לקט תשובות של הר"ש אליהו בענין סאטמר

בס"ד
לרב ערב טוב
קראתי לאחרונה חלקים מהספר"ויואל משה" של הרבי מסטמר זצ"ל.
כאשר קוראים את הספר רואים שהרב שכתב אותו היה גאון. הרב מצטט שם גאוני עולם כמו הרמב"ן,הרמב"ם ועוד. אך מצד שני הרב "מדביק" כינויים לא כל כך נעימים נגד הציוניים ובעיקר נגד הציוניים הדתיים.דוגמה לדברי הרב שכתב על יום- העצמאות "ואין לשער חומר העוון פלילי של השמחים עלי גיל או מראים שמחה וחג ביום הניאוץ הנורא שקראו אותו יום העצמאות להעמיד מלכות של מינות על ישראל בעקירת התוה"ק והאמונה, ושמאז התחיל מחדש שפיכות דמים של רבוא רבבות מישראל
וזה גרוע הרבה יותר ממודה בע"ז שאינו מודה בלבד אלא גם שש ושמח בהמרדה הנוראה שנעשה על הקב"ה ועל תורתו הקדושה ... וכעין זה השמחים ביום אידם יום המר והנמהר. הרחמן הוא יצילנו מהם ומהמונם ויחזק את לבבינו להאר עיננו בתורתו ועבודתו ית"ש".

במקום אחר מאשים הרבי את הציונות בכל שואת אירופה. היום אנו רואים חסידי סטמר שמפגינים נגד המדינה יחד עם הערבים.שאלתי היא כיצד עלינו להתייחס לרבי ולחסידות שלו. מצד אחד נראה שמדובר באדם גדול מצד שני הוא מחפיש אותנו וחסידיו מפגינים יחד עם רוצחים.
תודה רבה



תשובה:


בס"ד
כל הדברים הללו של הרבי מסאטמר נכתבו לפני הרבה מאוד שנים כשלא היה ברור כלל לאן הרוח נושבת?
לאן תתפתח המדינה?.
זו היתה מדינה כל כך חלשה וקטנה. מוקפת אויבים חזקים וגדולים. הרבי מסטאמר חשש מאוד מרוב אהבת ישראל לקיום היהודים בארץ.
זו היתה מדינה שלא היה ברור (לו) כלל וכלל אם היא תתקיים.
הגרוע מכל היה בכך שראשי השלטון של אז ראו לעצמם זכות וחובה להעביר יהודים על דתם ולהכריח אותם בכל מיני שיטות להאמין ב"דת העבודה". האם יהיה למדינה הקטנה הזו זכות קיום במצב הנורא הזה, שהולכים נגד הקב"ה בריש גלי?
זה היה מאוד מבלבל.
מצד אחד "עליה לארץ" שהיא מצוה גדולה מאוד שכל התורה כולה מלאה ממנה. ומצד שני אלה שמקיימים את המצוה הזו בהידור רב כל כך, במסירות נפש של ממש - מזלזלים במצוות אחרות בפרהסיה.
מה קורה כאן?
אותם אלו מחכמי ישראל שהיו בקיאים בדברי חז"ל על הגאולה. ובמיוחד אלו שהיו בקיאים בתורת הנסתר ידעו את ה"סוד" שכתוב בזוהר ובכתבי האר"י במפורש. מי שהתעמק מצא אותו גם בדברי חז"ל המפורשים. שם כתוב כי הגאולה תבוא דוקא על ידי אנשים שאינם נראים בני תורה. אבל בפנים תוביל אותם רוח של קודש להביא את דבר ה’ לעולם.

וכך כתוב במשנה במסכת סוטה פרק ט
"בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא,
וְיֹקֶר יַאֲמִיר.
הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר,
וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת,
וְאֵין תּוֹכֵחָה.
בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת,
וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב,
וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם,
וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ,
וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח,
וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ,
וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדָּרֶת.
נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ,
זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים.
(מיכה ז) בֵּן מְנַבֵּל אָב,
בַּת קָמָה בְאִמָּהּ,
כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ,
אֹיבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכָּלֶב,
הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו.
וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:

-------
לפי דעתי היום כבר אין ויכוח. חוץ מכמה טרדנים עקשנים, אין ויכוח כי המדינה הזו מובילה את הקודש בעולם.

אם תנסה לעשות "מדרגות של קדושה" בין חו"ל לבין ארץ ישראל מאחד עד עשר. המציאות הרוחנית בזמנו של הרבי מסאטמר היתה 7 מעלות בקדושה בחו"ל ו2 בארץ.

כאן העבירו אנשים על דתם ורק קומץ קטן שמר מצוות בדבקות בחשש מסוים. חלק התבייש ביהדותו. הנוער התפקר והלך. פאות של תימנים נגזזו. רק קבוצה קטנה העזה להלחם על האופי היהודי של המדינה. גם "המזרחי" וגם "האגודה" נלחמו על אוכל כשר בצהל ועל חינוך דתי למי שרוצה בו. כל אחת לפי שיטתה.

היום המציאות הרוחנית בחו"ל היא "איומה"!! רוב מוחלט של היהודים בחו"ל מתבוללים. כמעט שאין מוסדות תורה רציניים בחו"ל. הכל הולך ופוחת!!
אין שום סיכוי ליהדות בחו"ל כמו שהיא מתנהלת היום. היא הולכת לאבדון ולשואה.
מדרגה 7 היא הגיעה ל1 או 2 והיא הולכת ופוחתת כל הזמן.

