אם מטרת הפגישות של אותם אנשים עם אחמדיניגא'ד או עם מנהיגים אחרים בעולם הערבי היא למטרת פיוס או כדי להביא לקירור זעמם ודאי שהיא ככל השתדלות המחוייבת מצד "לא תעמוד על דם רעך" וגם אם היא בגדר של הבהרת עמדה כי ליהדות החרדית אין שום קשר עם השלטון הציוני ומטרותיו הלאומיות ולא ניחא לה ממטרותיו כלל וכי רצונה הוא בשלום עם העולם הערבי גם אין בכך כל פסול.
הבעיה מתחילה כשבשם השנאה לציונות מעודדים את אותם מנהיגים להשמיד את הישות הציונית או להלחם נגדה ואז יש במעשיהם עידוד לפגיעה ביהודים וזה איסור גמור וחמור של מסייע לשפוך דם ישראל.
בברכה, יואל.
צריך לשקול היטב לא רק את מה שאומרים לו אלא כיצד יפרשו את הביקור וכיצד יציגו אותו. בכל מקרה כיון שאיני יודע מה באמת נאמר שם כתבתי באופן עקרוני ואם יש לך מידע מדויק על מה שנאמר שם אתה מוזמן לעשות את השיוך של הדברים שנאמרו לעקרונות שציינתי ולשפוט האם היו אלה דברי "פיוס" או דברי "סיוף" (האותיות זהות אבל המשמעות שונה בתכלית...)
בברכה, יואל.
מה באמת מפריע לאחמדיניג'אד. כל זמן שאחמדיניג'אד מהווה איום על כלל ישראל ויש בידו יכולת לממשו שייך לפייס אותו באם ישנה דרך לכך. (וכמובן שאינני מתייחס באופן ספציפי לחבורת האנשים שנפגשה איתו כי אינני מכירם ואינני יודע מה טיבם וטיב השתדלותם בזה, וכל דברי הם באופן כללי בלבד.).
בברכה, יואל.
שאנחנו מדברים על שני דברים שונים בתכלית. אתה מדבר על חוסר התועלת שבפיוס במקרה הספציפי של אחמדיניג'אד ואני מדבר על העיקרון שאין פסול בפגישה שמטרתה היא פיוס.
בברכה, יואל.
משלחת זו או אחרת שהלכה לאחמדיניג'אד או לאחרים אלא רק לדבר על הנקודה העקרונית של מפגש עם אדם עוין. השאלות ששאלת לגבי ההשלכות של היותם של ההולכים אזרחי ארה"ב הן במקומן ובטוחני שיש עוד שאלות רבות שיש לדון בהן לגופה של משלחת ולגופה של שליחות וכל דברי הם רק באופן כללי בלבד.
בברכה, יואל.
שאת ההכרעה אם ללכת או לא צריך לקבל רק עפ"י "מה יגידו ואיך יציגו את הביקור" אלא שצריך לשקול גם ענין זה מבחינת התועלת של הביקור ובהחלט ייתכן כי לשיקולים האחרים תהיה הכרעה רבת משקל יותר מאשר "מה יגידו".
אגב באותה סוגיה שהזכרת תוכל לראות כי גם גדולי הדור כדוגמת זכריה בן אבקילס וגם (להבדיל) בריוני בית שני לא זלזלו כלל בטענת "מה יגידו", עיי"ש.
בברכה, יואל.
בברכה, יואל.
