ג שאלות אודות ראי"ה קוק

תשובה...

א. בספר תולדותיו של הר' קוק "רב ומנהיג" של יעקב אבן חן מובא שמי שהסמיכו להוראה הוא בעל "ערוך השלחן" אך לא מובא שום מקור או אסמכתא לכך.

ב. תלמידו הר' נריה מספר כי החל ללמוד קבלה אצל ר' משה רבין. כמו כן מובא שלמד כחודש אצל מרן בעל ה"לשם שבו ואחלמה" אך לא נחשב לתלמיד שלו כלל וגדולי ישראל אחרים למדו אצל מרן בעל ה"לשם" תקופות ארוכות בהרבה. (רבי אליהו לאפיאן זצ"ל למד אצלו שנה שלמה וכן רבים אחרים מבעלי המוסר). כמו כן בעל ה"לשם" היה מודע לכך שהשתבש לגמרי בדיעותיו והתייחס לדעותיו כדעות אפיקורסיות (עד כדי כך שלא רצה לשמוע משני אברכים דברי תורה ששמעו מהר' קוק באמרו כי עוד לא נברא הסבון שיכול לנקות דעות אפיקורסיות שנכנסו ללבו של אדם).

ג. בעולם התורה של לומדי הקבלה אין כלל התיחסות לדברי הר' קוק, וגם לא חיבר שום חיבור שנתקבל אצל לומדי הקבלה כך שהיחס של גדולי הקבלה אליו דומה ליחס של גדולי הנגלה אליו [או יותר נכון לחוסר יחס שלהם...].

לגבי הר' אשלג אינני יודע מי מאלה המתימרים להיקרא תלמידיו בכלל הכירו או היה קשור אליו. עכ"פ עד כמה שזכיתי להכיר תלמידי חכמים העוסקים בלימוד הסוד לא הזכירו את הר' אשלג או את דבריו לא בדבריהם ולא בספריהם ומעמדו בעולם לומדי הקבלה אינו כאחד מגדולי המקובלים וכד' וגם מבעל ה"לשם" שהיה גדול מקובלי הדור האחרון והיה בקשר עם גדולי המקובלים לא שמענו שהיה בקשר עם הר' אשלג. כך שגם אם היתה בין הר' אשלג לר' קוק קרבה מיוחדת אין בכך ללמד כלום על גדלותו של הר' קוק בקבלה.

בברכה, יואל.

בנוגע לרב אשלג

הסכמות לפירוש הסולם..

או לכל ספר אחר אינן מעידות על גדלות מיוחדת של המחבר אלא על חזקת כשרות בסיסית. על גדלותו של המחבר יעיד רק המשקל הניתן לדבריו בעולם של לומדי התורה ומוריה.

שנית- כשמדובר על גדלות בתורה בחלק הסוד אין כתיבת פירוש על ספר הזהר מהווה ראיה כי אם בראש ובראשונה שליטה נרחבת בספר "עץ חיים" למהרח"ו שהוא הספר העיקרי בעולם לימוד תורת הסוד. ואם בתחום זה של לימוד הספר הקדוש עץ חיים לא מצינו שנעזרו בדבריו קשה להגדירו בתואר כמו "גדול המקובלים" וכד'.

לגבי הר' קוק בהחלט יתכן כי כמו שעשה הרבה דברים על פי עצמו גם למד את רוב מה שקשור בחלק הסוד של התורה בפנ"ע, אך ראיה מוחלטת לכך אין בידי. עכ"פ שיטתו של הר' קוק אינה לא פרי ולא עלה ולא ענף ולא גזע היוצאים משרש תורת הסוד או תורת הנגלה ואינה אלא בבחינת "דברי עצמו".

 בברכה, יואל.