חיפושי עשרת השבטים, פרה אדומה, וכדו'

אשר כידוע יש להם שייכות (למיטב ידיעתי הדלה) לענין הגאולה העתידה המקווה. ונעשו בזמנו כמה נסיונות לצאת לחיפוש אחרי עשרת השבטים בארצות שונות, מתוך הידיעה שבאחרית הימים זמן הגאולה יתגלו. וכן לחפש פרה אדומה. יש גם כאלו שכבר דברו עם רועי צאן שיאותו למכור מצאנם בשביל קרבן הפסח.

שאלתי היא: האם רעיונות כגון אלו מבורכים, או שהם מעין דחיקת הקץ ואל לנו להתערב בכגון דא.

אשמח לתשובה

לענ"ד תפקידנו בהבאת הגאולה...

הוא לא לעזור להמצאת דברים כאלה או אחרים הקשורים אליה כי אם באופן הפשוט - לדאוג להיותנו ראויים לגאולה מצד מעשינו.

הראה לי מישהו כל מיני פסוקים מהנביא המרמזים לכאורה על כך שנשיא ארה"ב אובמה הוא למעשה גוג ולכן הגאולה קרובה וכו' ושאל מה דעתי. השבתי לו שמשום מה כולם דואגים וממהרים לקבוע מיהו "גוג" ולא חוששים אם הם או אחיהם עומדים מספיק טוב בהגדרה "ישראל". ונראה לי שהוא המכוון(בין היתר) בדברי הרמב"ם ש"אין ישראל נגאלין אלא בתשובה" והיינו שמה שאנו צריכים לעשות הוא להיות כמה שיותר "ישראל" שזה יתכן רק ע"י תשובה.  ובטוחני כי בהגיע זמן גאולתנו בב"א ימצא גוג ותמצא הפרה האדומה ומלך המשיח ידע במדויק היכן נמצאים עשרת השבטים מבלי שיצטרך להיעזר בכל אלה שעסקו בכל השנים בחיפושם ובהתחקות על מקומם.

ומה לנו לחפש אחר עשרת השבטים הנידחים כאשר אחינו בסביבותינו הסירו מעליהם צורת ישראל לגמרי (מי באונס ומי ברצון). וכי מצבו של כלל ישראל משני השבטים כל כך טוב שלא נותר אלא לחפש את העשרה האחרים?!

והקב"ה ברחמיו יחיש גאולתנו ויקבץ נחי ישראל בכל מקום שהם ע"י משיח צדקנו בב"א.

בברכה, יואל.

יודא היקר

מדובר בסוגיות הלכתיות עיוניות

לענ"ד אין לעסוק בעניינים הנ"ל במישור המעשי שכן, כפי שציינו יואל וניב, הם מצויים בתחום סמכותו של מלך המשיח ועיסוק מעשי בהם מעלה ריח לא טוב שיש בו משום אבק דחיקת הקץ (לכל הפחות). מה גם שקיימת עדיפות לעם ישראל הרחוקים מדרך התורה, כפי שציין יואל, על פני אותם שבטים נידחים (ואני לא חושב שאדם מבן דורנו מסוגל בכלל להוכיח מעל לכל ספק סביר זיקה היסטורית בין שבט ספיציפי כזה או אחר שיושב במדינה כזאת או אחרת לבין עם ישראל דהיום). כמו כן, לענ"ד צריך קודם כל להתחזק בקיום המצוות המעשיות הבסיסיות ביותר שהן יסוד האמונה (כגון, שמירת שבת) לפני שבכלל עוברים לדון במצוות שהן תיאורטיות ומצויות בפריפריה ביחס לעיקרי האמונה. 

איסור דחיקת הקץ

- כפי שמשמע בויואל משה - מוגבל לפעולות פיזיות בלבד, חוץ כשעושין פעולות רוחניות ש"מכריחין" את הגאולה, דוגמת רבי חייא ובניו שכאשר אמרו משיב הרוח נשיב זיקא  ומעשה הר"י דילוריינא וכדו'  עי' בויואל משה (מאמר א' סי' כ"ט).

אבל פעולות אחרות - ומכל שכן מצות - שמקרבין את הגאולה, בודאי שמצוה גדולה לעשותן ומשו"ה השתוקקו כמה צדיקים לקיים מצות שילוח הקן וכדו' בכדי לקרב את הגאולה.

אמנם הבעיה בכל אלו הדברים שהוזכרו כאן הוא שלא מצינו שום מקור שעל ידי מה שאנו נמצא את עשרת השבטים או פרה אדומה יתקרב ביאת המשיח, כל מה שנמצא במקורות הוא שמלך המשיח יחזיר את י' השבטים (לחד מ"ד) והוא יקריב פרה אדומה, לא נזכר בשום מקום שהמשיח זקוק לעזרה אדרבה בכל המקורות מוכח שהמשיח יסתדר היטב מעצמו עד להפליא, ולדעתי שורש הרעיון של חיפושים אלו נובע מרעיון הציונות של "אם אין אני לי מי לי" - אמנם בצורה עדינה יותר - להכשיר את הקרקע למלך המשיח ולהקל לו המלאכה שלא יהיה לו שום סיבה למה לא להגיע....

אנו צריכים לידע שכאשר יפק רצון מה' להביא הגאולה יעשה הכל  מעצמו בשלימות, ביכלתינו רק לעשות פעולות לעורר רצון העליון להביא את המשיח אבל לגוף ביאתו אין זקוק שום עזרה.