בענין תורה ופרנסה...
א.עיין באריכות בשו"ת התשב"ץ חלק א' סי' קמ"ב והלאה (עד קמ"ט) ותראה שלכתחילה מי שיכול ללמוד ולהשקיע כל זמנו בתלמוד תורה אין למעלה מזה ומצוה גדולה על הציבור להחזיק בידו ולפרנסו. והמקורות שהבאת מהגמ' לא באו אלא לדבר במעלת המלאכה לעומת גנות הבטלה אבל לא בעדיפות עסק המלאכה על לימוד תורה. ומה שאמרו לגבי רשב"י לא באו כלל לומר שיש עדיפות ערכית לדעת רבי ישמעאל אלא שדרכו של רשב"י קשה יותר ואינה מתאימה לרבים אלא למיעוט (כמו שביאר רבי חיים מוולאז'ין בס' "נפש החיים").
ב.המחלוקת בין היהדות לציונות הדתית היא לא עד כמה לשלב מלאכה עם הלימוד תורה, וכבר עם החלק של "לימוד תורה" יש מחלוקת רצינית מהי תורה? ומהי דעת תורה? ומהו יהודי? ומהו עם ישראל? ומהי מלכות ישראל? ומהי גלות? ומהי גאולה? ואיך מתיחסים לאפיקורסים ולספריהם ולדיעותיהם? והאם הפקרת עם ישראל וארץ ישראל בידיהם זה גאולה? ועוד שאלות רבות שמהן תוכל לראות שהחצי יום שהדתי לאומי עובד הוא החצי יום הפחות בעיתי שלו ביחס למה שקורה איתו בחצי היום של "לימוד תורה" (שמשום מה אצל רוב הציבור הדת"לי מפסיק להיות חצי או אפילו שליש ורביע יום אחרי ה"בגרות" האחרונה בגמרא) שחלק לא מבוטל ממנו זה לימוד דעות כוזבות שמקורן באידיאולוגים חילונים או בגילוי פנים בתורה שלא כהלכה.
אם תתבונן היטב במה שמובא כאן באתר וכן בספר "דת הציונות" תראה שלא באנו כלל בטענה כלפי המשלבים אומנות עם תורתם ורק "תורתם" היא שגרמה לנו לכתוב את הספר ולהקים את האתר.
בברכה, יואל.