שאלה שנורא חשובה לי.
לאחרונה נחשפתי לעיוותים, במילה גסה, ביסודות האידאולוגיה עליה נשענתי לא מעט זמן. כמובן שמדובר על האידיאולגיה הציונית. הבנתי, ואם אני טועה תתקנו אותי, שלא הייתה לנו זכות לבוא ולכבוש את ארץ ישראל, כשאנחנו לא מבערים עבדה זרה ממנה, ולא שומרים תורה ומצוות (וכאן אני מתייחסת כמובן לכלל, כי כמובן יש אנשים שכן שומרים תורה ומצוות) והמקור לך הוא בפרשת "אחרי מות" על פי פירוש הרמב"ן.
מתוך כך, ועוד פעם אם אני טועה תתקנו אותי, שעדיף היה לנו להשאר בגולה ולהתבולל, מאשר לעשות את זה באדמת א"י שאפשר לדמות אותה לארמון המלך.
כך שבעצם זו לא הייתה מצווה לחזור לארץ ישראל ולכבוש אותה ועדיף לעם היהודי להשאר בגולה ולהתבולל מאשר לעשות את זה בא"י.
כשהתייחסתי לטענות אלו, ואמרתי שעם כל הבעייתיות ההלכתיות, עדיין עדיף להשאר בתחום מדינת ישראל, ולא בגולה, כי בגולה היה בהרבה יותר קשה, עירערו את תשובתי, והגיבו שגם היום בארץ ישראל, ובמדינת ארץ ישראל, המציאות קשה מאוד, ואם מזכירים את השואה, שהיא זכרון כואב לעם ישראל בגולה, אפשר להגיב שגם בארה"ב היו יהודים והם לא נפגעו מהשואה כך שאין זה נכון שבגולה ספגנו דברים איומים, שאין כמותם במציאות היומיומית שלנו במדינת ישראל.
וכאן מגיעה טענתי. נכון, המציאות רחוקה מלהיות מושלמת, אנחנו עדיין סופגים התקפות, שנאה וכו', אך לא עדיף להיות בין יהודים, גם אם אינם שומרים תורה ומצוות, ולא להרגיש סוג ב', שגם היהודים בארה"ב זכו ליחס סוג ב', על אף שלא ספגו מרצח המוני ומהתקפות?!
אני חושבת שאכן מזל שאנחנו כאן, גם לצערנו שיהודים לא שומרים תורה ומצוות ולא רואים את האמת, ועדיין לא עדיף מהלשאר בגולה, ששם ללכת ברחוב היה עניין מסוכן. והבנתי מהארגון שכל עוד עם ישראל רחוק מלשמור תורה ומצוות זה לא משנה אם נשב פה, או שם.
ועל כך אני מאוד מאוד מאוד מתקוממת. אני שמחה שאנחנו פה ושיש לנו מדינה, ויש לנו צבא שמגן עלינו, (ואני מודעת לכך שהכל בידי ה', כך שאני לא "משתחווה" לצה"ל, אלא על עצם קיומו) כי פעם זה לא היה קיים, ואני ממש ממש רוצה להבין איך אפשר לטעון שלא משנה איפה נהיה, תמיד יהיה רע.
עובדה שכשאני מסתכלת על ההיסטוריה אני שמחה שאני פה, אני שמחה שלא מגדפים אותי על עצם היותי יהודיה, שבבית הספר אני לא מרגישה שונה מחברי לכיתה וכו'.
אני מאוד מאוד רוצה להבין את טענתכם, כי התשובות שקיבלתי לא נותנות לי מנוח.
תודה