שליחת תגובה להודעה בפורום

ועד היום היא שאין שום הבדל בין ה' באייר התש"ח והלאה לה' באייר התש"ז ולפני כן, וכל דיני ומנהגי הספירה נוהגים כפי שנהגו עד שנוסדה המדינה הציונית. ולא נשתנה שום דבר מבחינה הלכתית.

באשר לדברי הגר"ע יוסף- עיין שוב בדבריו שלא פסק להגיד הלל ואדרבה כתב (במקור שהזכרת)וז"ל:"ומאן ספין לחלוק על כל גאוני ישראל שפסקו שאין לברך על ההלל ביום העצמאות, ומתוכם כל נשיאי הרבנות הראשית לישראל וחבריהם...הגאונים: רב"צ מ"ח עוזיאל, וריא"ה הרצוג, רצ"פ פראנק, ור' ראובן כץ, ר' עובדיה הדאיה, ור' יעקב עדס, וסיעתם. ויבדלו לחיים אשר הם חיים עדנה שליט"א. ואף הגר"מ ראטה בקול מבשר לא החליט כן למעשה אלא אם כן יסכימו עמו כל גדולי הדור, ואנו יודעים שלא הסכימו. ויפה כיונו להלכה, וכמו שביארנו לעיל בס"ד. וחלילה להכנס בעון החמור של ברכה לבטלה, בין בברכת ההלל ובין בברכת שהחיינו, נגד כל הפוסקים אשר לאורם נלך. ושומע לנו ישכון בטח".

עוד הוא מצטט שם משו"ת ישכיל עבדי ח"ו (חאו"ח סי' י אות ז) "שאין לגמור ההלל בתוך תפלת יום העצמאות אפי' בלא ברכה, מפני שעדיין אויבינו קמים עלינו לכלותינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ועונותינו הטו אלה, כי היצר הצורר
בעוכרינו להסית את ישראל מדרכי ה' וכו', ומכיון שאין כאן אלא אתחלתא דגאולה, (לשיטתו!!!) ואינה גאולה שלמה לכל עם ישראל, לכן אין לתקן לומר הלל גמור בתוך התפלה אפי' בלי ברכה"

וכדי לסבר את אזנך ידידי היקר, הרי לפניך לשון ה"ה משולם ראטה בשו"ת "קול מבשר" חלק א סימן כ"א: "מ"מ למעשה לקבוע הלכה לדורות בענין ברכת ההלל והוא דבר מחודש אחרי התקופה הארוכה של אלפיים שנות הגלות, אע"פ שכל מה שכתבתי נראה ברור בעיני לדינא, אבל למעשה אי אפשר להחליט בזה בלי הסכמת רוב גדולי הרבנים שלא יבוא לידי לא תתגודדו ליעשות אגודות אגודות..." גם בנו של הגר"ע יוסף הר"י יוסף (בעל ה"ילקוט יוסף") כותב (קצש"ע ילקוט יוסף סי' ריח (בדין ברכה על הנסים) וז"ל: "יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן" וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. בברכה (בלי הלל) יואל. ug