יוסי
12/22/200401:23
העובדות:
בתגובה ל: סגירתה של וולוז'ין - בניגוד לנכתב כאן
1. אין ספק כי הנצי''ב התנגד באופן עקרוני להכנסת כל לימודי חול לישיבת וולוז'ין משום ביטול תורה. כמו כן הוא התנגד ללימוד המוסר ולאמירת תהילים על אשתו הגוססת.
2. ישיבת ולוז'ין עברה משבר קשה (פנימי) בתקופה שקדמה לסגירת הישיבה בעקבות מינויו של ר' חיים ברלין לראש ישיבה. מבלי להרחיב אזכיר כי בחורים הפריעו למהלכם התקין של סדרי הלימוד וירדו לחייו של הנצי''ב (ידוי אבנים לחלון בית הרב, וטמינת פתק בגמרת הנצי''ב המציע נוסח למצבת הרבנית כאשר זו שכבה על ערש דווי).
3. בעקבות לחץ מצד הממשלה הרוסית, בפברואר 1887 התאספה אסיפה בס'ט פיטסבורג, בה נטלו חלק בין היתר הרבנים הבאים: הנצי''ב, ר' יוסף דוב סולובייציק, ר' יצחק אלחנו ספקטור, הרב ריינס (מי הזמין את המזרוחניק הזה אשר בעצמו החדיר לימודי חול בישיבתו???). לאחר 3 שבועות של דיונים, אסיפת הרבנים חתמה על כרוז (תאריכו מרץ 1, 1887) לפיו כל הישיבות מחויבות לשכור מורים ללימוד השפה הרוסית, הלימודים יתקיימו בבנין נפרד, וכי מתכונת הלימודים תהיה מוגבלת ולא תכלול ספרות ועוד. שלושת החותמים הראשונים היו: רי'א ספקטור, הריד'ס, והנצי'ב. (תצלום המסמך המקורי הופיע בהיבראסקייאה אנציקלופדיה (1906) עמ' 725-26 ובספרו של אפרים שימוף על רי'א ספקטור (1959(NY . ראה מקורות נוספים בהערה 132 במאמרו של הרב י.י. שכטר בטאון תורה ומדע, גיליון 2). לפי המיתולוגיה הישיבתית, הרי שהחלטה זו מעולם לא התקבלה, וכי הגדולים התנגדו לכל קמצוץ של החדרת לימודי חול אף במחיר סגירת הישיבות.
4. ראה בהקשר הנ''ל את תשובתו של הנצי''ב שהובאה על ידי אקדמאי באשכול האמור על נ. זאבי.
5. הנצי''ב מלכתחילה התכונן לא ליישם את ההחלטה בוולוז'ין (מ. צינוביץ בספרו עץ החיים עמ' 321-23), אך לבסוף הוכרח ליישם את ההחלטה הנ''ל ולהנהיג שיעורי רוסית בישיבה (ראה מוולוזין עד ירושלים עמ' 164. זמן הלימוד הוקצב לשתי שעות ביום, והגזירה צומצמה לחמישים בחורים (בעוד שמספרם הרשמי של בני הישיבה היה 250) (ראה את ספר הזיכרון לר' אייזיק הלוי עמ' 23.28 ואת ספרו של ש. שטמפר על ישיבות ליטא עמ' 120. ראה גם הערה 139 במאמרו של שכטר למקורות נוספים).
6. ב 22 לדצמבר 1891, הממשלה הרוסית פרסמה צו המתייחס להרכב התלמידים, תוכן הלימודים, והרכב ההנהלה. בין היתר, הממשלה הורתה כי לימודי החול יתקיימו מדי יום החל 9 מהשעה בבוקר עד 3 אחר הצהריים, יום הלימודים לא יארך מעל 10 שעות יומיות, אין ללמוד בלילה, וכי על צוות הישיבה לשלוט בשפה הרוסית ואף להציג דיפלומה המעידה על ידיעת מדעים. (ראה ספרו של צינוביץ עמ' 326-32 ומקורות נוספים המפורטים במאמרו של שכטר בהערה 140).
7. מטרת תקנות אלו הייתה לשנות את כל אופייה של הישיבה בנסיבות אלו לא היה טעם לקיים את הישיבה ועל כל היא נסגרה.
8. למרות שהשכל הישר הורה על סגירתה של הישיבה (גם ללא התייעצות גדולים), התקיימה בוילנה אסיפת רבנים אשר החליטה לאור הנסיבות על סגירת הישיבה. יצויין כי חלק ממהשתפים התנגדו לסגירת הישיבה. ראה ספר הראשון לבית בריסק.
