שליחת תגובה להודעה בפורום

סיסמאות בדויות מן הלב ממלאות את כתביו והתבטאויותיו לרוב.

מקור להתבטאותו המוזרה הנ"ל תמצא בספר: "מרא דארעא דישראל", (תולדות מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, חלק ב', עמ' שס"ד, מנחם מענדיל גרעליץ, מהדורת התשע"ג)

ומעיד על כך גם תלמיד בנו הרצי"ה קוק הר' שלמה אבינר בספרו "עם וארצו" (חלק א', סי' מא', ירושלים, תמוז תשנ"ט.) וז"ל: "בראשית שנת תרפ"ט, עקב מאורעות שפרצו על רקע פגיעה בכבוד הכותל המערבי, פרסם הרב הראשי מרן הרב קוק כרוז בשם "כתלנו": "גוי אחד יש בעולם, ישראל שמו. וזקן הוא הגוי הזה, כחות אדירים עמדו עליו להכחידו מן העולם. עמים רבים חמושי כח זרוע בשר, בזאו ארצו, החריבו מקדשו, פזרו את בניו לכל עבר, וצררו אותו בחמת נקם. ולעם הזה ישנה נשמה אדירה, רבת אונים אשר לא תוכל להכחד, נשמת חיים רוויה לשד של יוצר החיים כולם. הנשמה הזאת נתגלתה בעולם על-ידי ספר הספרים, הכתוב בכתב קודש קדשים, ועוז ד' אשר בספר הגדול והקדוש הזה הוא היסוד לתרבות האנושות, ההוה והעתידה. לעם הזה היה מקדש נשגב בקדושתו מכל מקדש אשר במלוא העולם כולו, ואחרי אשר נשדדה ארצו ונחרב מקדש גאונו נשאר לו אך שריד אחד בארץ החיים, זהו כתלנו כותל המערבי". הוא אף יצא בסיסמא קצרה וקולעת ששימשה כיסוד נגד הצוררים:

"שמע ישראל, הכותל כותלנו, הכותל אחד".

בברכה, יואל.