דבריכם גובלים באפיקורסות...

בתגובה ל: דבריכם גובלים באפיקורסות...


ראשית, כתבתי בפירוש במאמר שאיני בא לדון או להתייחס לרב טייכטל עצמו באשר לדברים שכתב ב"אם הבנים שמחה" כי התקופה והנסיבות בהן נכתב הספר אינן מאפשרות לי לדונו ובבחינת "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".

ההתיחסות הם לדברים עצמם ולסכנה של הבנתם המוטעית- ועובדה היא שלא אחד ולא שנים טעו ללמוד מדבריו שיש ללמד זכות על מינים ואפיקורסים ובלבד שיעסקו בבנין א"י. וע"ז היתה כונתי בכתבי "מהפכים דברי אלקים חיים למינות".

דבשום מקום מכל אותם המקומות הרבים בש"ס ובפוסקים הראשונים והאחרונים בנגלה ובנסתר לא מצינו שום חילוק ביחס לרשעים, מינים, ואפיקורסים (וכש"כ במסיתים ומדיחים למינות) בין דר בא"י לדר בארץ אחרת.

דבר נוסף-כלל בסיסי ביותר במצוה כדי שתחשב מצוה הוא שהאדם העושה אותה מכיר במְצָוֶה. אדם שכופר במי שציוה על המצוות לא מקיים שום מצוה והרי הוא כמתעסק בעלמא ("פחד יצחק", פסח, מאמר ז'). כך שאלו הכופרים בבורא עולם ובתורתו ובמצוותיו לא מקיימים שום מצוה וכל מעשיהם הם כמעשי קוף בעלמא. (מלבד זה שמטמאים את הארץ כמפורש להדיא בתורה הקדושה.)

ועליהם אסור ללמד זכות אפילו בינו לבין קונו וכמש"כ מרן ה"ויואל משה" במאמר "שלש שבועות" (פרק מ"ב, סי' קפ"ב) וז"ל: "אבל היכא שהמדובר הוא ממינים ואפיקורסים מפורסמים, וגם מסיתים ומדיחים, שמעבירים מאות אלפים ורבבות מישראל מדת תורתנו הקדושה, וממלאים כל העולם במינות ואפיקורסות, רחמנא ליצלן, בזה לא נסתפק שום אדם מעולם, שכל מי שיש לו קצת אמונה בה' יתברך ובתורתו הקדושה, אי אפשר לו לעמוד מן הצד שלא לבוא לעזרת ה' בגיבורים, ללחום עם הלוחמים עם הה' יתברך בכל אופן ואופן. ועליהם לא נאמר בשום מקום ללמד עליהם זכות, אף בתפילה בלחש בינו לבין קונו, שהרי אדרבה תקנו חכמינו ז"ל (ברכות כ"ח:) ברכת ולמלשינים בשבילם" ע"כ, ובהמשך כתב (סי' קפ"ד) וז"ל: "ומכל שכן מי שאמר בפירוש שלא די שאין לקלל אותם, אלא שצריך גם ללמד עליהם זכות, שהוא מינות". (וראה באריכות בספר "מרא דארעא ישראל" חלק ב' איך הרעישו גדולי ישראל כנגד ספר "אורות" של הראי"ה קוק ז"ל שנסה אף הוא מתוך כונות טובות להצדיק רשעים ומעשיהם)

כך שלא אני הוא הטוען נגד "אם הבנים שמחה" אלא תורתנו הקדושה אשר קבעה כללים ופרטים ברורים באשר לכופרים בה ויאבדו אלף ספרים ואות אחת מתורתנו הקדושה לא תשתנה!! ודוק שאף אחד מגדולי דורו של הרב טייכטל הי"ד לא בא בהסכמה על ספרו וגם כשהוציאוהו לאור מחדש לא בא אף גדול בהסכמה עליו וגם בנו ראה את הנולד וניסה לעכב בעד הרעה בהקדמתו אך שאני מינות דמשכא וגם אחרי הקדמתו הוציאו הדברים למינות ולמדו מהם להצדיק את הגדולים שברשעים המסיתים ומדיחים שמצות לא תעשה מן התורה "שלא ללמד זכות על המסית" קיימת לגביהם בכל רגע ורגע וגורמים בזה צער גדול להמחבר הי"ד שבודאי מתאנח ומצטער על התקלה הגדולה שבאה על ידו.