9. במאמר המוסגר, קראתי מכתב מפרופ' לב (בטאון תורה ומדע גליון 3), הטוען כי באסיפה אחרת שהתקיימה בשנת 1910 בסנט פיטרבורג בענין דומה, רוב הדעות נטו להצביע כנגד שלילה גורפת של לימודי חול, ורק התערבותו של החפץ חיים שהוזעק על ידי הנצי''ב שינתה את ההצבעה. בראש המתנגדים לגישת השוללים עמד ר' מאיר שמחה מדווינסק, שאף התנגד (!!!) להשתתפות החפץ חיים בדיון ועזב במחאה על שיתופו לאחר תקרית לא נעימה. (אזכור הפגישה באגרות האדמו'ר הרש''ב ח' ד עמ' שכ'ח וראה גם את הספר המוחרם התהוותו של גדול על פרשה זו).
לסיכום:
1. אין ספק כי הנצי'ב התנגד מלכתחילה להחדרת כל לימודי חול לישיבת וולוז'ין
2. כאשר קיום הישיבה היה מוטל בספק, הוא (וגדולי הדור) התיר את קיומם של לימודי חול
3. הישיבה נסגרה משום שלימודי החול ''המוגברים'' והגבלת לימודי הקודש למספר שעות יומיות איימו לשנות עד היסוד את אופייה של הישיבה
4. לא הייתה אחידות דעות בין גדולי הדור באשר לסגירת וולוז'ין
5. פעם הרשו למזרוחניקע'ס להשתתף באסיפות הרבנים
6. פעם היו ''חותכים ענין'' על ידי הצבעה דמוקרטית בין כל גדולי הדור ולא על ידי מכתב החתום על ידי שלושת עושי דברו של מרן (ויפים דברי הרבי מסטמאר שאמר כי הוא יחיד כנגד הרבה יחידים)
7. יש להשליך לפח האשפה את הגרסה המיתולוגית לפיה ''כל'' גדולי ישראל בחרו לסגור את ישיבת וולוז'ין ולו לא לטמא את ההיכל ''בשני שעות'' של לימודי חול – סיפור יפה ומרגש אך ללא בסיס היסטורי
1. אין ספק כי הנצי''ב התנגד באופן עקרוני להכנסת כל לימודי חול לישיבת וולוז'ין משום ביטול תורה. כמו כן הוא התנגד ללימוד המוסר ולאמירת תהילים על אשתו הגוססת.
2. ישיבת ולוז'ין עברה משבר קשה (פנימי) בתקופה שקדמה לסגירת הישיבה בעקבות מינויו של ר' חיים ברלין לראש ישיבה. מבלי להרחיב אזכיר כי בחורים הפריעו למהלכם התקין של סדרי הלימוד וירדו לחייו של הנצי''ב (ידוי אבנים לחלון בית הרב, וטמינת פתק בגמרת הנצי''ב המציע נוסח למצבת הרבנית כאשר זו שכבה על ערש דווי).
3. בעקבות לחץ מצד הממשלה הרוסית, בפברואר 1887 התאספה אסיפה בס'ט פיטסבורג, בה נטלו חלק בין היתר הרבנים הבאים: הנצי''ב, ר' יוסף דוב סולובייציק, ר' יצחק אלחנו ספקטור, הרב ריינס (מי הזמין את המזרוחניק הזה אשר בעצמו החדיר לימודי חול בישיבתו???). לאחר 3 שבועות של דיונים, אסיפת הרבנים חתמה על כרוז (תאריכו מרץ 1, 1887) לפיו כל הישיבות מחויבות לשכור מורים ללימוד השפה הרוסית, הלימודים יתקיימו בבנין נפרד, וכי מתכונת הלימודים תהיה מוגבלת ולא תכלול ספרות ועוד. שלושת החותמים הראשונים היו: רי'א ספקטור, הריד'ס, והנצי'ב. (תצלום המסמך המקורי הופיע בהיבראסקייאה אנציקלופדיה (1906) עמ' 725-26 ובספרו של אפרים שימוף על רי'א ספקטור (1959(NY . ראה מקורות נוספים בהערה 132 במאמרו של הרב י.י. שכטר בטאון תורה ומדע, גיליון 2). לפי המיתולוגיה הישיבתית, הרי שהחלטה זו מעולם לא התקבלה, וכי הגדולים התנגדו לכל קמצוץ של החדרת לימודי חול אף במחיר סגירת הישיבות.
