למדתי ברס"ג את הפסקה הבאה:
יש מתלמידי החכמים מי שחשב, שאין ראוי שיתעסק האדם בעולם הזה במאומה זולתי בדרישת החכמה.
ואמרו, לפי שבה יגיע האדם לידיעת כל מה שבארץ...
ומצאתי כל מה שתארו בו את החכמה אמת ונכון, אבל מקום השגיאה בו,
מה שאמרו שלא יתעסק עמה בזולתה. כי אם לא יתעסק עמה במזון ומדור וכסות תבטל החכמה,
לפי שאין קיום אלא בהן. ואם יטיל את עצמו בצרכיו אלה על אנשים אחרים, יהיה נמאס ובלתי נחשב,
ודבריו אינם נשמעים וכאומרו: וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים.
דילגתי כמה קטעים כדי למנוע אריכות אבל המקור בספר הנבחר באמונות ודיעות מאמר עשירי פרק אחד עשרה.
שאלתי היא, והרי זה הדבר שקורה בימינו שלצערינו בזויים החרדים בעיני הבריות מפני שאינם מתפרנסים,
והרי הם נמאסים ובלתי נחשבים, והם כעול על הציבור, ו
אם כן מדוע אינם עובדים ומוכיחים כי תורת ה' שלימה היא ויבוא על ידם קידוש ה' גדול.
דבר נוסף שמפריע לי בהקשר הזה,
שמעתי כי יש מתרצים שבכך שהם מקבלים כסף ממשלמי מיסים הם מתקנים את אותם אלה שמשלמים מיסים,
ושאלתי היא, אם חלק גדול מן החילונים וחלקם המוחץ של הדתיים הלאומיים הם אפיקורסים ועוברי עבירה
להכעיס, וודאי שרובם מחללי שבת בפומבי שהם "כגוי לכל דבריו" אם כן מדוע מותר לחרדים לקחת צדקה
מן הגוי?! והרי זה איסור שנפסלים עליו לעדות! ואחת העבירות החמורות! אשמח לתשובתך בהקדם.