ואדרבה אם אתה מכיר מקור כלשהו בחז"ל התומך בדברים שנכתבו ב"אם הבנים שמחה" בקשר לכך שגם בנין א"י ע"י אנשים שבאו בה רק בכדי להיות ככל הגויים בכל אורחות חייהם רצוי לפני ה' יתברך אתה מוזמן להפנות אותנו אליו ולהסביר לנו מדוע גלינו מארצנו אם הדבר שהכי רוצה מאיתנו בורא עולם הוא שנשב בה??

בברכה, יואל.

בתגובה ל: תגובה ליואל במשך רוב ככל אלפיים שנות גלותנו ידע כל יהודי את הערך והמשמעות של התורה ומצוותיה והיה מודע היטב לחומרת העובר על מצוותיה. המורים הטפשים שלך למדו אותך משפטים טפשים כמו "בהשפעת הגלות נעשו הבונים הציוניים בורים בתורה ובמצוות וכו'" אך כל קל שבקלים שבישראל יודע כי בכל רגע ורגע לכל אורך הגלות יכול אדם להיות טמא ומשוקץ כמו הרצל וחבריו האהובים עליכם כל כך או להבדיל צדיק יסוד עולם כמו החפץ חיים מצד שני ולא הגלות גורם אלא הבחירה ברע ובמוות היא הגורמת!!! כל יהודי מחוייב להאמין שהתורה הקדושה לא תשתנה בשום זמן ואם אינו מאמין בזה הרי הוא בכלל הכופרים וא"כ גם כשאין סנהדרין ובית מקדש יש איסור לטמא את הארץ. ובאמונה בבורא עולם מחויבים כל באי עולם גם מי שלא למד תורה מעודו, וגם גוי. ואם כופר בבורא עולם כל מעשיו הם מעשה קוף בעלמא ולא שייך עליהם כלל שם מצוה והרי הוא כ"מתעסק". (עיין פחד יצחק, פסח, מאמר ז'). ובוא ושמע מעשה שהיה בראי"ה קוק ז"ל ובמרן רבי יצחק בלזר גדול תלמידי מרן הגרי"ס מסלנט:(מובא ע"י הג"ר אליהו לופיאן זצ"ל ב"לב אליהו" פר' אחרי מות): כשעלה ר' יצחק בלאזר לא"י עשה לכבודו הראי"ה קבלת פנים ובקשו לדבר לכבוד בואו לארץ הקדושה. ר' יצחק סירב בטענה שלפיו של האדם יש שני שומרים השיניים והשפתיים וכיון שלו כבר אין שיניים אזי יש לו רק שומר אחד ולכן ירא לפתוח את פיו. ואז דרש הרב קוק ואמר בתוך דבריו את הפסוק "ותבואו ותטמאו את ארצי" ופירש -הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי. מיד שאמר הרב פיסקא זו קם מרן הגר"י בלאזר על רגליו ואמר בקול: אבל יש עוד פסוק "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה" וא"כ מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה- הרי שוב יגלו!!! ולכן ישראל מה נואלת ללמוד ולהבין דברי מדרש באופן הנוגד פסוקים מפורשים בתורה וכאן המקום גם להתייחס לדבריך בקשר לעמרי שהבאת מ"אם הבנים שמחה": איתא בגמ' (גיטין פ"ח ע"א) א"ר יהושע בן לוי: "לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה ז' בתי דינים ע"ז, ואלו הן: ירבעם בן נבט, ובעשא בן אחיה, ואחאב בן עמרי, ויהוא בן נמשי, ופקח בן רמליהו, ומנחם בן גדי, והושע בן אלה" (ועיי"ש ברש"י דגם עמרי נחשב עם בית דינו של אחאב) הרי שעל אף שהוסיף עיר גדולה בישראל נחשב עומרי כמחריב א"י. (ובסדר עולם רבה פרק י"ז ד"ה בן שלשים ושתים מובא שכיון שהשיא אסא את בתו של עמרי ליהושפט בנו נגזר על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב, וכן הוא בילקוט שמעוני דברי הימים א' רמז תתרע"ז) ומה שאיתא בגמ' (סנהדרין ק"ב ע"ב, ובתנדב"א רבה פרק ט') שזכה למלכות לא בא אלא לומר שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ומשלם שכר על כל מצוה ומצוה (ומעניש במלא חומר הדין על כל עבירה ועבירה) וכבר כתב הרמב"ם שהיכולת למדוד איכות של עבירה מול מצוה ולהכריע כי מצוה מסוימת עדיפה על עבירות היא רק בידי אל דעות (עיין בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ב') וענין הע"ז בבית ראשון אינו דומה כלל לתקופתנו שהרי היו אנשים גדולים ושמרו תורה ומצוות והאמינו בבורא עולם שאלא שהיה תקף עליהם מאד יצר העבודה זרה (כדאיתא התם בסנהדרין ק"ב ע"ב)וראה דבריו הנפלאים של המהר"ל בזה ב"נצח ישראל" פרק ג') ואין שום בסיס ללמוד מהם לגבי הכופרים שבימינו המכחישים הימצאות בורא ורוצים להפוך פלטרין של מלך לארץ ככל הארצות ולטמאה בכל מיני הטומאה שיש בעולם ועל אדמתה מחנכים רבבות אלפי ילדי ישראל לכפירה באלקים ובתורתו. ומפקירים לחרב אחב"י רק בשביל עצמאות מזויפת המעורטלת מכל עצמיות יהודית ואדרבה מתגאה להכחיש כל קשר לאלקי ישראל ולתורת ישראל ומפנה עורף לחכמי ישראל. ואיך אפשר להקיש מתקופתנו על תקופה כמו בית ראשון שעוד שרתה שכינה בביהמ"ק והיתה נבואה בישראל?? (וראה בספר "דת הציונות" עמ' קסט' מה שאמר מרן ה"פחד יצחק" על השואה זו)