4. ראה בהקשר הנ''ל את תשובתו של הנצי''ב שהובאה על ידי אקדמאי באשכול האמור על נ. זאבי.
5. הנצי''ב מלכתחילה התכונן לא ליישם את ההחלטה בוולוז'ין (מ. צינוביץ בספרו עץ החיים עמ' 321-23), אך לבסוף הוכרח ליישם את ההחלטה הנ''ל ולהנהיג שיעורי רוסית בישיבה (ראה מוולוזין עד ירושלים עמ' 164. זמן הלימוד הוקצב לשתי שעות ביום, והגזירה צומצמה לחמישים בחורים (בעוד שמספרם הרשמי של בני הישיבה היה 250) (ראה את ספר הזיכרון לר' אייזיק הלוי עמ' 23.28 ואת ספרו של ש. שטמפר על ישיבות ליטא עמ' 120. ראה גם הערה 139 במאמרו של שכטר למקורות נוספים).
6. ב 22 לדצמבר 1891, הממשלה הרוסית פרסמה צו המתייחס להרכב התלמידים, תוכן הלימודים, והרכב ההנהלה. בין היתר, הממשלה הורתה כי לימודי החול יתקיימו מדי יום החל 9 מהשעה בבוקר עד 3 אחר הצהריים, יום הלימודים לא יארך מעל 10 שעות יומיות, אין ללמוד בלילה, וכי על צוות הישיבה לשלוט בשפה הרוסית ואף להציג דיפלומה המעידה על ידיעת מדעים. (ראה ספרו של צינוביץ עמ' 326-32 ומקורות נוספים המפורטים במאמרו של שכטר בהערה 140).
7. מטרת תקנות אלו הייתה לשנות את כל אופייה של הישיבה בנסיבות אלו לא היה טעם לקיים את הישיבה ועל כל היא נסגרה.
8. למרות שהשכל הישר הורה על סגירתה של הישיבה (גם ללא התייעצות גדולים), התקיימה בוילנה אסיפת רבנים אשר החליטה לאור הנסיבות על סגירת הישיבה. יצויין כי חלק ממהשתפים התנגדו לסגירת הישיבה. ראה ספר הראשון לבית בריסק.
9. במאמר המוסגר, קראתי מכתב מפרופ' לב (בטאון תורה ומדע גליון 3), הטוען כי באסיפה אחרת שהתקיימה בשנת 1910 בסנט פיטרבורג בענין דומה, רוב הדעות נטו להצביע כנגד שלילה גורפת של לימודי חול, ורק התערבותו של החפץ חיים שהוזעק על ידי הנצי''ב שינתה את ההצבעה. בראש המתנגדים לגישת השוללים עמד ר' מאיר שמחה מדווינסק, שאף התנגד (!!!) להשתתפות החפץ חיים בדיון ועזב במחאה על שיתופו לאחר תקרית לא נעימה. (אזכור הפגישה באגרות האדמו'ר הרש''ב ח' ד עמ' שכ'ח וראה גם את הספר המוחרם התהוותו של גדול על פרשה זו).
לסיכום:
1. אין ספק כי הנצי'ב התנגד מלכתחילה להחדרת כל לימודי חול לישיבת וולוז'ין
2. כאשר קיום הישיבה היה מוטל בספק, הוא (וגדולי הדור) התיר את קיומם של לימודי חול
3. הישיבה נסגרה משום שלימודי החול ''המוגברים'' והגבלת לימודי הקודש למספר שעות יומיות איימו לשנות עד היסוד את אופייה של הישיבה
4. לא הייתה אחידות דעות בין גדולי הדור באשר לסגירת וולוז'ין
5. פעם הרשו למזרוחניקע'ס להשתתף באסיפות הרבנים
6. פעם היו ''חותכים ענין'' על ידי הצבעה דמוקרטית בין כל גדולי הדור ולא על ידי מכתב החתום על ידי שלושת עושי דברו של מרן (ויפים דברי הרבי מסטמאר שאמר כי הוא יחיד כנגד הרבה יחידים)
7. יש להשליך לפח האשפה את הגרסה המיתולוגית לפיה ''כל'' גדולי ישראל בחרו לסגור את ישיבת וולוז'ין ולו לא לטמא את ההיכל ''בשני שעות'' של לימודי חול – סיפור יפה ומרגש אך ללא בסיס היסטורי