שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: זה רק מקום אחד מה שאתה מזכיר בס"ד

חילוקי דעות בהשקפה אינם קשורים לעניין האם הרב קוק הוא גדול הדור או לא. אזכיר לך כמה דברים שהבאתי בסדרת הודעותי על התייחסות גדולים לרב קוק וגם מכאלה שחלקו מאוד על השקפתו:

הגרא"ז מלצר במכתב לרב קוק המופיע ב"בדרך עץ חיים" ח"ב, עמ' 333-332,
פונה אליו בתואר "שר התורה". "שר התורה" הוא תואר שלא מוענק לכל תלמיד חכם עצום אלא רק לגדולי דור.
אם תמצא לי סיבה אחרת למה שהגרא"ז כינה את הרב קוק "שר התורה", חוץ משזה אומר שראה בו את אחד הגדולים ביותר, אשמח לדעת.

החזו"א ביום השלישי לעלייתו לארץ בי"ח בתמוז תרצ"ג כתב מכתב קצר לרב קוק בו תמה על מה שנהגו לאסור דבר מסוים הקשור לפדיון מעשר שני. בראש מכתב זה פונה החזו"א לרב קוק במילים: 'הוד כבוד מרן שליט"א, שלומכם ישגא'. התואר מרן הוא התואר המכובד ביותר, המוענק רק לגדולים ביותר שבין גדולי הדור ולא לכל תלמיד חכם עצום, והחזו"א עצמו השתמש בתואר זה רק כלפי עוד שלושה: הגרא"ז, הגרי"ז והגרח"ע (פוסק הדור). הרב קוק היה בעיניו באותו מעמד. אם תמצא סיבה אחרת למה שהחזו"א הכתיר את הרב קוק בתור "מרן", חוץ מזה שראה בו את אחד הגדולים ביותר בדורו, אשמח לדעת.
וכן מה שהחזו"א עמד לכבוד הרב קוק במשך כל נאום הרב קוק במעמד הנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני ברק, ולא רצה לשבת גם כשהתארך הנאום כי "די תורה שטייט" ("התורה עומדת"), מראה בבירור שהחזו"א ראה ברב קוק את אחד הגדולים ביותר בדורו, וזה לא קשור לכך שהחזו"א היה לא ידוע (כמו שניסה יואל לומר בתגובה על הודעתי בעניין יחס החזו"א לרב קוק במסגרת סדרת הודעותי על יחס גדולי ישראל לרב קוק), שכן החזו"א היה איש אמת שמה שנוהג כשהוא לא ידוע, היה נוהג בדיוק אותו דבר כשהוא מפורסם לכל. גדול כמו החזו"א לא עושה דבר כשהוא לא ידוע, ובאותו עניין עושה דבר אחר בגלל שהוא כבר התפרסם. לכן החזו"א נהג כך כלפי הרב קוק כיוון שהרב קוק היה בעיניו ראוי ליחס כזה).

התואר "מרן" כלפי הרב קוק מופיע גם בכרוז בעניין טהרת המשפחה שהתפרסם בירושלים מאלול תרצ"ד. כרוז זה מופיע בכתב בעת הירושלמי החודשי
"קול תורה", גיליון אלול תרצ"ד. על כרוז זה חתומים מגדולי רבני ירושלים ובניהם מגדולי הדור כמו הגרא"ז מלצר, הרב מטפליק והגרצ"פ פרנק. (עניין זה הבאתי בתגובתי לתלמיד ישיבה בעניין ההכרה בסמכותו של הרב קוק כרבה של ירושלים.)

הגרש"א אלפנדרי כתב מכתב בתרפ"ג לגרי"מ חרל"פ בעניין מסוים ובו מתייחס גם לרב קוק. קנאים ניסו להראות כאילו הוא תמך בדעתם אך, המכתב הזה מוכיח שלפחות בכל הקשור ביחס לרב קוק הוא היה רחוק מדעתם של הקנאים כרחוק מזרח ממערב. בשורה שישית במכתב כותב: 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק'. בשורות 11-9 מתייחס לדברי פגיעה שאמר מאן דהו על הרב קוק ובהם כותב: "הגיע לאוזני מפי עדים נאמנים ש__ פער פיו מבלי חוק והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק, וגידף מערכות ישראל ואלופי ישורון... תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק." בטוי כמו "הכהן הגדול" לא נאמר על כל תלמיד חכם (ואף עצום) שהוא כוהן, אלא רק על מי שהוא מגדולי הדור. וכן ביטויים כמו "מערכות ישראל", "אלופי ישורון" ו"צדיק עתק", לא נאמרים כלפי כל תלמיד חכם עצום, על כלפי מהגדולים ביותר בדורו. אם יש לך (או ליואל, למשיב, לתלמיד ישיבה וכו') הסבר אחר מדוע כינה הגרש"א אלפנדרי את הרב קוק בביטויים אלה, חוץ מאשר שהגרש"א אלפנדרי התייחס לרב קוק כאחד מגדולי הדור, אשמח לדעת.

אלה כמה דוגמאות בהן פנו גדולי ישראל לרב קוק בפניות שפונים לגדולי דור בלבד, שתארים כמו "מרן", "שר התורה", צדיק עתק", אלה לא מופנים לכל תלמיד חכם ואף עצום, אלא אלה ביטויים של התבטלות בפני גדולי דור.
לכן אין קשר למחלוקת על השקפתו של הרב קוק ליחס אליו כאל אחד מגדולי הדור.גם זה שלא קוראים את ספריו (וגם ההלכתיים) בעולם התורה החרדי, זה כי בגלל המחלוקת בהשקפה רוצים לגמד את דמותו ומחשבתו, ולכן מתעלמים מספריו ההלכתיים כמו השו"תים שלו, "עץ הדר", "שבת הארץ", "באר אליהו" ועוד. בכל מקרה מהם רואים שהרב קוק היה אחד מענקי הדור בהלכה ובפסיקה, וכפי שהתבטא הרב שמואל אהרן יודלביץ (שהיה גאון ירושלמי נחבא אל הכלים) שאם הרב קוק לא היה עסוק בענייני הרבנות וצרכי ציבור היה המשיב הגדול של הדור.
וכן אמר הגרש"ז אויירבך לרב נריה שמתשובותיו של הרב קוק ניתן ללמוד יסודות בדרכי פסיקה והוראה. בנו של הגרש"ז הרב אברהם דוב, רבה של טבריה, סיפר שאביו אמר שהרב קוק היה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה. על יחס הגרש"ז לרב קוק ודעתו בעניין יחס גדולי ישראל לרב קוק, אתם יכולים לשאול, למשל, את בניו הרב אברהם דוב והרב מרדכי.
כך ששום דבר שתביאו לא ישנה את העובדה שלמעט הקיצוניים ביותר ררום ככולם של גדולי ישראל ראו ברב קוק את אחד מגדולי הדור גם אם חלקו על השקפתו.