תלמיד ישיבה
12/9/200415:40
יואל-לטיפולך-ההמצאה החדשה של ה"מזרחי"
דבריו של הרב אליעזר מלמד מעיתון "בשבע" שיצא היום(כ"ו כסלו תשס"ה) בקשר ל-"גדולי הדור הכירו ברב קוק ואל ברב זוננפלד כרבה של ירושלים (לקראת סוף המאמר)
שנות דור ודור´ - אלבום כתבי יד מגדולי הדורות האחרונים
הגיעו לידי שני כרכים גדולים ומהודרים, ובהם צילומים של מכתבים וכתבי יד מאת גדולי הדורות האחרונים - בעיקר מגדולי ליטא ותנועת המוסר - בהוצאת ´ארטסקרול-מסורה´. מתוך המכתבים ניתן ללמוד טפח נוסף וייחודי מאורחות חייהם של גדולי ישראל. המכתבים מובאים בצילום מכתב היד, ובמקביל באותיות דפוס ברורות. לפני המכתבים מובא רקע על חיי הכותבים ועל האירועים שעליהם נסובו המכתבים.
מעניין היה לשמוע את ניתוחיהם של גרפולוגים לכתבי היד של מאורי ישראל הללו. בין הגדולים שמכתביהם מופיעים: הרב ישראל סלנטר, רבי שמואל סלאנט, רבי יצחק אלחנן, הנצי"ב, האדר"ת, מהרי"ל דיסקין ועוד רבים.
חיפשתי מכתבים ממרן הרב קוק זצ"ל, אך לא היו. אולם נאמר לי כי המכתבים הללו אינם אמורים להקיף את כל גדולי הרבנים לפי מעלתם, אלא מכתבים שקיבץ במסירות רבה רבי ראובן דוב דסלר ממה שנזדמן לידו.
כיצד נחשבו הרב קוק והרב זוננפלד בעיני גדולי ישראל
מכל מקום, על פי המפתח שבספר בקשתי לראות כיצד התייחסו גדולי ישראל לרב חיים יוסף זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים: האם הכתירוהו כרבה של ירושלים או רק כאב"ד בירושלים, היינו אב"ד של העדה החרדית שפרשה מכלל קהילת ירושלים, שרבה היה כידוע מרן הרב קוק זצ"ל.
התעוררתי לכך, מפני שלפני כחודשיים הזדמן לידי עיתון ´בקהילה´ ובו מאמר על הרב אשלג (בעל הסולם) מאת כתב אחד שמשפחתו קוק, ובו הכתיר את הרב חיים יוסף זוננפלד זצ"ל לרבה של ירושלים. חשבתי לעצמי, מן הסתם אותו כתב הוא מבני משפחתו של מרן הרב זצ"ל, ואיך לא נזהר בכבודו של קדוש ישראל מרן הרב קוק זצ"ל, והכתיר את מתנגדו לרבה של ירושלים, למרות שרבנותו לא היתה מקובלת על רוב גדולי ירושלים, רבניה ומוסדותיה.
ואכן מצאתי כי באף מכתב לא הוזכר הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, אלא רק אב"ד בירושלים. כך כתב אליו הרב ברוך בער מקאמניץ בסביבת שנת תרפ"ו (כרך א´ ע´ רפח), ורבי שמעון שקאפ (כרך ב´ ע´ רמו). והרב ליב חסמן כותב אליו בתארי כבוד, אבל אפילו אינו מזכיר שהוא אב"ד בירושלים. גם אל הרב ראובן בנגיס שירש את מקומו כותב הרב איסר זלמן מלצר "ראב"ד לעדת אגודת ישראל פה עיר הקודש ירושלים".
לעומת זאת ישנו מכתב אחד מאת החפץ חיים, שמופנה אל הרב קוק ועוד שני רבנים גאונים, ובו הוא כותב במפורש "אב"ד דעיה"ק ירושלים ת"ו" (כרך א´ עמוד רנח).
כמובן יש עוד מכתבים רבים מאוד, חלקם הובאו בספר ´אגרות לראי"ה´, מהם עולה בבירור כי בעיני גדולי הדור היה הרב קוק רבה של ירושלים ואח"כ של ירושלים וארץ ישראל.
