל כך להשתמש בכללים על-הלכתיים אלה {פשוט; טענת הפרופ' הינה בדיה במקרה הטוב וסילוף דברי רבותינו במקרה הרע!}, והכאב {?} על כך שבקרב רבים, בעולם הדתי ומחוצה לו {ממתי חילונים הם מאן דאמר בקביעת צעד לחיים יהודיים??}, התקבעה ההנחה לפיה הרגישות לכבוד הבריות ולרווחתם היא שיקול זר להלכה {שוב, ההלכה אינה מכירה בכבוד האדם ורק העולם החילוני הנאור עם המדע הנאור שלו יודע מהו כבוד האדם וכו' לכן התקבעה ההנחה הזאת - מענין, הנחה איוולת זו לא "זכיתי" לשמוע בבית מדרש או בישיבות}.
הרב פרופ' דניאל שפרבר, חתן פרס ישראל, הוא בן למשפחת רבנים רבת דורות {מענין, לא שמענו עליו בבתי מדרשות ובישיבות הנורמליות}, רב קהילה ותיק, ומחברו של המפעל רב הכרכים 'מנהגי ישראל'. הוא מחברם של עוד עשרות ספרים ומאות מאמרים, הן בהלכה והן בפילולוגיה ובהסטוריה חומרית של העת העתיקה. מילא שורה ארוכה של תפקידים
בכירים באקדמיה ובוועדות ציבוריות, והוא משמש כנשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן {אבל ראש ישיבה לא - אות לנו על רמת 'הרבניות' בפרופ' הנכבד. אך נשגב מבינתי מי הסמיך אותו לרב -דיקן אוני' בר-אילן?!}". ובכן כפי שאמרתי, סילוף התורה ובדית מושגים חדשים - פשוט 'תורה' חדשה! זו רק דוגמה אחת מתוך ספריהם שלהם שכ"כ מתאמצים למצוא חן בעיני החילונים/רפורמים מצד אחד ולהרוס את היהדות מצד שני והכל בשם כבוד האדם והמדע והלגיטימיות הלכתית של זה...
בברכת התורה המקורית,
אשריך משה
גם לי הציעו לימודים 'ברמה רוחנית גבוהה' אחר שגילו את 'הפוטנציאל המדעי' שטמון בי לדעתם. העדפתי להשתמש עם אותו פוטנציאל לעשות רצון אבי שבשמים - "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה..." [אם הייתי יכול, כל מילה בזהב].
המשך לדברי ניב
רציתי להוסיף שבעקבות ספרו זה של שפרבר, קמה קהילה בירושלים בשם "שירה חדשה" שמתנהגת בהתאם ל "פסקים" שמופיעים בספר זה, כך למשל- גם הנשים בקהילה זו קוראות בתורה, משמשות שליחי ציבור ואומרות קדיש.
אגב, גם בקרב רבני המזרחי יש שמתנגדים לדברים שכותב שפרבר.
אריאל היקר
האמת שחידשת לי לא ידעתי שאפילו בין המזרחי יש המתנגדים לשיטתו העל-הלכתית עפ"ל. בכל מקרה עָם ישראל סבל וכנראה ימשוך לסבול מכל מיני כתות/שיטות/בדיות כאלה ואחרות רק חבל על דאבדין ולא משתכחין. אבל הרשה לי לספר לך מעשה שהיה כך היה; פעם אחת בעת שהותי בבסיס הצבאי מסוים הגיעו לפתע קבוצה של עשרה חיילים שבעה חיילים ושלוש חיילות. לתומי חשבתי שאותן חיילות תלכנה לעזרת נשים של בית הכנסת אך במקום זאת הן החלו אמירת לשם יחוד בקול ובערבוביה! כיון שהייתי בקטע תפלה שאיני יכול לדבר החלטתי לצאת מבית הכנסת בלי אומר ובלי דברים ולהתפלל ביחידות במקום אחר. בתום התפלה, רצתי מהר "לרב" הבסיס ההוא וסיפרתי לו את המעשה הנ"ל. הלה השיב לי ביובש "עלינו לקרב את כולם - הרי סוף כל סוף הם מאמינים בתורה שבע"פ וזו כבר מעלה לכשעצמה [הרי הם אמרו "לשם יחוד..."] אמרתי לו: "האם זלזול בגדולי הדור וסילוף יסודות היהדות יכולה להיקרא אמונה בתורה שבע"פ?" השיב לי: "תראה, הגישה הזאת היא שגרמה לנוצרים הראשונים להתרחק מן היהדות ותראה לאן הגענו עלינו לקרב את כולם הרי: ישראל, אעפ"י שחטא - ישראל הוא...!"... מאוחר יותר נודע לי מחיילים קבועים בבסיס ההוא שאותו רב בסיס כבר הצליח לשכנע כמה קצינים, ששירות חיילות בצבא, תופעה של קידוש ה' שלא היה כמותו מקום המדינה...
לניב
קראתי את דבריך והזדעזעתי. זה נראה מבהיל, כמו להביט מטה, מטה אל תהום בעומק של מס' קילומטרים...
רק על הסיפור הזה מהצבא היה ראוי לקבוע תענית.
ליהודי היקר
הלוואי שזו הייתה תרבות יוון
חוששני שיש לנו כאן עסק עם תרבות הערב רב שלבשה איצטלא דרבנן (שטריימל, פיאות, ציצית וכיפה סרוגה). וזה בוודאי גרוע בהרבה מתרבות יוון שמעולם לא התחפשה למשהו אחר מלבד עצמה. וכידוע שיטת הערב רב היא לשנות קצת פה, להוסיף קצת שם, לזרוע טשטוש ובלבול במושגים, בערכים ובתכנים של הדת עד כדי הריסתה...
רגש ושכל
רב ופרופסור...
על כגון זה היה אומר רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל: מאז שנעשו הרבנים דוקטורים התחילה היהדות לסבול ממחלות..
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|