---

שאלה ליואל

---

למה  אתם  יוצאים  בתקיפות  נגד  משנת  הר'  קוק,  ואינכם  יוצאים  נגד  משנת  החסידות,  הרי  היו  מגדולי  ישראל  שיצאו  נגד  משנת  החסידות   בחריפות  לא  פחותה  מאשר  נגד  משנת  הר'  קוק.

אשמח  לקבל  תשובות.

---

אני חושב שיש מס' הבדלים עיקריים

---

1) כעבור 100 שנה (אף פחות) החסידות הוכיחה את עצמה (בניגוד למזרחי) 2) כעבור 100 שנה (אף פחות) חדלה ההתנגדות לחסידות ואדרבה מדברים בעדה (בניגוד למזרחי) 3) לחסידות יש מקורות הילכתיים להשען עליהם (שוב, בניגוד למזרחי) 4) האתר הזה עוסק בציבור הדתי לאומי ולא בחסידות אם אתה מחפש גוף ש"ילחם" בהם אתה מוזמן לפתוח אחד בעצמך. אני מניח ששכחתי חלק אבל נראה לי שזה מספיק, אם תרצה לדון על אחד מהטעמים הנ"ל אתה מוזמן (רק בצורה עינינית בבקשה).

---

ההבדל בין ציונות וחסידות

---

---

להבדיל בין מחלוקת למחלוקת

---

אמת שהמחלוקות בין החסידים לליטאים היו קשות, אך לצערי כשמסתכלים היום על הציבור הד"ל ועל ההשלכות החמורות של השקפותיה על ההלכה - מתנועת הנוער "בני עקיבא" ועד לארגון הנשים "קולך", ועל חלק מהרבנים שהיא הוציאה מקירבה שחלקם מתיר פעילות מעורבת של נוער וחלקם מתיר נידות כל אחד עם הטירוף שלו, ולצערינו הרב הציבור הד"ל מונה 20% אחוז נשירה, וכשמסתכלים על העיתונים והערוצים שלהם או על העלוני שבת שלהם ר"ל - ועל העובדה שעברו כבר 74 שנה מאז פטירתו של הראי"ה והעיוותים ההשקפתיים - וכתוצאה מכך - ההלכתיים הולכים ומחמירים, ובצד השני רואים את  חסידים והליטאים, מבינים שאין שום מקום להשוות את המחלוקות שבין החרדים לבין עצמם לבין המחלוקות שבין הד"ל לחרדים (או יותר נכון - פסילת ההשקפה הד"ל ללא שום מחלוקת, כי הדברים כ"כ ברורים), מה עוד שהחסידים הוכיחו את עצמם בהרבה מהטענות שהיו נגדם - ואילו הד"ל רק הולכים ומוסיפים סיבות להתנגד (ע"מ לנסות להבין את חלק משורש מהמחלוקת בין חסידים לליטאים - עיין במכתב מאליהו כרך ב, עמ' 324, ותראה את ההתייחסות שלו למחלוקת בכרך א, במאמר מדהים שנקרא "דגלי מדבר"). בהצלחה!

---

בלי להיכנס בפרטים...

---

א. למען האמת: אין לנו להכניס ראש - ואף לא לצורך משל בעלמא - במחלוקה שמצד אחד עמד הבעש"ט ומצד שני הגר"א מווילנא ...

ב. ולטעמיך: אם אתה משוכנע שישנן בעיות בציבור הדת"ל , והסיבה שאין אתה משנה את דרכך הוא מפני שגם על ה'חסידים' היה טענות,זהו תירוץ ילדותי ושקרי גם יחד.

דממה נפשך: אותן שהיה להם טענות על החסידים והחשיבו תנועה זו כמסוכנת, נהגו כדת של תורה ואכן רדפו את החסידים עד חרמה [שוב: חלילה אין אנו נוקטים עמדה במחלוקה זו].

ואותן שלא סברו כך התנהגו גם הם כתורה, והתחברו לחסידים ולרבותיהם.

זה שבדורות האחרונים השלימו המתנגדים עם החסידים, לא עשו כך בשביל שגם היו כאלה שסברו שהחסידים הם אנשים ישרים, אלא בשביל שנוכחו לדעת שהחסידים הם יראים ושלמים.

