בס"ד
האם ישנה בעיה בלחגוג את יום ירושלים ?
אם כן , מדוע.
עיין כאן באתר בתשובת ה"מנחת יצחק" http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=41
יש להתחשב בשני גורמים עקרוניים שמבדילים בין ארועי יום זה, לבין הארועים שקבעו להגיד עליהם ניסים:
1. למי נעשו הניסים? מי הם אלו שנלחמו? צדיקים או רשעים... {לפי הגדרות התורה, לא של הר' צבי יהודה...} אם כן, ודאי יום של שירות ותישבחות משחק לטובתם ומגדיל את כוחם, נותן להם מעין הצדקה {כי הרי מגלגלים זכות ע"י זכאי}...
2. מהי איכות הנס? איננו חלילה כפויי טובה ח"ו, אבל בעצם זה שאנו מהללים על ארועים שאינם יוצאים מגדרי הטבע {עיין בשות יבי"א חלק ו, מא - שמסביר מדוע פורים נכלל ביוצאים מגדר הטבע, ומסביר שם באריכות על ההבדל בין ניסי מלחמת העצמאות וניסים שקבעו עליהם הלל...}, ואינם בשלמותם {היו הרבה הרוגים הי"ד}, וכפי שאמרנו נעשים לכופרים... האם אין כאן מעין כפירה ביכולתו של הקב"ה בעשיית ניסים??
אתן לך משל כדי להמחיש: תאר לעצמך שאחד העשירים הגדולים והמפורסמים בעולם, והידוע ביותר בנדיבות ליבו לתת לאנשים נזקקים את כל צרכם ולא להשאיר את המבקשים עם שום חסרון כלל. ואף אם הנזקקים היו בחובות כספיות גדולים - היה ממלא חסרונם בנדיבות ליבו.
והנה יום אחד הגיע אליו נזקק אחד לבקש את עזרתו, אבל ראה הנדיב שאין הנזקק אדם כשר ולא יעשה עם הכסף דברים טובים - ועוד יכפור בטובתו של העשיר ויפנה לו עורף והחליט שלא לתת לו. באו כמה אנשים צדיקים שהיו מקורבים לנדיב והפצירו בו שיתן לאותו אדם כסף משום שיש להם צורך בדברים מסויימים שיעשה עם הכסף.
מה עשה העשיר? נתן לו סכום נכבד, אך לא כל מה שביקש, ולא סכום שמתקרב אפילו לסכומים שהיה רגיל לתת לאנשים, וגם לא בסבר פנים יפות {כפי שהיה רגיל}.
והנה באו חבורת שוטים, והחליטו לפרסם את אותה נדבה בראש חוצות, ולהגיד - ראו איזה נדיב, ראו איזו נדבה הוא גדולה נתן... אבל הנדבה הזאת היתה קטנה כ"כ ביחס לאותו נדיב, שאותם שוטים בחשבם שהם מהללים אותו, גרמו לו לביזיון...
נ.ב מה עם תשעה באב, עשרה בטבת, תיקון חצות...? בעצם חגיגת יום ירושלים, אנחנו מפגינים אדישות כלפי חורבן ביהמ"ק. הרי עצם היכולת שלנו להיכנס לכותל, צריך לעורר אותנו ליותר בכיה על חורבן הבית וגלות השכינה {ועל זה ש-הר הבית 'בידנו'}. ואם צריך לזכור את ירושלים גם ביום חתונה ולשבור כוס, אז אני לא מבין איפה יש כאן מקום לקבוע חג {שרק מזכיר לנו יותר את חורבן ביהמ"ק}?? "אם אשכך ירושלים..."
בברכה, י
בס"ד
יום ירושלים הוא יום חג לאומי בישראל, שנקבע לציון איחודה של ירושלים, לאחר כיבוש העיר העתיקה ושאר מזרח ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים
בח' בטבת תשכ"ח החליטה מועצת הרבנות הראשית "לקבוע את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים" , (ויקפדיה).
