תגובה זו נכתבה בשעות הבוקר מיד עם פרסום תגובתך לדברי, ושליחתה אלי ע"י שליח. אך מכיון שב"ה אין לי אינטרנט, רק כעת התאפשר לשולחה :
א. כותבים שכחתי ולא שחכתי. אבל כוונתך מובנת.
ב. אני שמח על הסכמתנו בדבר אי ביזוי יהודי (כל עוד אין זה מחוייב על פי ההלכה, כמו במקרה של צורך במחיה בביזוי ת"ח או כדי שלא ילמדו ממנו (עיין שו"ת חוות יאיר סימן קנב, והבן).
ג. אתה לא חייב להיות "בעל תורה כזה גדול", כדי לבדוק בכנות את נכונות הדרך, מתוך שמיעת שני הצדדים (בדיוק כמו בדין תורה). ושוב, הנושא כבד מלדון דרך המחשב, צריך לשבת עם רבנים גדולי תורה, ולשאול הכל. את הצד של רבך נראה שכבר שמעת, עתה הגיע הזמן לשמוע גם את הצד השני וללבן איתו ברצינות את הטענות.
ד. דוקא בגלל שהינך צעיר, עליך להזדרז ולבדוק את הסוגיא כעת. מכיון שכאשר תהיה נשוי בעזרת ה', קשה יותר לשנות דרך חיים, אף שאז אדם בוגר יותר ודעתו מתיישבת וקל לו לראות את האמת יותר (לכן רבים מהמזרחי החזקים מעדיפים לשלוח את בניהם לת"ת חרדי ולא לסכנם בממ"ד, כי כל האידיאלים כולם נכונים, אבל לא על הילד שלי).
ה. מדוע רבניך, אם הינם אכן כה גדולים בתורה וצדיקים נסתרים (מדוע לא שמענו עליהם, ולא ראינו את ספריהם בהלכה (בהשקפה זה לא ראיה, כי זה עצמו הדיון אם הם אכן ראויים להנחיל ספרי השקפה ליהדות) אף על גדולתם העצומה כפי שתארת?) מדוע אותם רבנים אינם מנחים אותך לעזוב מקום לימודים שאין בו "לימוד תורני מיוחד, רק לבגרות" כלשונך,וללכת ללמוד תורה כמו שכל נער יהודי במשך כל הדורות בגילך למד. מדוע הם מתעלמים ממשנה מפורשת באבות פרק ה "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד וכו'" ולא כתוב: בן 15 לפיזיקה, לביולוגיה,לכימיה, לאזרחות, לכושר גופני וכיו"ב. האם שינוי הדרך בה הלכו כל אבותינו היא רצון ה'?
ו. איני מבין מדוע אין אתה מסכים עם דברי. הרי לא כתבתי לך להיות חרדי, המלצתי לך רק לבדוק את הדרך בצורה רצינית, ולא להיות מוזן רק מרב אחד אותו אתה שומע. האם אתה רוצה להגיע להאמת יום אחד, או שאתה רוצה לנהוג כמו בת יענה (הטומנת ראשה בחול כדי לא לראות את האריה שעומד לטורפה)?
ז. האברכים אותם הינך רואה, אינם פונקציה.כמו שאם תראה חייל שגנב מהשק"ם לא תאמר שכל הצבא רקוב. עליך לבדוק את האמת עם רבנים גדולי תורה, שהם נושאי דגל התורה ומנהיגי הציבור, וכמו שכבר הארכנו במכתב הקודם. וזו הסיבה שהרב יואל ושות' מביאים ראיות רבות נגד רבני המזרחי, כמו סוגיית שרקי וביטוייו הכפרניים כלפי משה רבנו. כמו אבינר, שע"פ החלטת בי"ד בראשות הרב מרדכי אליהו שליט"א והרב יעקב יוסף והרב מלמד ועוד הוכיחו שמכשיל הוא את הרבים באיסורי כרת וד"ל. (יש לי את כתב פסק הדין המקורי, זכיתי ושימשתי לפני הרב אליהו בימי בריאותו, ולפני הרב יעקב יוסף ומהם קיבלתי את כל התיק). וכמו יובל שרלו הכותב על האהבה הרומנטית (כלשונו, יסכר פי דוברי שקר) בין יעקב לרחל. ואף הרב בלייכר ראש ישיבת שבי חברון כתב נגדו בנחרצות. ועוד עשרות דוגמאות למכביר, המעידות על "יראת השמים" של רבני הציונות הדתית. וממלא על פסילתם להיות מאן דאמר בהשקפות היהדות, ועל דא קא בכינא, ששוטים אלו מנהיגים ציבור שלם שאינו שם על לב את טעותם של רבניו הלוקחים אותו לאבדון. אני מכיר את מרביתם מקרוב, ואני חותם על כל מילה שכתבתי, והלואי והייתי טועה.