בתגובה ל: תגובה ליואל 1.כונת המדרש בילקוט שמעוני-עיין ויואל משה מאמר שלש שבועות (עמ' קיד' סי' ק"ג) בד"ה: "והאפיקורסים אומרים פירוש זר בדברי הילקוט סוף מגילת איכה..." עיי"ש באריכות.

2.לא הגלות היא שעשאתם בורים בתורה כי עובדה שהרב טייכטל גם היה בגלות ולא נעשה בור- אלא אם כבר המסיתים והמדיחים מא"י הם שהסיתו את העם מאחרי ה' ותורתו וביתר שאת כאן בפלטרין של מלך העבירו ועדיין מעבירים יהודים על דתם במערכת החינוך הרשמית של המדינה לאלפים ולמאות אלפים ולאלפי אלפים ולא מעט בסיוע של ספרים כמו "אם הבנים שמחה" המחניפים להם ועוד מנסים ללמד עליהם זכות, ואדרבה אם הגלות משפיעה על עם ישראל להיות בורים אם כן העובדה שא"י מלאה על גדותיה בבורים ומונהגת ע"י שלטון של בורים עוד יותר גדולים בבורותם מעידה שגם בא"י עדיין משפיעה בכל כוחה הגלות והופכת את כל אלה שחיים בהשקפה של אתחלתא דגאולה לחולמים בהקיץ לשיטתו של בעל "אם הבנים שמחה".

3.לא קראת את דברי- דברי הרשב"א אמורים לגבי מי שמעשהו מוגדר כמצוה ולא מי שמעשיו (מתוקף כפירתו במלך המצוה) הם מעשה קוף בעלמא.

לגבי כופר כתב הרשב"א מפורשות בשם ספר המורה להרמב"ם וז"ל:

"אפילו אכל אדם מישראל בשר וחלב או לבש שעטנז או הקיף פאת הראש מפני דעת שיתבאר ממנו שאינו מאמין שזאת התורה אמת וכו', את ה' הוא מגדף ויהרג מיתת כפירה ולא מיתת עונש" (תשובות הרשב"א תשובה תיז').

שום ראיה אין בכל ספר אם הבנים שמחה מש"ס ופוסקים לגבי הצדקת אפיקורסים או לימוד זכות עליהם וכל שכן בנוגע לשיתוף פעולה עמם. ואם יש אתה מוזמן להציג אותה.

בברכה,יואל.

בתגובה ל: תגובה ליואל אבל לא ניתן לך..

א.האם הרמב"ם, הטור, השו"ע וכל גדולי ישראל שפסקו חד משמעית לגבי כופרים בבורא או בתורתו כתבו את פסקיהם לפני שבטלה סנהדרין או אחרי שבטלה סנהדרין??

