נכדו של ה"אבני נזר" (הר' אהרון ישראל בורשטיין בנו של ה"שם משמואל" בספרו "מראה הדשא" ירושלים, תשס"ד) מספר כי משלחת ובראשה ה"שם משמואל" בנו של ה"אבני נזר" יצאה בשנת תרנ"א במטרה לרכוש קרקעות בא"י למושבה חסידית ראשונה בעידודו ובברכתו של ה"אבני נזר" וז"ל: "לבסוף שמו עיניהם בשטח אדמה בגליל שהיתה יכול להתאים למטרתם, אלא שנפלה עליהם כמהלומה גזירת השלטונות האוסרת על נתיני חוץ (הכונה לנתיני רוסיה) לרכוש נחלאות בא"י, וכן הגבילה להם את הרשות לשהות בא"י למעלה מג' חדשים. אמנם אנשים שונים הציעו להם לרכוש את האדמה ולרשום אותה על שמו של תושב מקומי, אך המשלחת לא הסכימה לכך ואפשר להבין זאת, אחרי שהסכמת השלטון היתה אבן פינה בכל המבנה ההלכתי...".
מעבר לכך לא מצינו שום מקור מהמקורות ההלכתיים שעוסקים בנושא השבועות שחילק בענין תקפן בין א"י לארצות אחרות.
בברכה, יואל.
מי שאומר זאת מכחיש את העובדה שהעם היהודי נמצא בגלות גם בשטחי ארץ ישראל ומלעיג על דברי חכמים שקבעו כי אסור להתגרות (קל וחומר למרוד) באף אומה מבלי לסייג את דבריהם לאזור גיאוגרפי כזה או אחר.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|