ח. אחת מהדרכים שלהם בויכוחים ובדיונים שניהלנו, היתה המצאת סיפורים ללא כל אסמכתא ובהתאם לצורך הויכוח. מתוך טענה שמותר לשקר כדי להציל אותי מלטעות חלילה. (את זה גילו לי כשתפסתי ואתם בקלקלתם כמה פעמים, עיין מסכת שבת בדף קטו ע"א (סוף הפרק) מקור כביכול לשיטה זו, אך עינים להם ולא יראו שרב החילוק ואכמ"ל). וניכר שגם איתך השתמשו בכלי זה. ובכן ידידי,אני משוכנע שתסכים איתי שסיפורים ללא מקור מהימן על שני הצדדים - אינם קבילים בדיון אמיתי. לעומת זאת כל העובדות שציינתי למעלה, ישנם מסמכים אותנטים באתר זה ובספרי הרב יואל וברשותי, המאששים את נכונותם. וגם אותם "רבנים" אינם מכחישים שאמרו את הדברים.
ט. לגוף הסיפורים, כל בר שכל יבין שסיפורים אלו מקורם מהדמיון הפורה של רבך. דוקא שמחתי לקרוא את האגדה הזו שכתבת, כי בלעדיה היה עלי להאריך ולהוכיח את טענתי בדבר המצאת סיפורים לפי הצורך, והנה הקב"ה שלח אותך עם סיפור הזוי זה להוכיח לעין כל מה היא נאמנות רבך בדבריו. מפני שכל מי שמכיר מי היו ראב"ד וגאב"ד העדה החרדית במשך כל השנים האחרונות, יודע בודאות שהמנחת יצחק או הרב דושנסקי או הרב פריינד זצ"ל לא יקרא לרב ציוני "כבוד הרב" ולא יתנצל בפניו על אי תמיכתו במדינה או החינוך החרדי "המוטעה" שחור לבן (שתכלס' על חינוך זה גדל הציבור החרדי כשהוא מלא בישיבות כוללים ואירגוני חסד והחזרת עמנו האהוב בתשובה ועוד כהנה וכהנה (חב"ד, יד לאחים,לב לאחים, ערכים, הידברות, אור החיים וכו'), בעוד פירות הבאושים של חינוך החמ"ד נראים בעשרות אלפי דתלשי"ם (קרא את ספר המחקר של שרגא פישרמן "דור הכיפות הזרוקות" ותבין את ההבדל המהותי בין זה לקומץ השבבניקים החרדים, שבכל דור ביהדות היו שוליים אבל לא שוליים כאלו רחבים יותר מהכביש כמו שיש בציבור הלאומי. וגם השבבניקים לא התקלקלו בגלל החינוך החרדי אלא בגלל החיכוך בציבור החילוני שאנו גרים יחד איתו, והשפעתו הארסית החודרת דרך כל מחשב ונגן וכל אמצעי התקשורת ללא יכולת הציבור החרדי לעצור אותה לגמרי) ראה נא את כל מורידי הכיפות כשמגיעים לצבא, או רבבות המקטינים אותה רק שלא יראו חלילה שיש להם משהו על הראש, לך תראה בקניונים ובקולנועים ובשאר אתרי הנופש המפורסמים בעלוני שבת של הציונות הדתית, לך ראה נא מי מסתובב שם. ותבין מדוע באמת הציבור החרדי לא מחנך למה שהם מחנכים (או יותר נכון: למה שלא מחנכים). ולבוא ולומר שאותם אדירי דעת גדולי עולם יאמרו כדבר הזה, אין לך שקר שקוף יותר מזה, והדבר מפורש בשבת קד ע"א ששקר אינו עומד. (גם רבני הציונות הדתית לא חולקים על גדולתם ומציינים את דעתם בהלכה, עיין בספר צניף טהור הלכות צניעות של שלמה אבינר, שרוב ככל הציטטות שלו מאותם רבנים "שחור לבן" כלשונך. דרך אגב, אבינר סילף שם את ההלכה גם על פי דעתם ולכן אין לסמוך עליו הלכה למעשה כלל, עיין שם לדוגמא לגבי עובי הגרב הנצרכת לאישה, וכתב שם שעשרים דנייר זה לכתחילה ע"פ דעת הרב אליישיב והרב שלמה זלמן אוייערבך ועוד. כאשר למעשה כולם כתבו ופרסמו שבקושי 40 דנייר מספיק ורק בסוגי גרביים מסויימות וחזר ופרסם כן גם במהדורא בתרא אף על שהערנו לו והוכחנו לו על טעותו. ויש באמתחתי עוד דוגמאות רבות, כמו מה שפרסם בעלון מעייני הישועה בפסח האחרון, שצריך לברך הגומל בשם ומלכות כל מי שניצול מתאונה וזה רק לדעת הט"ז ובני אשכנז הנוהגים חלקם כך, אבל לפי השו"ע או"ח סימן ריט וכן פסק הבן איש חי, אין לברך כן בשם ומלכות, ונכשלים כל עשרות אלפי הספרדים הקוראים את פירסומו, בהזכרת שם שמים לבטלה (עיין ברכות לב ע"א ושבועות לט בחומרת הענין) ומזה תלמד גם על כל שאר חוסר האמת הרווחת ברבני הציונות הדתית לצערי, וההטעיה שמטעים אחריהם נערים טהורי לב כמוך שאינם בקיאים בכל מכמני התורה.
י. לגבי הרב מרדכי