דבריך מזכירים לי משל שקראתי פעם...
(לגבי "אם אף אחד לא יתגייס לצבא, מי יגן עלינו?")מעשה בקבצן של העיירה שהגיע לתפילת שחרית כולו מזיע ומפוחד, שאלו אותו חבריו "מה קרה?" סיפר להם שחלם חלום מפחיד ורוצה לעשות "הטבת חלום" שאלו אותו "מה החלום?" ענה להם: "חלמתי שאני נהיה מלך! שליט על כל המדינה!" שאלו אותו "וכי זה חלום רע?" ענה להם "אני נשוי ויש לי ששה ילדים ואני בקושי מפרנס אותם, אם אהיה מלך איך אצליח לדאוג למדינה שלימה?" ענו לו: "למלך יש אמצעים של מלך, לא של קבצן! אם תהיה מלך לא תהיה לך בעיה לדאוג למדינה שלימה" עד כאן המשל.
ולנמשל: אנשים לעיתים שוכחים ומתנהגים כאותו קבצן, מנסים לראות מה יקרה אלמלא דבר מסויים ושוכחים שהדבר המסויים גורר דברים אחרים, כמו לדוגמא אחד שאל אותי שאלה בהלכות נפשות (במסכת סנהדרין) ושאל אותי אם ככה הייתי פוסק (כמו שאמרתי לו) עניתי לו: "ככה אני מבין לפי הסוגיא, אינני מוסמך לדון דיני ממונות כ"ש דיני נפשות והיה ואזכה להיות מוסמך לדון דיני נפשות אז אדע יותר ממה שאני יודע עכשיו ותהיה לי סייעתא דשמיא (במידה שתהיה שאלה מעשית) יותר מעכשיו" איני יכול לומר מה אומר אם אגיע להוראה כיון שכאגיע להוראה (בעז"ה) אדע אחרת ממה שאני יודע עכשיו! משום מה מחליטים (ואתה לא הראשון בפורום הזה שטוען באופן הזה) להוריד נתון אחד (אין צבא) ולהשאיר את כל השאר (המצב הבטחוני המתוח), ודוקא הציונים הדתיים שמדברים על "חשיבה פתוחה ולא צרת אופקים" לא מסוגלים לראות תמונה אחרת ממה שמציירים להם מעריצי הצבא, אעזור לך קצת לראות תרחישים אפשריים מה היה קורה ללא צבא:
1.הרבה מלחמות לא היו קורות, פשוט ללא צבא לא היו מתגרים באומות העולם (והטענה האוילית "לא אנחנו התחלנו אלא הם" אינה במקום כמבואר בספר דת הציונות לגבי ה"הגנה האצ"ל וכו'").
2.אחרי השואה ממילא נחקק במדינות רבות בעולם חוקים נגד גזענות אם לא היה צבא ולא היו מרימים ראש ראשי המדינה (שאחרי הכל יש מאחוריהם צבא לסמוך עליהם) היה פחות טענות לכל מי שהיה רוצה לתקוף את עם ישראל והייתה הגנה ממילא של אומות העולם (בין היתר בשל בושה על אזלת היד בזמן השואה וכבר אמרו שאלמלא השואה לא הייתה קמה מדינת ישראל, שהיה ענין לאומות העולם לחזק את היהודים)
3.והכי חשוב, "לא הערוד ממית אלא החטא ממית", אם היו באות צרות אחר כך ללא צבא לא הייתה ברירה אלא לחזור בתשובה שלימה והצרות היו נפסקות ממילא!, כל הקלקול שנגרם מעירוב גברים ונשים בצבא ("וראה בך ערוות דבר ושב מאחוריך") מרידה בכוחי ועוצם ידי וכו' לא היה נגרם והגאולה כבר הייתה מגיעה (על אחת כמה וכמה שהיה לאחר היסורין של השואה והיה להמתין רק "רגע קטון" ואז "ברחמים גדולים אקבצך"). כשיש צבא פחות קל לעשות תשובה (גם בגלל הקלקולים של הצבא וגם בגלל הרגשת ה"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" שמונעת לראות את הסיבה עד כדי "מי יגן עלינו?" כאשר אתה לא שואל "יהודים רואים טלוזיה ונכשלים בראיות אסורות ושמיעת דברי כפירה, מי יגן עלינו? באיזה זכות?" אלא "בלי צבא מי יגן עלינו?")
וה' יעזור שתפקחנה העינים...