אם כן , האם זו לא סיבה מספקת להודות להשם ?
(אינני מביע שום צד כרגע , ושואל באמת על מנת לדעת).
האם זו אינה סיבה להודות להשם ?
ואלה שמנסים להראות את מי שלא חוגג ככפויי טובה, זה פשוט מאוד חלק מתעמולת ההסתה שלהם נגד החרדים. באותה מידה אפשר לקבוע עכשיו חג על כל אחת מהמלחמות שעברו עלינו במדינה הזאת וראינו חסדי ה', ולהגיד למי שלא חוגג שהוא כפוי טובה! צריך להודות לה', וגם במשל שהבאתי לך לא שללתי את זה, רק הסברתי למה גדולי הדור של היום ואז לא מסכימים על קביעת חג ואמירת הלל.
חוץ מזה שכבר אמר החזון איש על הדור שלנו שהוא דור שהשתיקה יפה לו, ואם הוא חושב שהוא יכול לקבוע חגים ומנהגים, אז או שהוא חושב שהוא ברמה של הראשונים או שהוא חושב שהראשונים ברמה שלו...
בברכה, י
בנוסף על התשובות הספציפיות שקיבלת לשאלתך על חגיגות "יום ירושלים" חשוב ללמוד כלל גדול על "מצוות" שהתחדשו בבית מדרשה של הציונים הדתיים.
את הכלל הזה לימד אותנו מרן הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל והי"ד במאמרו "המצוות" של היצר הרע" וז"ל:
"בניגוד ליצר הטוב המשדל את האדם רק למצוות,היצר הרע משדל גם לעבירות וגם ל"מצוות" אלא שהמצוות הם מסוג המצוות שלו,של יצר הרע.
ככל שהמצוה היא גדולה יותר בה במדה היא גלמודה יותר ואנשים אדישים אליה.אך מצוה כזאת,שהרחוב מקבל אותה בתשואות,בהתלהבות-הגם שלא רואים בה אף שמץ של שלילות,וכולה טוב;בכל זאת אפשר שבמעמקים,בתוכיותה חבוי ה"עגל".במרוצת הזמן בודאי הדבר יתגלה אולם כבר יהיה מאוחר מדי,יצר הרע כבר תפס את שלו.
ניתן להיאמר כי התייחסות הרחוב לענין כלשהו הוא כעין ברומטר הפוך.כלומר: אם הרחוב חוטף את המצוה בשתי ידים צריכים לבדוק היטב מאיזה מקור היא נובעת,אם אינה "מצוה" של יצר הרע".
ובודאי אם הממליצים לך עליה הם 'רבנים' בעלי דעות רפורמיות כאילו היהדות החרדית הושפעה מכומרים..רח"ל.(ודי למבין במה מדובר).
זמן קצר לאחר "שחרורה" של ירושלים במלחמת ששת הימים החליטו השלטונות לחגוג את הנצחון הצבאי דווקא ביום שבת תוך גרימת חילול שבת המוני. מי שזוכר את התקופה, יעיד שמאות אלפי בני אדם הגיעו בכלי רכב מכל קצוות המדינה על מנת לקחת חלק בפסטיבל הנצחון. שימו לב, שמחת הנצחון הראשונה על "שחרור" העיר באה לידיי ביטוי בחילול שבת שהוא, פרט להיותו חטא חמור (וכפירה בהיות העולם מחודש) מהווה גם כן אקט של הפניית עורף לכל התורה כולה.
מפה נמצאנו למדים שהם, ראשי הציונות, ראו אז וממשיכים לראות גם כן היום בתוצאות מלחמת ששת הימים כניצחון של האידיאולוגיה האפיקורסית.
| שירות לאומי | גירוש גוש קטיף | פורום | יחס גדולי ישראל לציונות | ישוב ארץ ישראל | אודיו-וידאו | צור קשר | חינוך ילדים | ספר דת הציונות | |
|
|