לעומת זאת התורה פורחת בארץ ישראל. תנועת התשובה גם בציבור החילוני. וגם התשובה של הציבור הדתי.
הוא בעיקרו יותר רציני
יותר אמיתי באמונה שלו.
יותר בשמחה ובכל שדרות החיים.
מתחילים לראות כאן "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

יש עוד מה לתקן. יש אומרים שצריך רק לצחצח כפתורים ויש רואים יותר עבודה.
בכל מקרה כל מי שקורה את המפה שמול עיניו רואה שאנחנו על המסלול.

לכן היום לא תשמע את סטמאר משמיעים את קולם ברמה. כי הם יודעים שקיום היהדות הוא אך ורק בארץ ישראל.

עוד דבר קטן אומר לך.
אע"פ שאני מתנגד לשיטתם של חסידי סטמאר ביחס למדינת ישראל - יש לי הערכה גדולה לפעלם בעניני חסד וקיום מצוות. אמר לי מישהו שהיה בביקור רפואי בחו"ל כי הם ממש "גאונים בחסד" ועל זה מגיעה להם הרבה הערכה.

אני בטוח שלאט לאט תעבור כל הקהילה לארץ ישראל,
כבר היום חלקם הגדול בא לארץ. חלק בא לבקר וחלק בא לגור.
מהכרות אישית עם כמה מראשיהם בארץ אני יכול לספר לך כי הם (בעקרון) כבר לא "שונאים את המדינה". ולא מאמין שהם שנאו אותה אי פעם בעבר. רק מתוך אהבה לכלל ישראל ומתוך חשש שמא מה שמתפחת פה יהיה לסכנה - כתב הרבי מסאטמר את מה שכתב.
היום ברור לכולם כי גם הקיום הפיזי וגם הקיום הרוחני של עם ישראל הוא רק בארץ ישראל.

ואם תראה קבוצות נערים פוחזים שורפים את הדגל. תצחק!!
זה סתם מעשי נערות.

אם תדבר עם המנהיגים שלהם תשמע כבר זמירות אחרות.

ברוך ה’!!

התשובה נענתה על ידי הרב שמואל אליהו


2)
לרב שלום,

1) הרב אמר שהבבא סאלי זצוק"ל כיבד את האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל, אל לא הסכים לדרכו.
אודה לרב אם יקרא את הקטע הבא:
"אין לנו גדול בדור בְּזַכּוּת העיון והסברא, ומשיב תשובה ניצחת, כר’ יואל יצ"ו (האדמו"ר מסאטמר), הוא ענה בספר בראיות ברורות לכל אותם, שגבבו דברים על גבי דברים, ולא השאיר זוית ופינה, שלא ענה עליה תשובה ניצחת.
וכלם, בואו נעשה סעודת מצוה, סעודת סיום הספר "ויואל משה", כדרך שעושים סעודת סיום מסכת, כי ספר זה הוא מסכת גדולה וחשובה בדורינו, בדור המעורפל הזה, דור אובד עצות, ומחשבותיו מבולבלות, ור’ יואל הוא "עמודא דנהורא", ולאורו נלך עד ביאת משיחנו". (מתוך הספר "סבא קדישא- בבא סאלי" לחתנו הרב דוד יאודיוף, דף רי"ז) ע"כ הציטוט.

אני חושב שקטע זה מסביר בבהירות את דעתו של הבבא סאלי, והוא לא רק כיבד את האדמו"ר מסאטמר, אלא גם (כפי הנראה מכאן), הסכים עמו. זה שהבבא סלאי זצוק"ל התפלל על חיילי צה"ל שלא יהרגו בקרב, אין זה אומר שהוא מסכים עם המדינה. אגב, גם הסטייפלער זצוק"ל הסכים עם האדמו"ר מסאטמר בענין הקמת המדינה (לפי דעתו היה אסור), אך הוא סבר שעדיף לנסות להציל את הדת (ע"י בחירה באגודה באותה עת), מלהפקיר אותה לידי חילונים.


2) בענין הגר"ע יוסף. מובן שאני מאוד כואב על שפיכות הדמים שגרם הסכם אוסלו, ואני מאוד מאוד מתנגד להסכם זה, אך לדעתי גם אם הגר"ע יוסף הסכים אם ההסכם, אין זה סיבה לבזותו.
הרי יש מקרים שגם הסנהדרין טועים ומחטיאים את כל עם ישראל בע"ז (שהיא חמורה ממיתה) . האם אחרי מקרה כזה הרב היה מוציא את ספריהם של ראשי הסהדרין מביתו???
למה זה שונה אצל הגר"ע יוסף??? טעות של ת"ח (איני יודע מה היו שיקוליו של הגר"ע, וכמובן שאיני בא לשפוט אותו) לא פותחת את הדרך להחרמה לענ"ד.

2) לגבי טענת הרב שאוה"ח הקדוש אמר שאפילו אם ישראל רשעים גמורים ח"ו תבוא הגאולה. לא הבנתי מה הקשר למדינה. האדמו"ר מסאטמר דוווקא מצטט את האוה"ח בתור מסכים עם איסור שלושת השבועות (עיין אוה"ח על פרשת בחוקותי).

3) לא הבנתי מה שהרב אמר, שכאילו משמע ממני שבגלל שמישהו אמר משהו בשם הבבא סאלי, השו"ע בטל וכו’ וכו’ ח"ו. אני לא אמרתי מעולם כזה דבר ולא הבנתי מאיזה מילים שלי הרב הסיק זאת.