יואל אתה בזמנו אמרת לי

בפורום שכל ציטוט של רב שלא מגובה בהלכה אין לו שום משמעות. את זה אמרת על הציטוטים של ישראל קרמר על רבנים שתמכו בציונות אגב וגם בעניין השבועות, שמהציטוטים שלהם נראה שהם הסתכלו על התנועה הציונית בתור דבר טוב. אבל אתה הבאת אגרת של ערוך השולחן שהייה לכל הדעות גדול בישראל ,איגרת שהוא יוצא נגד המזרחי, ונגד הציונות אבל האגרת לא מגובה בהלכה, אז כל עוד ערוך השולחן לאר הביא איתו גיבוי הלכתי אין להסתכל על הדעה שלו ברצינות? או שלמרות הכל אנחנו מבינים מתוך האגרת שלו את הדעות שלו גם שהם ללא גיבוי הלכתי? וכנ"ל אפשר לטעון גם על דעותיהם של הרבנים שישראל ציטט, שלמרות שלא כתוב שם גיבוי הלכתי ,אנחנו יכולים להסיק שהם מגובים בהלכה. ולהלן האגרת של ערוך השולחן: ""וביותר אוי נא לנו כי דת תורתנו הקדושה הולכת הלוך וירוד באופן שאין לשער, וביותר אחרי שנתפשטה לדאבון לבבינו החברה הזעומה המכונים "ציונים", ועליהם נאמר ציון במר תבכה הם הם כיבו אש דת קדשנו ומקדשים ומטהרים ראשי פורקי עול כידוע לדאבון לבבינו וגם החדשים המזרחים לא טובים מהמערבים הישנים וארס נחש במקומו עומד, ואם כי תודות לד' כל גדולי ישראל מגלים ערות החברה ההיא (היינו ה"מזרחי" יואל אלחנן.) על כל זה תופסים מעמי הארץ רבים, מפני שלמראית העין אומרים שהמה יגדרו הפרצות ושועלים קטנים מחבלים כרם ד' צבאות...מאלה וכאלה באמת רפו ידינו ונחבל רוחינו וכו'.. הכלל: כל ירא אלקים באמת בורח מפני הציונים המזרחים כבורח מפני האש- אך אלו העומדים על שתי הסעיפים נמשכו אחריהם ואין בהם רבנים זולת המעטים שיסדוה לפי דעתם המשובשה. הרבה יש לדבר בזה אך לא יספיקם הגליון" ע"כ. ("הפלס", כסלו תרס"ה, דף קלט'. "תל תלפיות", חצי חשון תרס"ה, "משכנות הרועים" חלק א' עמ' רכג'-רכד')."