לאור תשובתך לשאלה הנ"ל על מה מבוססת טענתך שאי אפשר להתייחס לכופר ככופר אחרי שבטלה סנהדרין??

האם מדינת ישראל לא מסכנת יהודים??

מה בדיוק עושים חיילים כה רבים בצבא במשך שלש שנים?? משחקים??

מי אמר לך ששלטון שמסכן חיי יהודים רבים לא יכול לבשר את הגאולה?? אדרבה ככל שהעוף יותר טמא זה יותר מתאים לגמרא בחולין, לא??

אתה שם לב שאתה לא טוען שום טענה מבוססת אלא בודה תשובות על סמך מה שנראה לך??

אנחנו רוצים תשובות מנומקות עם מקורות ולא את ההשערות הפרטיות שלך.

בתגובה ל: תגובה ליואל אשאל שוב:

היכן בחז"ל כתוב שאם אפיקורוס הוא מבשר הגאולה היחס אליו משתנה??

היכן בחז"ל כתוב שמי שכופר בבורא עולם מקיים מצוה כלשהי??

מדוע אי אפשר לומר על מדינה פלסטינאית שהיא גם בישור הגאולה והקב"ה עוטף זאת בפלסטינאים כדי שהמקטרגים לא יקטרגו??


הבנה אישית בדברי גמרא אינם ראיה אם הם עומדים בסתירה לדין אחד מדיני התורה ולא רק שאינם מהוים חלק של "שבעים פנים לתורה" אלא הם נכנסים תחת ההגדרה: "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה".

אנא ענה לי על השאלות.

נ.ב. -אין צורך לצטט מאהב"ש. אני מכיר את הספר (וכדאי היה שגם אתה תכיר את "ויואל משה").

בברכה,יואל.

בתגובה ל: תגובה ליואל 1. כל אדם שכופר בתורה הוא כופר (ואתה מוזמן לעיין בהלכות תשובה ברמב"ם כדי למצוא את ההגדרה המדוייקת לכל אחד: אפיקורוס,מין וכד').

גם אם אלו שהקימו את המדינה אינם עונים להגדרה ההלכתית של כופר סוף כל סוף הם רואים עצמם כמי שאין להם שום שייכות עם ציווי כלשהו של בורא מה שהופך כל מעשה שיעשו גם אם הוא ציווי התורה למעשה קוף בעלמא. ובלי הכרה בבורא מצווה אין אדם מקיים שום מצוה.

שנית- הטענה שהם לא גדלו במסגרות של תורה יכולה אולי לעזור לגבי הפנית עורף לתורה (וכעין שכתב הרמב"ם בהלכות ממרים ריש פרק ג'). אבל לגבי כפירה באלקים זה לא יעזור כלל כי באלקים חייב כל אדם להאמין גם אם לא ידע תורה מהי וגם בן נח חייב להאמין באלקים.

שלישית- גם אם אדם לא אשם בכך שחונך חינוך מעוות זה ודאי לא הופך אותו לצדיק בדיוק כמו שאדם שניקרו את עיניו בעל כרחו הוא עיור באותה המידה של עיור מלידה.

סכום:

כופר בבורא מצווה לא מקיים שום מצוה

כופר באלקים זה רק מתוך רשעות- ומחוייב בזה ברגע שעמד על דעתו ואין זה קשור כלל להיכרות עם חינוך של תורה.

תינוק שנשבה הוא בעל מום אלא שאין זה באשמתו ואינו נקרא צדיק וכשפודים אותו מהשבי מביא קרבן חטאת כמי שעבר בשוגג על דברי תורה.

דברי "אם הבנים שמחה" בהצדקת כופרים באלקים" כמו גם השואתם למלכי בית ראשון חסרת כל בסיס או מקור בחז"ל!!

בברכה,יואל.

בתגובה ל: תגובה ליואל

הודעה זו ללא תוכן

בתגובה ל: תגובה ליואל בעניין עשו מדוע הצטער שיעקב לקח את הברכות הרי כל הברכות הן מבורא עולם, ואם עשו כופר בו מה לו ולברכות??

גם על אדם הראשון נאמר בגמ' בסנהדרין שהיה מין. האם באמת אתה חושב שהיה מין כפשוטו כהגדרת הרמב"ם?? כך לומדים פשט בחז"ל ישראל??

בברכה,יואל.