שלום מיכאל...
ראשית, ליל שבועות אינו מיועד לויכוחים אלא ללימוד תוה"ק.
שנית, ולגופם של דברים:
הראי"ה קוק לא המציא שיטה חדשה אלא עקר בדבריו ובכתביו את היסודות הפשוטים והבסיסיים ביותר של היהדות וגרם בזה חורבן הן לאלה שהלכו אחריו בדורו והן לדורות הבאים אחריו אשר אין קלקול אחד בדעותיהם הכוזבות שאינו תולדה ישירה מכתביו, מדיבוריו, ומהתנהגותו. (ודוגמא טובה ביותר לכך היא דעותיו של בנו הרצי"ה ותלמידיו)
נכון שהיו מצבים בעם ישראל שמהלך מסוים נתקל בתחילה בהתנגדות (החסידות, מורה נבוכים של הרמב"ם ועוד..) ואח"כ עם הזמן נתקבל בחיוב בכלל ישראל אך האם יש בכך להפוך כל התנגדות של גדולי ישראל לדרך הנוגדת את התורה להתנגדות זמנית בלבד?? הרי באותה מדה יוכל כל טוען לטעון כי ההתנגדות של גדולי ישראל לנצרות היתה זמנית והיום אין בכך בעיה...וכנ"ל לגבי הרפורמים או השבתאים, הצדוקים והקראים וכו' וכו'...
כל דרך חדשה צריכה לעבור ראשית את מבחן התאמתה לתורה. דברי הראי"ה קוק שפורסמו על ידו בכתביו ובע"פ עמדו בסתירה ליסודות היהדות ולא היה בהם שום חידוש דרך אלא עקירת דרך ישראל סבא וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ומבלי ציון מקור כלשהו ביהדות שעליו יכולים הדברים להשען.
יתרה מכך, מה שגרם לכך שההתנגדות לחסידות או לרמב"ם וכד' שכחה היה גילוי דעת חיובי של גדולי ישראל שאשרו בדברים ברורים את הלגיטימציה לדברים.
באשר לראי"ה קוק קרה בדיוק ההיפך. כי גם אלה שבחייהם העריכוהו וכבדוהו לא העבירו הערכה זו לתלמידיהם ועד היום לא בא אחד מגדולי ישראל ואמר כי כיום יש מקום לדעותיו של הראי"ה קוק ונכון להיום בכל עולם התורה אין שום לגיטימציה להכנסת ספריו וכל שכן ללימודם.
וטענת חברך ש"כיום כבר ידוע שהנה הציונות הגשמה את עצמה והקמנו מדינה יהודית ואכן זו "התחלתא דגאולה" ואין מתנגדים יותר לשיטת הרב קוק"
אינה נכונה מפני שהאופן בו הגשימה התנועה הציונית את מטרותיה הוא לא סבה לריכוך ההתנגדות לראי"ה קוק אלא אדרבה חיזוק ממשי להצדקתה שכן הגשמת מטרות הציונות בפועל מראות כי ראיתו של הראי"ה קוק את התגשמות הדברים היתה דמיונית ומנותקת מהמציאות לגמרי (ולדוגמא בלבד..הראי"ה קוק חשב שהרבנות החילונית הראשית שהקים תהיה מעין "סנהדרין" של המדינה...)
וזה בקצרה, ועיין כאן במאמרים באשר לראי"ה קוקועוד חזון למועד להאריך בזה אי"ה בחלק ד' של "דת הציונות".
בברכה, יואל.