אגב, את ההסכמה הראשונה לפירוש הסולם קיבל הרב אשלג מאת הרב קוק, והיא נדפסה בראש ההסכמות. בנוסף לכך קיבל הרב אשלג הסכמה מהרב חרל"פ, תלמידו המובהק של הרב קוק.
שנות דור ודור´ - אלבום כתבי יד מגדולי הדורות האחרונים
הגיעו לידי שני כרכים גדולים ומהודרים, ובהם צילומים של מכתבים וכתבי יד מאת גדולי הדורות האחרונים - בעיקר מגדולי ליטא ותנועת המוסר - בהוצאת ´ארטסקרול-מסורה´. מתוך המכתבים ניתן ללמוד טפח נוסף וייחודי מאורחות חייהם של גדולי ישראל. המכתבים מובאים בצילום מכתב היד, ובמקביל באותיות דפוס ברורות. לפני המכתבים מובא רקע על חיי הכותבים ועל האירועים שעליהם נסובו המכתבים.
מעניין היה לשמוע את ניתוחיהם של גרפולוגים לכתבי היד של מאורי ישראל הללו. בין הגדולים שמכתביהם מופיעים: הרב ישראל סלנטר, רבי שמואל סלאנט, רבי יצחק אלחנן, הנצי"ב, האדר"ת, מהרי"ל דיסקין ועוד רבים.
חיפשתי מכתבים ממרן הרב קוק זצ"ל, אך לא היו. אולם נאמר לי כי המכתבים הללו אינם אמורים להקיף את כל גדולי הרבנים לפי מעלתם, אלא מכתבים שקיבץ במסירות רבה רבי ראובן דוב דסלר ממה שנזדמן לידו.
כיצד נחשבו הרב קוק והרב זוננפלד בעיני גדולי ישראל
מכל מקום, על פי המפתח שבספר בקשתי לראות כיצד התייחסו גדולי ישראל לרב חיים יוסף זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים: האם הכתירוהו כרבה של ירושלים או רק כאב"ד בירושלים, היינו אב"ד של העדה החרדית שפרשה מכלל קהילת ירושלים, שרבה היה כידוע מרן הרב קוק זצ"ל.
התעוררתי לכך, מפני שלפני כחודשיים הזדמן לידי עיתון ´בקהילה´ ובו מאמר על הרב אשלג (בעל הסולם) מאת כתב אחד שמשפחתו קוק, ובו הכתיר את הרב חיים יוסף זוננפלד זצ"ל לרבה של ירושלים. חשבתי לעצמי, מן הסתם אותו כתב הוא מבני משפחתו של מרן הרב זצ"ל, ואיך לא נזהר בכבודו של קדוש ישראל מרן הרב קוק זצ"ל, והכתיר את מתנגדו לרבה של ירושלים, למרות שרבנותו לא היתה מקובלת על רוב גדולי ירושלים, רבניה ומוסדותיה.
ואכן מצאתי כי באף מכתב לא הוזכר הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, אלא רק אב"ד בירושלים. כך כתב אליו הרב ברוך בער מקאמניץ בסביבת שנת תרפ"ו (כרך א´ ע´ רפח), ורבי שמעון שקאפ (כרך ב´ ע´ רמו). והרב ליב חסמן כותב אליו בתארי כבוד, אבל אפילו אינו מזכיר שהוא אב"ד בירושלים. גם אל הרב ראובן בנגיס שירש את מקומו כותב הרב איסר זלמן מלצר "ראב"ד לעדת אגודת ישראל פה עיר הקודש ירושלים".
לעומת זאת ישנו מכתב אחד מאת החפץ חיים, שמופנה אל הרב קוק ועוד שני רבנים גאונים, ובו הוא כותב במפורש "אב"ד דעיה"ק ירושלים ת"ו" (כרך א´ עמוד רנח).
כמובן יש עוד מכתבים רבים מאוד, חלקם הובאו בספר ´אגרות לראי"ה´, מהם עולה בבירור כי בעיני גדולי הדור היה הרב קוק רבה של ירושלים ואח"כ של ירושלים וארץ ישראל.
אגב, את ההסכמה הראשונה לפירוש הסולם קיבל הרב אשלג מאת הרב קוק, והיא נדפסה בראש ההסכמות. בנוסף לכך קיבל הרב אשלג הסכמה מהרב חרל"פ, תלמידו המובהק של הרב קוק.