שליחת תגובה להודעה בפורום

בס"ד

כל האתר מראה את התנגדותם של גדולי ישראל לציונות. כך גם לגבי "אורות" של הראי"ה קוק שגדולי ישראל אסרוהו. אך שאלתי היא: האם ניתן להגיד: אוקיי,יש מחלוקת בהשקפה,זה לגיטימי לגמרי,התורה היא עדיין אותה תורה. במילים אחרות: איך באמת ההשקפה משפיעה על חיי המעשה? כלומר,אם אני ציוני דתי ומשתדל בכל מאודי לקיים מצוות ולשאוף להיות גדול בתורה, במה אני נחות מן החרדי המקביל השואף לאותה מטרה? מדוע ציוני אינו יכול להיות צדיק וגדול בתורה אמיתיים?

הלא גם ראינו חלק(על אף שמועט) מגדולי ישראל שכן היו ציוניים ובכל זאת היו לצדיקים ולגדולים בתורה. אז האם באמת יש סתירה בין להיות "ציוני" לבין להיות "גדול בתורה"?