ולענינו: אם אתה מדמה נידון דידן להמחלוקה שבין מתנגדים לחסידים, הרי אנו עומדים כעת בשלב הראשון בשעה שעדיין סברו המתנגדים שהתנועה החסידית מסוכנת ולחמו נגדה בחירוף נפש.

ואם כן מה שאתה אומר הוא כך:  הן אמנם שאני משוכנע כעת שהשקפה זו לא נכונה, אבל היות שכבר היתה פעם מחלוקת בין מתנגדים לחסידים שלבסוף הוכח שהצד הנאשם היה חף מפשע, אם כן יתכן שגם עכשיו הוא כך ולכן אני אשאר על משמרתי דיתכן שביום מן הימים יתברר שאין בהאשמות אלו ולא כלום.

מהלך זו מופרך מסברא ומדת תורתינו הק':

מסברא: מעולם לא שמענו שאדם יפעול נגד שכלו הישר משום שאפשר להיות שאינו כך, ואם אתה הולך בדרך זה נמצא ששום דבר בחיים לא יהיה לך ברור לעולם, דלעולם תוכל לחשוב ש'אולי' יתברר שהאמת הוא להיפך...

מדין תורה: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומשל למה הדבר דומה לאוכל חמץ בפסח משום שכבר היה לעולמים ב'מצות מכונה' שהדברי חיים מצאנז אמר עליהם שהם חמץ והרבה אנשים אכלו אותו על פי הוראת ה'שואל ומשיב' שהתירן, ואם כן אפשר שגם על חמץ זה אפשר למצא היתר, דמה יש לנו לעשות על  שאין לנו בימינו גאון עם כתפים רחבות  כמו השואל ומשיב...

.ולכן עכשיו שאתה מודה שהצד הדת"ל הוא לא צודק אתה חייב להתרחק מהם כמו שעשו המתנגדים בימי הבעש"ט,

ואם בהמשך הזמן תיוכח לדעת שהשקפת הדת"ל אכן צודק הוא, אז תעשה כמו שעשו המתנגדים מלפני מאה וחמישים שנה ותכריז שהנך חוזר בך, ומתחבר לציבור הדת"ל בשביל ששוכנעת שזה הוא רצון ה'

הכלל הוא: צריכים לעשות כפי מה שרואים לישר בעיני ה'. ותירוצים כאלו לא מועילים בבית דין שלמעלה.

---

מחלוקת לשם שמים.

---

---

אך מה תפקידנו בעניין ?

---

האם לדאוג שמצב זה של עוינות ושטנה בציבור שומרי התורה והמצוות ימשך או שמא למצוא דרך להשכין את השלום ולאחד את המחנה (הלא ת"ח מרבים שלום בעולם) ?

הייתי רוצה לדעת מה דעתכם.

---

ברור שלום

---

---

להחזיר אותם בתשובה

---

על איזה עויינות ושיטנה אתה מדבר?

רוב רובם של הצה"ד לא אשמים בדעותיהם הכוזבות. יש שם תעמולה שלמה של שקרים בעיתונים, אתרי אינטרנט, עלוני שבת ועוד, ורוב האנשים שם בסה"כ רוצים להישמע להוראות רבניהם ולעשות את רצון ה'.

המטרה של האתר והספר הם לעזור לאנשים להגיע אל האמת ולחשוף את השקרים שהנחילו להם. אם האתר היה פועל ממניע של שנאה ח"ו - הוא לא היה פונה לציבור הצ"ד. הסיבה שיש פירוד בין הציבורים היא כדי לא להיות מושפעים מהדעות הכוזבות - אבל לא מתוך שנאה ח"ו. ואשרי מי שיש ביכולתו לעזור ולהחזיר בתשובה ועושה כן.

ות"ח מרבים שלום בעולם, אבל זה לא אומר שמחר הם יתחברו לרבנים הרפורמים. רשע כמו אבינר שמקבל כזאת במה רחבה בציבור הצ"ד (ישיבה, ישוב, עלונים, ספרים...) לא היה שורד דקה אחת בציבור החרדי. השבת הוא כתב בעלון "באהבה ואמונה": "איני מאמין לך שאתה באמת חושב שלולא צה"ל אפשר להתקיים אפילו שעה אחת" {ממש אהבה ו"אמונה"!}